אנחנו צריכים את פוטין כדי לחסל את חמאס
ההנהגה הישראלית לא אמיצה מספיק כדי לסיים את הסיוט של עוטף עזה. דרושה חסות מנשיא רוסיה, כפי שסוריה קיבלה במלחמה במורדים
פוליטיקאים הולכים בדרך כלל בין הטיפות. הם אנשים שבנויים נפשית כדי לשרוד. פוליטיקאים טובים לומדים שכדי לשרוד במערכת פוליטית צריך לדעת להיות נערת גומי וגמישות רגילה לא מספיקה. רובם יודעים שעקרונות במקצוע הזה הם בעיקר אמצעי נהדר לשיווק עצמי. רוב הפוליטיקאים המקצועיים יודעים שבכניסה לעולם הזה קוברים את המילה כנות עמוק בנפש ויושבים עליה שבעה (לא סתם כתבתי "רוב הפוליטיקאים". חייתי עם אחד שלא היה כזה).
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לכן, כששר הביטחון אביגדור ליברמן - שיודע על כל המבצעים הכי סודיים וחשובים שמתבצעים כאן, ששותף לסודות הכי כמוסים – כשהוא מודיע שהוא לא יכול יותר ושהוא מתפטר, זה וואו.
הוא מודיע שהוא לא יכול לתת יד להנהגה פחדנית שרועדת כשפוגעים באנשיה במקום להחזיר. כשמדינה מסרבת להנחית מכה אנושה במיוחד ולחסל את הפוגעים בה, גם במחיר הומניטרי כבד, הוא מחליט להתפטר. ואז מתברר שהכנות והאומץ שלו הם לא אמצעי שיווק בלבד. זו בעיניי מנהיגות. מבקרים אותו - בצדק – ושואלים איפה הוא היה עד עכשיו, אבל תמיד יש קש ששובר את גב הגמל.
אפשר לבקר את ליברמן, כמובן שהיו יש לו עוד שיקולים, אבל אני מאמינה שלו הוא היה ראש הממשלה - אנשי העוטף היו מבלים במקלטים לתקופה קצרה, אבל אחר כך כבר לא היו יורים עליהם מעזה. רוב שרי הליכוד ומצביעי הליכוד חושבים כמו ליברמן, אבל הם לא פוליטיקאים אמיצים.
ועדיין דרוש כאן מישהו כמו אריק שרון, שיקים יחידה כמו ה-101, כזאת שעושה פעולות שאף אחד לא "מאשר", עם אנשים כמו מאיר הר ציון, שלא חישבנו לכלום. יחידה שלא תיילל על מבצעים קשים אבל אפקטיביים. יחידה שלא תספור את היועץ המשפטי ושמטרתה היחידה היא לסיים את סיוט חייהם של הישראלים בעוטף.
במקרה שלנו הצדק המוחלט איתנו, ואין מדינה נורמלית בעולם שהייתה מוכנה שאזרחיה יחיו תחת אש. אין פתרון מלבד פגיעה דרסטית בעזה - בעיקר אווירית - בתמיכת פוטין, פלוס הקמה של יחידת "גיבורים" כדי לסיים את הסיוט הזה אחת ולתמיד. ליברמן יצטרך לסגור את הפינה עם הנשיא הרוסי.
גם צחי הנגבי, באומץ כל כך לא פוליטי, אמר את האמת. סוף סוף מישהו הסביר בקול רם את התנהלותה של הממשלה הזאת: דמם של הישראלים הגרים בעוטף נחשב פחות משל אלה בתל אביב או בירושלים. לו אני הייתי תושבת העוטף הייתי מזמינה אותו לספר בקול רם ובאומץ מה מתרחש בפועל (הנגבי לא יתפטר. הוא פוליטיקאי אמיץ אבל עד כאן).
אני רוצה לסיים בפנייה לפוטין שיבוא ויציל אותנו מעצמנו: מר פוטין היקר, אני פונה אליך כאזרחית ישראל. אתה היחיד שיכול להביא לפתרון בעיה שגורמת למספר גדול של ישראלים לחיות בסיוט, במקלטים ותחת אש. בעזרתך נוכל לחסל את האויב מעזה. אני מבקשת ממך לקחת אותנו כמדינת חסות, בדיוק כמו שעשית בסוריה, רק שאנחנו במקרה הזה הצודקים והסובלים. תודה מראש, ג'ודי מוזס).
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
