במדרון חלקלק / על המפולת של מכבי ת"א

זה היה משחק רע לתפארת. תצוגה מביכה של כדורסל שבלוני ואנמי, ללא תשוקה, ללא חוכמה, בלי מבנה ומסגרת. בלי טקטיקה מיוחדת, שנדרשת כדי לטפל בקבוצה מהסוג של גראן קנאריה. פשוט עולים ומשחקים אותו הדבר בכל המשחקים, ומאמינים שיהיה בסדר.

• לטבלת היורוליג
• מכבי ת"א פנתה למועמד להחליף את ספאחיה
  

חמישיות לא מתואמות שלא תירגלו בעבר יחד, תרגילים בסיסיים שמתפרקים על ידי מניעת מסירה אחת או בלימת הפיק אנד רול, ומבוצעים ברשלנות שאינה מקפידה על היסודות. הגנה נרפית שמאפשרת חדירות והנעת כדור קלילה. דרך כל אלה עוברת טביעת העין והיד של המאמן. והאמת, חותמת כזו לא נצפתה כלל במשחקי מכבי תל אביב העונה.

הרגע שבו נחתמה סופית החלפתו המתקרבת (אך המאוחרת בכמה חודשים) של המאמן הגיעה 20 שניות לסיום. אחרי שמכבי הורידה לשש הפרש, עשרים שניות לסיום, היא ירדה להגנה, וצפתה בקבוצה החביבה עושה לה ארבע פינות וממתינה לשריקה. קבוצה שמייצגת מועדון שבחיקו ההסטורי יושב נס ז'לגיריס מוותרת על משחק עשרים שניות לסיום? והמאמן עומד חסר אונים משולב ידיים על הקווים ולא מסמן לעבירה? ועוזרי המאמן מחרישים איתו? כניעה. ויתור. אבדון. ולו רק על זה צריך ספאחיה לנשור במדריד. או בגרסת חולוניה משנות ה-60, קוסובר לאוטובוס.

נבן ספאחיה. למכבי ת"א אין דרך(צילום: ראובן שוורץ)

הדבר היחיד שעומד לזכות הנהלת מכבי תל אביב במצבה הנוכחי, הוא שבקיץ שעבר היא הפגינה סוף סוף הבנה לחשיבות תפקיד המאמן, וכבר סגרה עם דיוויד בלאט. חשוב לזכור זאת בצומת הדרכים הנוכחי, על קו מדריד-איסטנבול, כי נבן ספאחיה היה ברירת מחדל, לאחר שבלאט התחרט ממש ברגע האחרון ונשאר בתורכיה. אבל משם, מכבי תל אביב על בעליה, הנהלתה והצוות המקצועי שלה, ממשיכים להחליק במדרון, להביך את המועדון ואוהדיו, ואתמול נשבר שפל חדש. ובמשחקים כאלה, כשראשו של המאמן כבר על השולחן, לפחות בתקשורת ובמדיה החברתית, יכולים השחקנים להחליט לעלות ולהילחם עבורו. אבל נדמה כי גם הם מרגישים בחוסר הרלבנטיות של המאמן להצלחת הקבוצה. סתם, זה הכל סתם.

רמון סשנס אתמול בגראן קנאריה(באדיבות מכבי ת"א)

וזה קרה דווקא כשלמכבי תל אביב היו חמישה ימים להתכונן. ודווקא אחרי שהיא פירקה את הפועל חולון בליגה. ודווקא אחרי שקיבלה חזרה את טאריק בלאק, ואת ווילבקין עם אצבע מאופסת ובכושר קליעה סביר. ודווקא מול קבוצה בהזמנה, שהכוכב שלה לא הצליח בירושלים לפני שש שנים, הספונסר שלהם (הרבלייף) כיכב בישראל לפני 20 שנה, השחקן הכי חשוב שלה (אוליבר) בן 40 פלוס, והקהל שלה כל כך מנומס ושקט עד שהשחקנים המקומיים עלו בסיום ליציע להתנצל בפניהם על המתח בסיום.

סקוטי ווילבקין(באדיבות מכבי ת"א)

במקום לשחק מהר ולנסות להכריע את המשחק במתפרצות, במקום ללחוץ כאסטרטגיה כדי להשיג עוד כדורים, במקום להשתמש בבלאק בצבע בדקות המועטות ששיחק (בגלל עבירות מטופשות

והחלקות שביצע), שחקני מכבי הטילו 31 שלשות. ממש זועק לשמיים שאין לקבוצה תכנית משחק, לא כללית שמתאימה לקבוצה ולא ספציפית שמתאימה ליריבות. ההבדל במדד האיכות (109:60) מספר את הסיפור האמיתי. ואם נוסיף את ריבויי ההחלקות על המשטח המסוכן (אולם שחובה על היול"ב לסגור מיידית עד לתיקון הפרקט), אלה היו תמונות קשות במיוחד לליל שבת.

על זה שהתרגלנו לחמישיה אמריקנית במכבי נטולת הצברים כבר אנכרוניסטי לכתוב. אבל למכבי יש אחריות לגבי הכדורסל הישראלי, גם כי היא הנציגה היחידה שלו במפעל הבכיר, גם היא משתמשת בכספי ציבור לממן את הזרים שלה (כמו כל הקבוצות שהולכות אחריה בעיוורון), גם בגלל שנלחמה בקיץ לקבל אישור לשישה זרים, וגם בגלל שהתעקשה להשאיר אצלה כשרונות כמו זוסמן, אבדיה ונמרוד לוי שכרגע הולכים אחורה.

שינוי צריך להגיע עכשיו. השאלה, האם הוא יספיק? ושאלה יותר חשובה: האם סוף סוף יעמוד המנהל המקצועי מול האוהדים שמתביישים בקבוצה שלהם, ויסביר להם על ההחלטות, הכיוונים, האסטרטגיה? האם יש בכלל מנהל מקצועי ויד מכוונת במועדון? כרגע, זה לא נראה ככה.