מחמוד מאזור חברון נהרג מפגיעת רקטה באשקלון: "רצה לחזור עד סיום המלחמה"
קבלן הבניין מחמוד אבו עסבה (48) נהג לישון בישראל ולחזור לביתו בחלחול בסופי שבוע. בנו בשיר סיפר: "הוא התקשר לפני המקרה ואמר 'המצב מפחיד, אני חייב לחזור הביתה'. אחר כך התקשרנו אליו ואמרו לנו שהוא מת מפגיעת טיל". אבו עסבה הותיר אחריו אישה ושישה ילדים, בהם בן 4
בעיירה הפלסטינית חלחול, שממוקמת קילומטר צפונית לחברון, מתאבלים על מותו של מחמוד אבו עסבה (48). אבי המשפחה, קבלן בניין במקצועו, נהרג אמש (יום ב') מפגיעה ישירה של רקטה שנורתה מרצועת עזה לעבר בניין באשקלון. "עוד לא סיפרנו לאחינו הקטן על המקרה", סיפר בשיר, אחד מששת ילדיו של המנוח. "הוא בן 4 והיה מאוד קשור לאבא".
הבן בשיר מספר שאביו נהג לישון בישראל במשך כל השבוע, ושב לביתו בסופי שבוע. "אתמול, כמה שעות לפני המקרה, דיברתי איתו. הוא אמר לי 'המצב מאוד מפחיד ומסוכן, אני חייב לחזור הביתה עד סיום המלחמה. הייתי רוצה עכשיו להגיע, אבל אין לי מונית'".
הבן הוסיף כי "לפני שאבא הלך לישון הוא אמר לי שבשעות הבוקר יתקשר ויעדכן אותנו שהוא יצא מאשקלון לכיוון הבית. חיכינו לשיחה שלו, התחלנו לדאוג, התקשרנו אליו כמה פעמים והוא לא ענה לאף אחד עד שנמסר לנו שהוא מת מפגיעת טיל".
אמש בשעה 23:49 נורה לאשקלון מטח כבד של רקטות מרצועת עזה. אחת מהן פגעה ישירות בחלקו העורפי של בניין בשכונת עתיקות בעיר. הדירה בקומה הרביעית, שבה שהה אבו עסבה, ספגה את הפגיעה הקשה ביותר. קבלן הבניין הפלסטיני נהרג, ואישה אחרת שהייתה בדירה המחולקת נפצעה באורח בינוני.
"אנחנו ארבעה אחים ושתי אחיות", סיפר הבן בשיר. "שלושה מהאחים הם סטודנטים. את אחי, בן 4, מפחדים להחזיר הביתה מהגן כי הוא לא יודע שאבא יחזור גופה. הוא היה מאוד קשור לאבא שלי, הבוקר הוא אפילו אמר לי 'אני מתגעגע לאבא ושמח שהוא חוזר היום הביתה'. אימא שלי לא מפסיקה לבכות, החיים שלנו נהרסו, אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם המוות שלו".
בנוגע לסבב הלחימה הנוכחי אמר הבן: "אני מקווה שהמלחמה הזאת תיפסק. לאבא יש חברים יהודים והוא היה בקשר טוב עם כולם. אנחנו לא רוצים שאחרים יעברו את מה שאנחנו עברנו. כואב לנו מאוד על כל מה שקורה".
"הוצאתי את הבחורה מההריסות"
גנאדי בסקין, שנמנה עם הראשונים לחלץ את הנפגעים מהבית באשקלון, סיפר: "עליתי למעלה לקומה הרביעית ופתאום שמעתי תזוזות בין האבנים. הזזתי אבן ואז ראיתי יד של מישהי. התחלתי לחלץ אותה ופתאום ראיתי את גופת ההרוג. הוצאתי את הבחורה מההריסות, היא צעקה 'ילד, ילד', והבנתי שאני צריך לחפש ילד. אחר כך באו כוחות ההצלה והזיזו אותי מהמקום".
הבוקר הגיע בסקין לבית החולים ברזילי בעיר מאחר שחש ברע. "אני כולי רועד וסובל מחרדות, אני שומע את האזעקות, אני לא יודע לאן לרוץ ומה עם אותו ילד. זה אצלי בראש כל הזמן".
תושבים באזור הבניין שספג את הפגיעה הישירה הביעו הבוקר תרעומת על טיפול הרשויות במצוקותיהם. "ישבנו שעות בחדר המדרגות, הילדים צרחו, הם מפוחדים ואין לי ביטחון", סיפרה ילנה פברביט, שמתגוררת עם חמשת ילדיה בבניין סמוך.
תושבי השכונה פגשו הבוקר את ראש העיר תומר גלאם, שהגיע למקום כדי לאמוד את הנזקים. התושבים הטיחו בפניו כי הבניין שהופצץ אינו ממוגן וכי המקלט שצמוד אליו היה נעול ושלא הייתה להם אפשרות להיכנס אליו.
"מצאנו את עצמנו חסרי אונים ולא ידענו אם זה יהיה נכון לחזור לבניין או פשוט ללכת מכאן", סיפרה אחת מתושבי הבניין. "אני מרגישה שהופקרנו, לא היה לנו לאן לברוח וגם כרגע אין לנו לאן לחזור כי לא נותנים להיכנס לבניין מחשש שקירותיו יקרסו".
ראש העיר גלאם הסביר לתושבים כי הבניין אכן ישן וזקוק לשיקום במסגרת של תוכנית פינוי-בינוי, אולם לדבריו התקציבים לכך עדיין לא הגיעו. אישה שמתגוררת בבניין סמוך אמרה: "הילדים שלי פוחדים ואין לי פתרון בשבילם. המקלטים סגורים ואני לא יודעת איפה נעביר את היום".
גלאם אמר לאולפן ynet: "אנחנו במציאות שהיא שונה לחלוטין ממה שהיה בשנה שעברה. ההיקפים של השיגורים הם גדולים מאוד, כיפת ברזל נתנה מענה של 80 ו-90% ולמרות הכול היו נפילות פה בחמישה מוקדים. מדובר בפגיעות ישירות ואנחנו צריכים להעביר את המסר הזה לתושבים".
גלאם אמר עוד כי "היום כל מדינת ישראל מאוימת. יש לי מסר לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני שמתכנס היום, שהצד השני יקבל מהלומה, שיבינו שאנחנו לא צריכים להתמגן. הם צריכים להתמגן ואנחנו צריכים לחיות בסביבה הרבה יותר נעימה".
לפנייה לכתב/ת 
