שבר שיא: היצירה היקרה ביותר לאמן חי נמכרה ב-90 מיליון דולר

שיא חדש

בסוף השבוע נעשתה היסטוריה בעולם האמנות, כשציור של דיויד הוקני בשם Portrait of an Artist הפך אותו לאמן החי היקר ביותר. בתום מסע השיווק של בית המכירות כריסטיס, שכלל "סיבוב הופעות" של הציור בעולם, קטלוג מיוחד בן מאה עמודים וסרט וידאו - הפטיש ירד על 80 מיליון דולר, ולאחר חישוב זריז של עמלת בית המכירות, הקונה (האנונימי בינתיים) ייפרד מ-90.3 מיליון דולר תמורת זכות הבעלות על הציור.

רבים תהו למה דווקא הציור הספציפי של הצייר הזה זכה בכבוד כה גדול. ובכן, הוקני בן ה-81 הוא אחד האמנים המקוריים של המאה העשרים. מעבר להיותו רשם וירטואוזי, הוא צייר גאון שעושה שימוש בצבע באופן חדשני ועוצמתי שרק מאטיס משתווה לו. הרומן שלו עם הטכנולוגיה הוליד את הפוטוקולאז'ים בשנות השמונים, שיצרו ז'אנר חדש בצילום, ויצירות האייפון והאייפד שלו הוצגו במוזיאונים הגדולים בעולם. בשנים האחרונות הוקני זכה לתערוכות רטרוספקטיבה שמשכו קהל עצום לרויאל אקדמי, טייט בריטן, מרכז פומפידו והמטרופוליטן בניו יורק. הכישרון, החדשנות והנראות הרבה תרמו לבאז סביב האמן ולעליית המחירים של עבודותיו שהגיעו לשוק.

שבר שיא. ציורו של דיוויד הוקני Portrait of an Artist(צילום: AFP)

סדרת הבריכות של הוקני, שציור זה נכלל בה, היא אחת החשובות בקריירה שלו. האופן שבו התמודד ציורית עם מים, במובנים של השתקפויות השמש על פני מי הבריכה ושקיפותם, הולידו המצאות ציוריות חדשניות.

הוקני הבריטי הגיע מהאפרוריות הבריטית לשמש של לוס אנג'לס בשנות ה-60 ונדהם מהאור, החופש והשפע שהיה למקום להציע. בשנות ה-70 הוא אף עבר לגור שם לתקופה מסויימת. ציורי הבריכה שלו חודרים דרך התדמית השטחית של לוס אנג'לס, אל תוך עומקים פסיכולוגיים של סגנון חיים שלרוב אינו גלוי לקהל הרחב.

לטורים נוספים של דבי לוזיה ב-ynet

וורהול חוזר

לאן נעלם הציור של דה וינצ'י?

עצם ההגעה לשוק של יצירה כה מוכרת וחשובה הוא אירוע גדול. כמובן שהיינו מעדיפים שהציור יירכש על ידי מוזיאון, היכן שהציבור יוכל לחזות בו, אבל חוץ מאלה שבקטאר ואבו דאבי אין מוזיאונים שיכולים לשלם סכומים כאלה. אך כשמדובר בידיים פרטיות שיש בהן סכומי כסף עצומים, כל מה שצריך הוא שני אנשים שמעוניינים בציור ונלחמים זה מול זה, בדיוק כפי שקרה הפעם - עד שמחיר העוגן של 80 מיליון, שהוזכר בכל הכתבות טרום המכירה, הושג.

אגב, כפי שהוקני עצמו מספר, ציור זה נמכר לראשונה ב-1972, השנה בה נוצר, תמורת 18 אלף דולר בלבד. לא עברה חצי שנה עד שהקונה העביר אותו הלאה תמורת 50 אלף דולר. לצערו, מאז אותה מכירה ראשונית, הוא לא היה שותף לרווחים שעשו הרוכשים בדרך. אבל ככה זה בשוק האמנות.

השיא הקודם לאמן חי נקבע ב-2013, עבור פסל של ג'ף קונס, שנמכר תמורת 58 מיליון דולר.

אפלייה מתקנת

בימים אלה תערוכות של אמניות ואמנים שחורים צצות בכל פינה. האמנית השחורה איניידקה אקוניילי קרוסבי (Njideka Akunyili Crosby) היא אחת האמניות הצעירות המבוקשות ביותר בשוק האמנות כיום. לפני שלוש שנים עדיין אפשר היה לרכוש עבודה שלה ב-3,000 דולר, אבל בספטמבר ציור שלה נמכר בבית המכירות סות'ביס בלונדון ב-3 מיליון דולר. הצעירה הניגרית בת ה-35 מיוצגת החל מהשבוע האחרון על ידי דיוויד צווירנר - אחד הגלריסטים החשובים כיום בעולם, ומוזיאונים ממתינים בתור עבור ציורים שטרם ציירה.

עבודה של איניידקה אקוניילי קרוסבי(צילום: Getty Images)

זומו - המוזיאון הנייד

שום דבר לא הכין אותי להתרגשות שחוויתי היום בערד, בפתיחת המהדורה השנייה של "זומו" - המוזיאון הנייד, שמטרתו להביא אמנות עכשווית לפריפריה ולייצר שיח מחבר בין קהילות בחברה הישראלית. גיליתי passion project סוחף, שמובילה מילנה גיצין אדירם, סוג של בולדוזר בדמות אישה, שחלמה את הרעיון הזה וגייסה צוות של אנשים מצויינים להגשמתו זו השנה השנייה (השנה הראשונה הייתה בירוחם). 40 אמנים מצויינים מציגים בתערוכה וכל אנשי הצוות עובדים בהתנדבות, חוץ ממדריכים מקומיים שהוכשרו להדריך במוזיאון שיפעל במשך חודש וחצי במפעל הטקסטיל הנטוש של מגבות ערד, פאר הגאווה המקומית. כמו שאמרה אחת התושבות הנרגשות: "החזירו חיים למקום הזה".

עבודתו של מחמוד קייס, המציגה בזומו, המוזיאון הנייד(צילום: שי הלוי)

בחודש וחצי הקרוב, יערכו במקום סיורים מודרכים פעמיים ביום ללא עלות לכל בתי הספר באזור, בעברית ובערבית. חוץ מזה, המוזיאון יהיה פתוח עד 20:00 ולאורך כל היום יופעלו בו סדנאות, גם הן ללא עלות, כך שילדים יכולים לבוא אחרי בית הספר ולספוג אמנות. כל העבודות בתערוכה עוסקות בחשיפת המנגנונים שפועלים על כולנו - אזרחים ואמנים כאחד. מומלץ מאוד לצאת מאזור הנוחות ולנסוע לערד, מרחק שעה וחצי נסיעה מתל אביב, לתמוך באמת בפריפריה וליהנות מפרויקט אמנותי איכותי, אצור בחוכמה על ידי עפרה הרנם.

עבודה של זויה צ'רקסקי, המציגה בזומו(צילום: יח"צ)

"סכר על נהר עמוק" (מחווה לחוק הנאמנות) עבודתה של אביטל גבע המציגה בזומו(צילום: יח"צ)

על פניו מדובר בחלום הרטוב של מירי רגב, ולכן די תמוה שהממשלה לא מצאה לנכון לתמוך בפרוייקט הזה שכולו אמנות, חינוך וקהילה. ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, אמר כי חוסר התמיכה בפרויקט הוא תעודת עניות לממשלת ישראל. גיצין אדירם שואפת לייצר שיח מקרב באמצעות האמנות, ובדברי הפתיחה המרגשים אמרה: "אני חושבת שדווקא עכשיו, כשיש במדינה אנשים שמנסים להשתיק כל ביקורת ורוצים לחייב אנשים בחוק לגלות נאמנות ולהתיישר על פי איזו גחמה או תקנה - חשוב שנצביע שוב ושוב על המנגנונים שפועלים עלינו ונפעל יחד כדי ליצור אלטרנטיבה לפילוג, שיסוע ודורסנות, שהפכו לנורמה בחברה הישראלית. עדיין לא מאוחר לתמוך בפרוייקט".

הכותבת היא הבעלים של גלריה שטרן, חוקרת תרבות, וכותבת על אמנות מדי שבוע