"נינג'ה ישראל" הוכיח: לא צריך סיפור טראגי כשמדובר בסיפור הצלחה
הריאליטי "נינג'ה ישראל" הסתיים בגמר שנמרח על גבי שני פרקים, אין סוף פרסומות וזוכה אחד בלי חולצה. אבל כמה מרענן זה לראות מתמודדים שלא מתאמצים ללחוץ על בלוטת הדמעות בכל רגע נתון
אומרים שבניגוד לתוכניות בישול או שירה – הרי כולנו יודעים לשיר, כן? – בריאליטי הנינג'ות הצופה לא באמת יכול לדמות את עצמו מתמודד עם האתגר, אבל אני מוחה. אם עמידה נחושה במסלול של עשרות רבעי-חצאי גמר, לקטים מזנים שונים ואינסוף פרסומות לא מצדיקה את הגעתה של משאית המדליות לסלון של כולנו, אני לא יודעת מה כן.
אבל הנה, תקופה ארוכה ומפרכת הגיעה לסיומה, הגמר האחרון בהחלט של העונה הראשונה של "הנינג'ה הישראלי" (המבוססת על התוכנית "אתגר הנינג'ה" האמריקנית) שודר אף הוא, וסוף סוף זכינו גם אנחנו ללחוץ בהחלטיות על הבאזר.
"נינג'ה ישראל" הפציעה בתקופת המבחן של קשת והפתיעה אפילו את הזכיינית עצמה. כנראה שבמצבנו הנוכחי אי אפשר להפריז בחיבה לפורמט תחרותי שאינו תחרות שירה או בישול. ועם ישראל אכן העניק לנינג'ה את חיבתו בנדיבות עם רייטינג שנע סביב 20 האחוזים, מספרים שנחשבו לסבירים אפילו בימים שלפני הפיצול, ועשתה את זה גם מול נינג'ות רייטינג כמו "האח הגדול".
ובאמת, בלא מעט מובנים הנינג'ה היא הקונטרה לנוסחת הריאליטי שלמדנו להכיר ולהקיא: הליהוק הוא לא תלוי אישיות סנסציונית או סיפור טראגי – אם אתה משתלט על המסלול, אתה עובר. אין כאן יחסים מורכבים או ניסיון לכפות כאלה או מתמודדים שימכרו כליה בשביל קצת פרסום ותשומת לב. אין יותר מדי לחץ על בלוטת הדמעות, יש רק גיבורים, ובמובן מסוים, כמה שיותר מנצחים – יותר כיף. לא נאלצנו להקשיב להכרעת שופטים עם מאגר דימויים מוגבל וכמובן, סופקה עילה סבירה לגברים חטובים להוריד חולצה בפריים טיים, לטובת כל הנוגעים והצופים בדבר.
שני פרקי הגמר – כמו כמעט כל פרקי הגמר באשר הם – קצת הפריזו בחשיבות העצמית (לקחתם את הזמן עם האבל על הפסילה של יפתח קושניר, חביבה של ההפקה) אבל בסך הכל סיפקו שואו זורם וגם לא עשו בושות לגנום הישראלי. יובל שמלא תקתק את כל המסלול וגם שתי השניות שהפרידו בינו לבין פסגת המידוריאמה לא הצליחו לקלקל את החגיגה.
אסי ורותם היו אסי ורותם, ניב רסקין ורותם ישראל הצליחו לספק את הלהג הפרשני שכנראה נחוץ בכל אירוע ספורט טלוויזיוני ורסקין השלים סופית את הגלגול שלו כיורם ארבל.
חזנוב וקושניר, טובי בנינו, הגיעו למקום השני והשלישי ונרשמה סגירת מעגל עם מסלול מכשולים אחר, מענג לא פחות, ששודר לפני שלושים שנה בערוץ הראשון בתוכנית "קח סיכון", שהנחה אותה אחד, אבי קושניר. מסלול המכשולים הבא שתתוודעו אליו, עד הפעם הבאה, הוא כנראה הדרך מהסלון למקרר ובסופו העפלה להר הכלים שהשארתם בכיור. בהצלחה.
