הטכנולוגיה הישראלית שעושה מהפכה בטיפול בסרטן מוח
לא מדובר בתרופה ואין לה תופעות לוואי ובכל זאת הצליחה אופטיון, הקסדה שפותחה בישראל ונלחמת בסרטן באמצעות תדרים חשמליים, להאריך את חייהם של החולים בסרטן המוח האגרסיבי ביותר בחודשים רבים ובמקרים רבים במספר שנים
גליובלסטומה הוא סרטן המוח הראשוני הנפוץ והאגרסיבי ביותר. בארץ מאובחנים מדי שנה 200 חולים במחלה, ו־200 חולים מתים כתוצאה ממנה. זמן ההישרדות הממוצע לאחר ניתוח בשילוב הקרנות וכימותרפיה (הטיפול המקובל עד כה) עומד על כ-70 שבועות בלבד.
בקרב מרבית החולים, יחזור הגידול לאחר הטיפול או הטיפולים. במקרים כאלו ניתן לבצע ניתוח חוזר, הקרנות חוזרות, טיפולים כימותרפיים או טיפולים נסיוניים אחרים. למעשה, בגלל חוסר האונים של הרפואה לגידול הזה, מומחים רבים סבורים שלאחר חזרה של המחלה, אין מקום למתן טיפול נוסף, משום שלאור העובדה כי מטרת הטיפול בשלב זה היא הקלה סימפטומטית, יש לשקול את התועלת שבטיפול אל מול הנזק שהוא עשוי לגרום, והשפעתו על איכות החיים.
במרווח חוסר האונים הזה נכנסה לתמונה אופטיון. הטכנולוגיה, שאותה הגה הישראלי פרופ' יורם פלטי, מייצרת שדות חשמליים שמפריעים לתאים הסרטניים להשלים את תהליך החלוקה שלהם, מה שגורם להם להפסיק לצמוח.
להילחם בגידול הסרטני במוח - מבחוץ
הרעיון בבסיס הפיתוח הוא שלמולקולות בגוף יש מטען חשמלי עליו ניתן להשפיע. המתמרים מוצמדים לראש החולה ומשרים שדות חשמליים מתחלפים. השפעת השדות החשמליים מובילה להתחלקות לא תקינה של תאי הסרטן וכאשר התאים החדשים מתחלקים באופן לא תקין הם מתים.
התיאור הזה, שנשמע כמו לקוח מתסריט הזוי של סרט מדע בדיוני, אכן קיבל בשנים הראשונות כתף קרה מהקהילייה הרפואית. זאת, עד שהגיעו תוצאות המחקרים.
העבודות המחקריות האחרונות מגיעות מהכנס האירופי לנוירו-אונקולוגיה בשטוקהולם, שנערך לפני מספר שבועות. בכנס הוצג דיווח על היעלמות מוחלטת של הגידול הסרטני במוח עם טיפול באופטיון במקרים בהם לא ניתן היה להסיר את מלוא הגידול בניתוח. מקרים אלה נחשבים לקשים ביותר עם סיכויי הישרדות נמוכים במיוחד. בשלושת המקרים שהוצגו, נצפתה היעלמות מוחלטת של הגידול הסרטני לאחר הטיפול עם הטכנולוגיה.
המקרים כללו חולים שעברו ניתוח להסרה חלקית של הגידול ולאחר מכן טופלו בהקרנות ובכימותרפיה, אך חלק מהגידול עדיין נשאר. הם המשיכו לטיפול משולב של כימותרפיה ואופטיון, ואצל כל אותם החולים נצפתה היעלמות מלאה של הגידול. המעקב אחר מצבם של החולים נמשך בין 7 חודשים ל- 40 חודשים לאחר התחלת הטיפול והתגובה הטובה לטיפול ממשיכה.
נתוני ההישרדות של החולים הוכפלו
מידע זה שהוצג מצטרף לנתוני המחקרים שהוצגו בכנסים הבינלאומיים שהתקיימו בחודשים האחרונים בארצות-הברית (בכנס האמריקאי לחקר הסרטן ובכנס האמריקאי לנוירו-אונקולוגיה), אשר הראו שכ-30% מהחולים ב-GBM שהיו עם הטכנולוגיה מעל ל-90% מהזמן ביממה, הגיעו ל-5 שנות הישרדות. תוצאות המחקרים מראות שיפור דרמטי בתוחלת החיים של כלל החולים: 1 מ-7 חולים יחיה 5 שנים לעומת אחד מ-20 לפני הטיפול. כלומר, נתוני ההישרדות של החולים הוכפלו יותר מפי שניים והסיכון לתמותה מגליובלסטומה ירד ל-35%. מדובר בנתונים מרשימים לאור העובדה שעד כה, תוחלת החיים הממוצעת של החולים עמדה על 15-16 חודשים בלבד.
"למעשה, אין לטיפול הזה אלטרנטיבה", אומרת פרופ' טלי סיגל, יו"ר הפורום לנוירו-אונקולוגיה, ונוירו-אונקולוגית מבילינסון, מרכז רפואי רבין, "יש את הטיפול הסטנדרטי שכולל הקרנות וכימותרפיה, וזהו. זה מה שיש לרפואה להציע לחולים האלו. לכן היתה התרגשות עצומה כשהוצגו המחקרים והראו שהשימוש במכשיר הביא להארכה בתוחלת החיים.
"זה משהו שמאוד זר לרפואה של היום", מוסיפה פרופ' סיגל, "אני לא מכירה שום טיפול זהה לזה שמשתמש בשדות חשמליים מבחוץ שיכול לעקב גדילה של גידולים. הרעיון מאוד מקורי וזר ושונה, אבל היעילות הוכחה. לכן גם לוקח לרופאים זמן לקבל את זה כטיפול סטנדרטי, אבל עם הוכחות אי אפשר להתווכח. יש רופאים שעדיין מפקפקים כי זה מאוד זר להם, אבל נעשה מחקר שהוכיח את היעילות והמחקר עמד בסטנדרטים המחמירים ביותר ואי אפשר להתווכח עם זה. זו גם הסיבה שהטכנולוגיה נכנסה לפרוטוקול הטיפול הבינלאומי כטיפול סטנדרטי".
"למרות ההשפעה על התאים הסרטניים, הטכנולוגיה החדשה לא מפריעה לפעילות החשמלית המתקיימת במוח ולא מזיקה לרקמות התקינות בו", מסביר ד"ר אילון קירסון, המנהל המדעי ואחראי מחקר ופיתוח בחברת נובוקיור, מפתחת אופטיון, שמוסיף: "הטכנולוגיה הזאת שינתה את המהלך הטבעי של הגליובלסטומה והביאה למצב שלא כל החולים בה מתים ממנה".
"ברגע שהצלחנו להפריע לתאים הסרטניים להשלים את תהליך החלוקה שלהם, מה שגורם לגידול להפסיק לצמוח", מוסיף קירסון, "הפכה המחלה לכזאת שאפשר להילחם בה. בזמן חלוקת התאים יש שלב שבו הדי־אן־אי משתכפל. כל כרומוזום נעמד ליד 'אחיו' בשורה, התא מקבל צורה של שעון חול ואז שני החלקים מתנתקים זה מזה. השדות החשמליים לא מאפשרים לזה לקרות מכיוון שהמולקולות מסתובבות לכיוון השדה, המושרה חיצונית. כיבוי המכשיר, המופעל על ידי בטריות, מבטל מיד את קיום השדה החשמלי, ולכן הטיפול חייב להיות רציף".
וזה בדיוק אחד החסרונות המרכזיים של הטכנולוגיה. כדי ליהנות מטיפול אפקטיבי במחלה, צריך לחבוש את הקסדה 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. "יש חולים שזה לא מתאים להם", אומרת פרופ' טלי סיגל, "הם לא מעוניינים לצאת לעולם בהכרזה שהם חולי סרטן מוח על-ידי חבישת הקסדה מחוץ לבית ולכן מוותרים על הטיפול".
החיסרון הגדול יותר בטיפול הוא תג המחיר. עלות הטיפול השנתית בטכנולוגיה בעולם עומדת על כ-700 אלף שקלים, בישראל הוא הוגש לסל בעלות מופחתת של 200 אלף שקלים. הטיפול פורץ הדרך הוגש כבר בשנה שעברה לסל התרופות, הוא דורג בחשיבות הגבוהה ביותר, אך בסופו של דבר לא נכנס .
עד כה החולים מקבלים את הטכנולוגיה ללא תשלום כטיפול חמלה, אך זה יימשך לזמן מוגבל בלבד.
"אני אומר שאני מחובר לוויי-פיי וכולם צוחקים"
מיכאל פרנסקי (58) ממגדל העמק, צמוד לקסדת האופטיון שלו כבר שנה. פרנסקי, שעבד עד שהמחלה התגלתה כאח בקופת חולים מכבי, הגיע לפני כשנה מהעבודה וחש כאבי ראש ובחילות. הוא מיהר לבית החולים העמק שם גילו שעבר אירוע מוחי. בבירור מעמיק יותר ברמב"ם קיבל את הבשורה – "יש לך גליובלסטומה".
"אני אדם אופטימי מטבעי", הוא מספר, "אז באמת קראתי על זה באינטרנט ומה שכתוב שם מאוד לא מעודד, אבל אני החלטתי ללכת על הצד החיובי ושאבתי עידוד מזה שלפחות הגידול הזה שיש לי במוח לפחות לא שולח גרורות למקומות אחרים בגוף".
שלא כמו חולים אחרים, פרנסקי לא עבר ניתוח להסרת הגידול בגלל מיקומו המאוד רגיש במוח. לאחר שסיים את סבב ההקרנות והכימותרפיה, קיבל לידיו במרץ השנה את האופטיון ומאז הוא כמעט ולא מוריד אותו מהראש.
"יש לי אחוזי שימוש גבוהים מאוד", הוא מספר בגאווה, "חוץ משעה וחצי בערב, אז אני מוריד אותה, הולך לטיול עם הכלב ומתקלח, הקסדה עלי כל הזמן. לא מזמן נסעתי לבקר חברים באוקראינה, אז באישור הרופא השארתי את המכשיר בבית כי לא רציתי להסתבך עם הבטחון בשדה התעופה שם".
- וזה עוזר? יש שיפור במצב הרפואי?
"בהחלט. כל שלושה חודשים אני עושה MRI ורואים שם שהגידול קטן מפעם לפעם. אני מניח שזה תוצאה של שילוב של כל הטיפולים, כולל האופטיון".
- אנשים לא שואלים שאלות כשרואים אותך ברחוב עם הקסדה?
"בטח ששואלים, לא כל יום רואים מישהו עם אלקטרודות בראש וחוטים שיוצאים מהם. אז אני אומר להם שאני מחובר לוויי-פיי וכולם צוחקים".
לפנייה לכתב/ת 
