"אבא מבסוט": וילוז'ני ג'וניור עולה על הבמה

ליהונתן וילוז'ני לא היו מעולם התלבטויות מה יעשה כשיהיה גדול. ככה זה כשאבא שלך הוא שחקן, ועוד שמואל וילוז'ני. "מגיל צעיר היה לי ברור שאני רוצה להיות שחקן", הוא אומר. "השאלה מה יעשו כשיהיו גדולים מטרידה הרבה צעירים בגילי, אבל לי הכל היה ברור, וזה השרה עליי המון ביטחון. אפילו פעם אחת לא הירהרתי בשאלה מה אעשה כשאהיה גדול. אני זוכר שבגיל שש סבתא שלי שאלה אותי מה אני רוצה לעשות בעתיד וסיפרתי לה, והיא אמרה לי: 'למה שחקן? לך תמצא מקצוע, תעשה כסף'. אמרתי לה: 'סבתא, נועדתי להיות שחקן וככה אני רוצה לבלות את כל חיי'".

ומה אבא שלך אמר על הבחירה הזאת?

"אבא מבסוט. הבחירה שלי מקנה לו הרבה גאווה, אבל יש בזה גם המון חשש. זה מקצוע לא פשוט, סיזיפי, תחרותי, שצריך בשבילו עור של פיל, עבודה של יום ולילה, שלא פעם אתה שומע בו את התשובה 'לא'. אבל אבא שלי עודד אותי לאורך כל הדרך. גם לא היה לו מה לעשות, כי כשהחיידק הזה נדבק אליך, אין לך בחירה אחרת. והוא הבין את זה ושמח על כך. כשסיפרתי לו על הבחירה שלי, הוא אמר לי, 'לך על זה, ובכל הכוח'. הוא תמיד עזר לי. עבדנו יחד לקראת אודישנים שלי ועל מונולוגים לבית הספר. הוא בעיניי השחקן הכי טוב שיש ואיש בעל הידע הכי גדול שאני מכיר על כדור הארץ".

יהונתן וילוז'ני(צילום: אור דנון)

לפחות בתחילת הדרך, תמיד יזכירו לך שאתה הבן של שמואל וילוז'ני.

"מעולם לא הקדשתי לזה מחשבה, כי אבא שלי הוא קודם כל אבא שלי. אלו השוואות שאחרים עושים, אני יודע מה הרווחתי ממנו. הוא נתן לי בעיטה לצאת החוצה אל אוויר העולם ולהוכיח את עצמי. עכשיו חובת ההוכחה עליי בלבד. בסופו של דבר יש לי דוגמה בבית של שחקן מצליח, שמגיל עשרים עובד כמעט יום־יום, וזה לא מובן מאליו".

וילוז'ני ג'וניור, 23, שגם אחיו ואחיותיו (מיכאל, שירה ומאיה) הולכים בדרכי האב, הוא בוגר תיאטרון צה"ל. בינתיים כבר שיחק בסדרת הילדים "כדברא", בסדרה "כיפת ברזל" כמתנחל חבר נוער הגבעות, בסרט "הנשף" ובתיאטרון הפרינג'. בסוף החודש ישתתף, לצד אלונה סער (בתו של גדעון סער), בהצגה "אביב מתעורר" שכתב פרנק ודקינד ותועלה בפסטיבל הסתיו בתיאטרון הקאמרי, בעיבודו ובבימויו של גיל סרי המוכשר. בפסטיבל יועלו בין השאר שלושה מחזות נוספים: "נדנדה בשניים" בהשתתפות אולה שור־סלקטר ובעלה מיכה סלקטר, "מיהו יהודי" עם רמי ברוך ושלמה וישינסקי, "אוליאנה" עם ג'וי ריגר ודן שפירא, ו"מרג'ורי פריים" בכיכובם של מרים זוהר, אודיה קורן, אוהד שחר ואבישי מרידור.

שמואל וילוז'ני(צילום: טל שחר)

השבוע הוא החל ללמוד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין ומתרגש מהחוויה. מה הוא חולם? בעיקר להמשיך לשחק, אפילו בחו"ל. "אחד החלומות הגדולים שלי היה לפגוש את דניאל דיי לואיס", הוא מספר. "כשהייתי לא מזמן בניו־יורק נסעתי בסאבוויי, הרמתי את הראש ופתאום ראיתי אותו מולי, כאחד האדם. זאת הייתה בשבילי עוד אסמכתה שסימנה לי שזה מסלול החיים שלי. תן לי רק להגשים את החלומות שלי ולשחק כמה שיותר. אני אשמח לשחק את המלט, אבל אני הכי אשמח להגשים חלום ולשחק עם אבא. זאת תהיה סגירת מעגל עבור שנינו. גם ככה הפרטנר בהצגה אמור להיות מאוד קרוב אליך. כשיש לך פרטנר טוב, זה אומר שאתה יכול לפרוס כנפיים ולעוף בלי לחשוש שתיפול. אז על אחת כמה וכמה כשזה יהיה אבא שלי. זה יהיה עוד נדבך לקשר המאוד החזק שלנו".

הכתבה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות", מוסף "24 שעות".