בעזה נרגע, וביהודה ושומרון השטח מבעבע
בעוד שברצועת עזה הכספים מגיעים והרוחות נרגעות, השטח ביהודה ושומרון תוסס. כמעט בכל חודש יש כמה פיגועים וניסיונות פיגוע שמערערים את השקט באזור. הדרך להרגעה: תגבור כוחות צבא שמיומנים בטיפול בהפרות סדר, הגברת הערנות ושמירה על מרקם החיים. פרשנות
לפני כמה חודשים אמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט בדיון בכנסת כי יש הסתברות גבוהה להסלמה ביהודה ושומרון. דברים דומים אמר השבוע ראש השב"כ נדב ארגמן, שתיאר לח"כים שהשטח ביהודה ושומרון "מבעבע" וכי "השקט מתעתע".
ההתבטאויות של הרמטכ"ל נראו קצת מוגזמות, במיוחד לנוכח העובדה שבחצי השנה הראשונה של 2018 נרשמה ירידה בפיגועים ובאירועי הטרור העממי ביהודה ושומרון, זאת למרות העברת השגרירות האמריקנית לירושלים ואירועים נוספים שהיו עשויים להדליק את השטח. אנו הפרשנים עמלנו אז קשה להסביר מדוע השטח בעזה בוער ומבעיר, בעוד שהפלסטינים באיו"ש מגלים אדישות. כעת התהפכו היוצרות. עזה הולכת ונרגעת, לפחות כך זה נראה, בעוד שפיגועי הירי והדקירה ביהודה ושומרון הולכים ומתרבים.
הסיבות לכך שברצועת עזה מסתמנת רגיעה הן ברורות: חמאס משיג לאט לאט את ההטבות הכלכליות שהוא רוצה בהן והוא גם מצליח לייחס את זה ל"צעדות השיבה" וטרור העפיפונים והבלונים שהיה אינטנסיבי מאז סוף חודש מרץ.
התיווך המצרי העיקש והסיכוי להסדרה כוללת עושים את שלהם ואתמול אף התבשרנו מעל דפי עיתון "אל-חייאת" שנשיא מצרים סיסי הצליח סוף סוף לשכנע את אבו מאזן להסכים לרגיעה ברצועת עזה. פירושו של דבר שאבו מאזן יזרים לפחות חלק מהכספים שהוא חייב למשכורות עובדי הרשות ברצועת עזה ובעיקר שהוא יימנע מהידוק רצועת החנק שאותה כרך על צוואר תושבי הרצועה מתחילת השנה במטרה לגרום להם למרוד בחמאס.
תושבי הרצועה, שהיו על סף משבר הומניטרי קטסטרופלי, לא מרדו בחמאס, אבל אבו מאזן הבין כנראה שזה כבר לא יקרה וכי הוא אינו יכול יותר להדוף את הלחצים שמצרים, ישראל והאירופים מפעילים עליו. אי אפשר לדעת אצל אבו מאזן ההפכפך, אבל כרגע נראה שהוא ישתף פעולה בהרגעת המצב ברצועת עזה, אולי גם מפני שהוא מבין שהתסיסה ברצועה כנראה החלה לגלוש אליו חזרה ליהודה ושומרון.
גורמי הביטחון שמתריעים מפני הסלמה אפשרית ביהודה ושומרון מעריכים שהאפשרות המסוכנת ביותר במצב הנוכחי היא הפרות סדר המוניות בליווי ירי ודקירות שיפרצו בעקבות אירוע מקרי שידליק את השטח.
הפרות סדר המוניות כאלה, שבמהלכם יהיו גם פיגועי דקירה וצורות אחרות של טרור עממי, עלולות לגרום להרוגים ופצועים משני הצדדים ויחייבו מאמץ צבאי ומודיעיני מרוכז וממושך כדי להרגיעם. לכן חשוב להבין מה גורם לתסיסה הנוכחית ביהודה ושומרון, ש-90 אחוז ממנה קורה מתחת לפני השטח ואינו זוכה לביטוי בתקשורת וכי הפיגועים האחרונים הם רק קצה הקרחון שלה.
ייאוש, חאן אל-אחמר והסתה של חמאס
ראש השב"כ סיפר לוועדת החוץ והביטחון שארגונו סיכל 480 פיגועים השנה, עצר 219 חוליות חמאס וסיכל 590 מפגעים בודדים. הרוב המכריע של הסיכולים האלו התבצע בשקט, כתוצאה מניטור רשתות חברתיות ועבודת סיכול קלאסית שמנעה מהמפגעים הבודדים וגם מהחוליות מלהגיע למצב שבו היו על סף ביצוע ממשי של הפיגוע. לכן לא שמענו על הפיגועים הללו, אבל מספרם העצום מעיד שהר הגעש האנושי ביהודה ושומרון קרוב להתפרצות.
הסיבה העיקרית לתסיסה היא כנראה ייאוש וחוסר תקווה של הצעירים בעקבות הקפאת מצב כללית, חברתית, כלכלית ומדינית ברחבי יהודה ושומרון. המצב הכלכלי טוב כמובן בהרבה ממצבם של תושבי רצועת עזה, אבל עדיין אחוזי האבטלה בקרב הצעירים נאמדים במספר של שתי ספרות והאופק המדיני לא קיים לנוכח הקרע עם ארצות הברית. המצב הכלכלי, שאינו טוב ממילא, החמיר מאוד לנוכח קיצוץ התרומות של ממשל טראמפ לרשות הפלסטינית ולאונר"א (ארגון הסיוע לפליטים הפלסטינים).
סיבות נוספות לתסיסה הן ההרוגים והפצועים על הגדר בעזה, ובעיקר הסתה של חמאס והניסיונות של הארגון להוציא לפועל פיגועים רצחניים באזור במקום מה שאינו מסוגל לעשות מרצועת עזה. חמאס משתמש בכל הערוצים העומדים לרשותו מעזה, מלבנון ומטורקיה כדי להעביר כסף, הוראות ומוטיבציה לשטח ביהודה ושומרון. את העבודה בשטח עושים לרוב אסירים לשעבר בבתי הכלא הישראליים ששוחררו במסגרת עסקת שליט.
כל אלו תורמים בצורה ניכרת להלהטת הרוחות ולטרור העממי בגדה, כך גם אירועי חאן אל-אחמר, הכעס על מכירת הקרקעות לישראלים בירושלים, הרג הפלסטינית שהתבצע כנראה בידי פורעים יהודים והחיכוכים הבלתי פוסקים סביב מסיק הזיתים.
כל אלה, כשאינם מגיעים לידי שפיכות דמים, אינם זוכים לביטוי בתקשורת, אבל הפלסטינים ביהודה ושומרון וגם המתיישבים מכירים אותם היטב והם יוצרים מצבור של כעס ושנאה שמחפש לו מוצא.
כמעט כל חודש בזמן האחרון מתבצעים שלושה פיגועי דקירה או ניסיונות פיגועי דקירה שמעידים על חיבור בין הכעס המצטבר הזה על רקע לאומי לבין מניעים אישיים שבסוף מתורגמים לסכין שנשלפת מהכיס או לפיגוע דריסה, שלא לדבר על עשרות מקרי יידוי אבנים ובקבוקי תבערה. גם הרוח הרעה שמשרה אבו מאזן על יהודה ושומרון בנאומי ההסתה וההתרסה שלו נגד ישראל, נגד ארה"ב, נגד חמאס ונגד כמעט כל העולם, יוצרים אווירה קשה.
אבו מאזן אינו פופולרי כל כך והוא כנראה איבד מזמן את אמון הדור הצעיר הפלסטיני, אבל הרוח הרעה שהוא משרה מחלחלת לשורות הפתח' והפוליטיקה הפלסטינית, ומשם היא מחלחלת גם אל השטח.
בנוסף ניתן להביא את הפיגוע בברקן, שבו נרצחו קים יחזקאל-לבנגרונד וזיו חג'בי ז"ל, שמשמש השראה ועידוד לחיקוי בקרב צעירים פלסטינים. הפיגוע הזה נחשב להצלחה לא רק לנוכח רצח שני יהודים, אלא לנוכח העובדה שמבצעו מסתובב עדיין חופשי עם הנשק שבו רצח את קורבנותיו.
חשוב להבין את כל המניעים האלו. אין מניע אחד שאם תטפל בו תוכל להביא לדעיכת התסיסה, אלא צבר של מניעים שמחוללים זעם וכעס בעיקר בקרב הצעירים הפלסטיניים חסרי התקווה שרוצים לעשות משהו כדי לתת פורקן לכעסם. בסוף מי שאנשי השב"כ לא ביקרו אצלו בבית לפני שיצא לפגע – יעשה מעשה.
הגורמים המרסנים: שב"כ והביטחון הפלסטיני
יש גם גורמים שמרסנים את השטח, למשל יעילות הסיכול של השב"כ ופעילותם של שירותי הביטחון הפלסטיני. בלעדי שני אלה היינו כבר מזמן בעיצומה של אינתיפאדה שלישית ואולי אפילו רביעית.
אבל גורם מרסן חשוב לא פחות הוא ההכרה בציבור הפלסטיני, כתוצאה מלקחי האינתיפאדה השנייה, שהסלמה רבתית עלולה לגבות מהפלסטינים מחירים כבדים ביותר בנפגעים ובנזק כלכלי. להערכת גורמי ביטחון, זה הגורם המרסן המרכזי שאיננו תוצאה של סיכול טרור מודיעיני או מבצעי.
חשוב גם לציין כי העוינות וחוסר האמון ברחוב הפלסטיני כלפי אבו מאזן גורמים לתחושה שאין תכלית להתקוממות עממית כמו שאבו מאזן רוצה. לבסוף צריך לציין שהיעדר מניע דתי הוא גורם מרסן חשוב ביותר, כשם שהופעתו של מניע דתי יכולה להוות את הניצוץ שידליק את התבערה הגדולה אבל כרגע זה לא קרה. לפחות בינתיים.
איך מונעים הסלמה
התסיסה הנוכחית עלולה להוציא אנשים לרחובות לצד פיגועי הטרור העממי, ולכן צריך ואפשר למנוע תופעה זו. הניסיון מלמד שהאמצעי החשוב והיעיל ביותר הוא תגבור של כוחות צה"ל באופן שיהיו נוכחים בשטח בצורה גלויה ויוכלו להגיב במהירות על כל אירוע כדי להביאו לדעיכה. אבל חייבים להקפיד שחיילי צה"ל שיגיעו לשטח כתגבורת יהיו מתודרכים ומתורגלים היטב לעימותים עם הפרות סדר ומצוידים באמצעים לפיזור הפגנות (אמצעי אלפא).
במקביל לתגבור, שיכול להיעשות בהדרגה במצב הנוכחי, חייבים להקפיד ולשמור על מרקם החיים באופן שנוכחות ופעולות צה"ל יאפשרו לתושבים שאינם מעורבים בטרור או בטרור עממי לחיות את חייהם ולהתפרנס. שני אלה: תגבור כוחות תוך שמירת מרקם חיים, הוכחו כאמצעים היעילים ביותר לשליטה ומניעה של הסלמה רבתי.
ריסון נוער הגבעות והגברת ערנות
אמצעי נוסף שצריך לנקוט בו הוא ריסון הפורעים היהודים. נערי הגבעות מציקים באופן כמעט יום-יומי לתושבי הכפרים הפלסטיניים ומעלים את רמת החיכוך, המתח והכעסים בשטח. ריסון הפורעים היהודיים בידי השב"כ והמשטרה, ובעיקר על ידי מנהיגי המתיישבים ביהודה ושומרון, היא אמצעי חשוב מאין כמוהו למניעת הסלמה.
אמצעי נוסף שמתחייב בימים אלה הוא ערנות הציבור ונקיטת אמצעי זהירות. הורים יהודים ביהודה ושומרון שאוספים את ילדיהם מפעילות בחוגים ומפעילות חברתית צריכים להימנע מלעשות זאת בשעות הלילה המאוחרות, וכל יהודי תושב יהודה ושומרון יודע בדיוק ממה צריך להימנע ומתי.
לבסוף, אי אפשר בלי לציין שפתיחת משא ומתן מדיני או הידברות כלשהי בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, למשל על פרויקטים כלכליים והשקעות בשטחים, אין ספק שתתרום גם היא להרגעת השטח. זה לא יביא לפתרון, אבל עשוי לתרום לרגיעה לפחות זמנית.
צריך להעיר בהקשר זה כי בחודשים הקרובים יפרסם כנראה ממשל טראמפ את "עסקת המאה" שלו שאמורה להביא שלום בין ישראלים לפלסטינים. לא ברור מה העסקה הזו כוללת, אבל לעצם הצגתה יש פוטנציאל נפיץ וצריך להיערך לאפשרות שהפוטנציאל הזה יתממש.
צריך להכיר בעובדה שיהודה ושומרון משולה לשדה מוקשים שצריך לנסות להימנע מלהיכנס אליו ואם אתה כבר בתוכו אז צריך לנקוט בכל אמצעי הזהירות והתרגולות המוכרים כדי למזער את הנזק.
לפנייה לכתב/ת 
