קודם הרתעה, אחר כך רגיעה
ירי הנ"ט על האוטובוס שובר את הכלים - ומוכיח שההרתעה הישראלית אבדה. בלעדיה אין סיכוי לשום סיכום להחזיק מעמד. גם כניסה קרקעית היא אפשרות
בשעות הערב (יום ב') נראה שאנו רק בפתחו של עוד סבב אלים ברצועת עזה. חמאס התכונן לסבב הזה ופתח אותו באירוע חמור שלא ראינו שנים כמותו: ירי טיל נ"ט לעבר אוטובוס אזרחי. זהו מעשה תוקפנות חמור שההתקלות אתמול בשטח הרצועה בין כוח צבאי ישראלי לבין כוח צבאי של חמאס אינה מצדיקה אותו משום היבט. ספק אם חמאס היה מעז לשגר טיל נ"ט לעבר מטרה אזרחית לולא הייתה הנהגת הארגון משוכנעת שישראל לא תשלח את צה"ל לתוך הרצועה ואינה רוצה למוטט את שלטונו.
עצם ירי הנ"ט הזה לבדו מעיד שפג תוקפה של ההרתעה הצה"לית מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני; אותה הרתעה שבזכותה נשמרה הרגיעה ארבע שנים מאז מבצע "צוק איתן". לכן גם כוללת מתקפת חמאס והארגונים העזתים האחרים הפועלים בתיאום איתו שלבים ומדרגות נוספים.
השלב השני במתקפת הפתע החמאסית, שהייתה יזומה והוכנה היטב, היה מתקפת רקטות, טילים ופצמ"רים שתוכננה כדי לגרום לנפגעים בקרב ישראלים תושבי יישובי עוטף עזה, נתיבות, באר שבע ואשקלון. עוד מרכיב היה ירי תלול מסלול ארוך טווח לאזורים שחמאס והג'יהאד האיסלאמי מעריכים שאינם מוגנים על ידי "כיפת ברזל".
העזתים המנוסים יודעים אמנם שהטילים ארוכי הטווח שהם יורים לכיוון מדבר יהודה ואזור לכיש אינם מדויקים, וסביר שרובם המכריע יתפוצץ בשטחים פתוחים, אבל עצם השימוש בהם מעניק לחמאס יוקרה ומשפר את תדמיתו בעיני הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון, והג'יהאד האיסלאמי יכול להראות לפטרוניו האיראנים שההשקעה בו משתלמת ומנוצלת היטב.
סביר להניח שבעוד כמה שעות יבקש חמאס מהמצרים שייתווכו עבורו הפסקת אש כדי שיוכלו לצאת עם הישג תודעתי בלי שספגו נזק חמור מדי כתוצאה מפעולות צה"ל שהחלו בשעות האחרונות.
חמאס זקוק להישג תודעתי כזה משלוש סיבות:
ראשית - הלחץ בתוך הארגון והלחץ של ארגוני טרור עזתים אחרים לנקום את הריגתו אמש של מג"ד מזרח-חאן יונס בזרוע הצבאית של חמאס ושישה מאנשיו, כולל איש ועדות ההתנגדות.
סיבה שנייה היא הרצון ליצור מחדש את משוואת ההרתעה מול ישראל שאומרת ששימוש בכוח צבאי על ידי צה"ל ייענה בירי על יישובי הנגב המערבי, ובהפרת שגרת החיים בישראל.
סיבה שלישית היא שחמאס זקוק לפעילות אלימה נגד ישראל שתטהר את התדמית של מי שמוכר את "ההתנגדות הפלסטינית" תמורת מזוודות עמוסות דולרים שהגיעו מקטאר. כמעט כל הארגונים העזתים והרשות הפלסטינית הטיחו בו האשמות כאלה.
אבל מה שמאפשר לחמאס להשתולל ולשקם את תדמיתו על גבם ודמם של תושבי ישראל היא ההרתעה שהתכרסמה ואשר צה"ל צריך דחוף לשקמה.
בלי הרתעה אין שום סיכוי שהסכם או הבנות על רגיעה או הסדרה יחזיקו מעמד. רק הרתעה צה"לית חזקה - שאיננה כעת בנמצא - מול חמאס והג'יהאד האיסלאמי יכולה להבטיח שרגיעה כלשהי שיוסכם עליה תחזיק מעמד. לכן תגובת צה"ל על מתקפת הפתע העזתית היא כעת בבחינת "מלחמת אין ברירה". בלי הרתעה אין משמעות לרגיעה או להסדרה, וממשלת ישראל חייבת לתת הגנה ותחושת ביטחון לאזרחי הדרום גם לפני שיושלם ה"מכשול" על גבול הרצועה.
חידוש ההרתעה היא כעת משימתו העיקרית של צה"ל בזירה הדרומית, רצוי בלי כניסה קרקעית - אבל אם חמאס יתעקש להמשיך בשיגורים, ייתכן שצה"ל יצטרך להיכנס לרצועה. ואם לא למוטט את חמאס כליל (אין לו בינתיים תחליף) אז להשמיד בצורה יסודית את כל הנכסים הצבאיים של ארגוני הטרור ו"לערוף" חלק ניכר משדרת הפיקוד שלהם. הכוחות כבר מוכנים בקרבת הרצועה אחרי שהתאמנו על משימותיהם.
הפצצות חיל האוויר שנחתו בשעות הערב ברצועה הן בבחינת המנה הראשונה. כרגע אין לדעת אם צה"ל יבצע במלואה את התוכנית שמוכנה במגירות אגף המבצעים במטכ"ל - להנחית על ארגוני הטרור ברצועה מהלומה קשה שתגרום לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי לחשב מסלול מחדש - אך מבלי להכניס כוחות קרקעיים לרצועה. גם אין לדעת אם לתוכנית הזו, כשתופעל במלואה יהיה האפקט שמצפים לו. יעברו כנראה לילה או שניים עד שנדע לאן מתפתחים הדברים.
לפנייה לכתב/ת 
