"לא מעשנת, שוחה כל יום - ודווקא לי יש סרטן ריאות"
פזית בן חורין אלעזר היא טבעונית, לא מעשנת, ונוהגת לשחות קילומטר בכל יום - ודווקא היא חלתה בסרטן ריאות. בתזמון מדויק זכה שיר שהיא כתבה לפני מספר שנים ללחן ואף הופק לו קליפ. "אני לא אבריא מזה, אני יודעת, אבל מקווה לאריכות ימים. הייתי רוצה שהשיר יגיע ללב של אנשים"
"לא שושן, אבל פרחתי
לא ציפור, אבל ריחפתי
מתחתי גבול
עד קצה גופי ועצבי.
אני נפעמת מהניעה
לא מרפה
מלהכיר אם כל דרך
מלעבור שנים.
ורק כשיעצור זמני מלכת
והשקט יהסס את צעדי
אדע כי באתי מוכנה
אל מנוחתי האחרונה".
"ניסיתי להיזכר על מה כתבתי את השיר הזה - ולא הצלחתי", מודה בחיוך פזית בן חורין אלעזר - אישה שהייתה סמל הבריאות - טבעונית, שחיינית חובבת, לא מעשנת - עד שגילתה במפתיע כי היא חולה בסרטן ריאות גרורתי. בעוד היא מתמודדת עם הבשורה הקשה, נודע לה כי השיר "לא שושן" שכתבה לפני שנים, הולחן ויצא לרדיו. באופן מצמרר, השיר עוסק בבחירה למצות כל רגע בחיים.
"כששמעתי אותו מושר, אחרי שחליתי, זה היה מאוד מרגש עבורי. הוא נשמע לי מצד אחד חדש ומצד שני מוכר. הפזמון גורם לי לדמוע בכל פעם שאני שומעת אותו".
בן חורין אלעזר , בת 55, היא מורה לשעבר שגילתה בשנים האחרונות את חדוות הכתיבה. "תמיד היה לי כישרון כתיבה, אבל לא כתבתי שירים וסיפורים עד השנים האחרונות, שבהן פתאום הכול התפרץ", היא אומרת. "בשנת 2013 הוצאתי את ספר השירה הראשון שלי, ובשנת 2015 פרסמתי את הספר השני, ובו השיר 'לא שושן'. פרסמתי את השירים שלי גם ברשתות החברתיות והזמנתי מלחינים ומוזיקאים להלחין את שיריי".
עוד כתבות:
אחות העלתה לרשת: כך נראות ריאות מקופסת סיגריות אחת ליום
נתונים מדאיגים: זו העיר עם הכי הרבה חולי סרטן בישראל
פרסום ראשון: 13 התרופות שהאונקולוגים ממליצים להכניס לסל
המוזיקאי אלון מאיר נתקל במקרה בפוסט של בן חורין אלעזר "מיד כשקראתי את המילים של השיר, הרגשתי את המנגינה", הוא מספר. "היה לי חיבור פנימי מידי למסר, שהתחבר גם לחיים האישיים שלי. החיים יקרים מפז ועלינו ליהנות ולמצות אותם עד תום".
מאיר פנה לבן חורין אלעזר שנתנה לו אור ירוק לצאת לדרך. למרות זאת, עברו 3 שנים עד שהשיר הולחן, הופק ואפילו זכה לקליפ פיוטי שעלה ליוטיוב. כשהכול היה מוכן, התכוון מאיר להציג את היצירה בפני כותבת השיר, אבל אז נתקל בפוסט שפרסמה ובו חשפה את מחלתה.
"זה השיר שאני רוצה שישמיעו מעל הקבר שלי"
"החיים שהכרתי השתנו", כתבה בן חורין אלעזר בפייסבוק. "מפזית הבריאה, הטבעונית, זו ששוחה בכל בוקר קילומטר חתירה, הפכתי לאכולה מבפנים על ידי מפלצת בשם סרטן ריאות גרורתי (שאופייני ללא מעשנים. כן, יש חיה כזו). הנכות שלי היא בלתי נראית. אין לי קרחת או צלקות שנראות לעין וקשה להבחין שאני חולה, במיוחד כשאני הולכת ובאה ואיש אינו יודע עד כמה הכל בתוכי מתאמץ..."
מיד לאחר קריאת הפוסט, פנה מאיר לבן חורין אלעזר והשמיע לה את השיר שהיא עצמה כתבה. "זה היה מדהים. תזמון פשוט לא ייאמן", היא מחייכת, ואז מוסיפה: "אמרתי שזה השיר שאני רוצה שישמיעו מעל הקבר שלי".
זה משפט קשה להגיד
"המוות הוא לא ערטילאי בשבילי. קראתי באיזה מקום שהשעון מתקתק לכולם, אבל רק חולי סרטן שומעים את התקתוק. למזלי יש לי משפחה נהדרת ותומכת, שנמצאת איתי לכל אורך הדרך. יחד איתם אני ממשיכה הלאה".
סוג סרטן הריאה שבו חלתה בן חורין אלעזר קשה לאבחון, דווקא מכיוון שהוא מאפיין אנשים בריאים בדרך כלל שאינם מעשנים. כשאובחנה, הסרטן כבר היה בשלב מתקדם (שלב 4) עם גרורות.
"באחד הימים פתאום נגמר לי האוויר", היא מתארת. "התחלתי לחרחר וחשבתי שזו דלקת ריאות. לא ראו כלום בצילום, אבל קיבלתי אנטיביוטיקה. זה לא עזר וכמה ימים אחר כך התעלפתי. הובהלתי למחלקת טיפול נמרץ לב והתברר שכל בית החזה שלי מלא נוזלים. הייתי על סף מוות. שם כבר הבינו שזה סרטן".
איך הגבת?
"לוקח זמן לעכל דבר כזה. בהתחלה לא הגבתי. כשהרופא אמר לי, זה עבר מעל הראש כי לא ידעתי מה זה כולל. לא הבנתי שמדובר בי, רק כשהתחילו בדיקות, תרופות ומחטים התחלתי לקלוט מה שקורה מסביב.
"רק לאחרונה סיימתי להתאבל על מי שהייתי והתחלתי להפנים את מי שאני עכשיו. אני רוצה את החיים שלי בחזרה. הייתי בנאדם בריא ופעיל. היום אני מטופלת בכימותרפיה ובאימונולוגיה, מלמדת את הגוף שלי להתחסן ולהילחם בסרטן.
"אני לא אירפא מזה, אני יודעת, אבל מקווה לאריכות ימים. זה מה שיש, אז צריך לחיות את המקסימום שאפשר, לצבור חוויות ולהשאיר זכרונות. זה לא פשוט כשרוב הימים אני מתרוצצת בין רופאים ובתי חולים".
מה המסר שאת רוצה להשאיר?
"הייתי רוצה שהשיר 'לא שושן' יגיע ללב של אנשים, שיכירו, ירגישו ויאהבו אותו. אם הסיפור שלי גם יגרום לאנשים לא לעשן - זה ישמח אותי. כשאני רואה צעירים מעשנים, בא לי לנער אותם. בנקודה הזו באמת הופתעתי שמכל סוגי הסרטן יש לי דווקא סרטן ריאות. אני – ששחיתי בלי לנשום מרחק גדול. אבל זה מה שיש, ועם זה צריך לחיות הכי טוב שאפשר".
לפנייה לכתב/ת 
