תפוס אותי אם תוכל: המבחן של תקנות הפייר פליי
באופ"א מתגאים בכך שהמצב הכלכלי של המועדונים השתפר, אבל מספיק לראות כיצד מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' מצאו איך לעקוף את הכללים, כדי להבין שצמצום הפערים בין הקבוצות ביבשת לא נראה באופק. אולי החשיפה של "פוטבול ליקס" תצליח לשנות זאת
בשבועות האחרונים עלו דיווחים לפיהם מנצ'סטר סיטי שוב הסתבכה בהפרה של חוקי הפייר פליי של אופ"א. על פי החשדות שפורסמו בתחקיר מקיף של העיתון הגרמני דר שפיגל ואתר האינטרנט פוטבול ליקס, הבעלים מאבו דאבי, שייח מנסור, השתמש בספונסרים של הקבוצה כצינור להעברת כספים וכך עקף את התקנות המגבילות את סכומי ההשקעה המותרים לבעלים.
באחת הדוגמאות שפורסמו צוין כי מתוך קרוב ל-68 מיליון פאונד בעסקת החסות עם חברת התעופה איתיחאד איירווייז, 59.5 מיליון הועברו ישירות לחברת התעופה מחברת אחזקות בבעלותו של מנסור. אם לא די בכך, אז על פי התחקיר הגרמני, הסיטיזנס גם השתמשו בחברות קש כדי לשלם לשחקנים על זכויות קניין רוחני השייכות להם כמו שמם ותמונתם ובכך העלימו מהדוחות הכספיים שלהם הוצאות בסכום של 30 מיליון אירו.
בהדלפות של פוטבול ליקס נחשף גם כי המועדון כינה את המזימה בשם "פרויקט לונגבואו" על שם הנשק איתו ניצחו האנגלים את הצרפתים במספר קרבות שנערכו באמצע המאה ה-14 ותחילת ה-15. השם לא נבחר סתם, אלא כעקיצה ברורה ליוזם תקנות הפייר פליי, נשיא אופ"א לשעבר, מישל פלאטיני הצרפתי.
זאת אינה הפעם הראשונה שסיטי מסתבכת עם החוקים של אופ"א. בשנת 2014 נקנס המועדון ב-49 מיליון פאונד, הוגבל בתקציב ההעברות שלו ונאלץ לרשום 21 שחקנים במקום 25 למפעלים האירופיים, בשל הפרה של התקנות. העונש הגיע במסגרת הסכם פשרה עם אופ"א ובסופו של דבר ב-2017 קיבל המועדון בחזרה 33.4 מיליון פאונד, אחרי שהצליח לעמוד בדרישות ההסכם.
בעקבות הפרסומים החדשים, באופ"א הודיעו לאלופת אנגליה כי הם שוקלים לפתוח מחדש את החקירה שהחלה ב-2014 משום שהמועדון לא גילה שקיפות בעת החתימה על הסכם הפשרה. "אם יתגלה מידע חדש שיצביע על ניצול לרעה של ההסכמות, אז הנושא ייבחן", נמסר בהודעת הארגון. בסיטי תקפו בתגובה וטענו כי "מדובר בניסיון מאורגן לפגוע במוניטין של המועדון".
קבוצה נוספת שעלולה למצוא את עצמה בבעיה בקרוב היא פריז סן ז'רמן, שכמו אלופת אנגליה חשודה בשימוש בספונסרים כדרך לעקוף את התקנות. כבר בחודש ספטמבר הודיעה אופ"א כי החליטה לפתוח מחדש את התיק בעניינה של אלופת צרפת, כשעל פי החשד, הבעלים הקטארים של הקבוצה, נאסר אל חלאיפי, השתמש בהסכם חסות עם משרד התיירות הקטארי, בכדי להעביר למועדון 215 מיליון אירו לעונה במשך חמש שנים, סכום הגבוה בצורה משמעותית מהסכמי חסות דומים.
ההתנהלות של שני המועדונים מעוררת ביקורת קשה והגדיל לעשות יו"ר מנהלת הליגה הספרדית, חביאר טבאס, שאמר את מה שרבים ככל הנראה חושבים: "אמרתי כבר לפני שנים שסיטי ופ.ס.ז' מרמות, ככה שלא הופתעתי מהפרסומים האחרונים. זה מפר את האיזון בכל עולם הכדורגל ואופ"א צריכה להעביר מסר על ידי השעיה לשנה מהצ'מפיונס". גם נשיא אופ"א, אלכסנדר צ'פרין, התייחס לנושא אך עשה זאת בצורה מעט יותר עדינה: "מבלי לדבר על מועדונים ספציפיים, אנחנו מבינים שעולם הכדורגל משתנה כל הזמן ולכן עלינו לחזק את התקנות, שכן יש בהן כמה נקודות חלשות יותר".
מה זה בכלל פייר פליי
תקנות אופ"א לתחרות כלכלית הוגנת או בשמן המוכר, תקנות הפייר פלי, חוזרות מדי תקופה לתודעה של אוהדי הכדורגל ברחבי העולם. אפילו בביצת הכדורגל המקומית נאלצה מכבי תל אביב להגיע להסכם פשרה שהגביל את תקציב ההעברות שלה, אחרי שהוציאה סכום הגדול מהמותר. למרות זאת, אוהדים רבים מכירים בקיומן של התקנות, אך לא באמת יודעים עליהן הרבה.
הסיבה שבאופ"א בחרו לקחת את העניינים לידיים היא דו"ח ביצועים שערכו לפני כמעט עשור בו התברר כי שיעור ההפסדים של קבוצות הליגות הבכירות החברות בארגון עמד בשנת 2010 על 1.6 מיליארד אירו וב-2011 כבר עלה ל-1.7 מיליארד. המסקנה אליה הגיעו הייתה ברורה – הכדורגל האירופי נמצא בפני קטסטרופה ויש לפעול באופן מיידי בנושא.
המטרה של התקנות היא פשוטה – ליישר קו בכל נושא הניהול הכלכלי של מועדוני הכדורגל באירופה. באופ"א בחרו להדגיש כי התקנות נועדו כדי לשפר את המצב הכלכלי של המועדונים, לעודד אותם להתבסס על רווחים שהם מייצרים, לייצר תקציב הגיוני ביחס לפעילות המועדון וגם להגן על הנושים.
"אין ספק שהתקנות הן הצלחה בכל אירופה", נכתב בהודעה של אופ"א אחרי הכנס השנתי שנערך לאחרונה בנושא. בארגון מתגאים בכך שבתוך פחות מעשור הצליחו לעצור את ההשתוללות וכי משקלול כלל הדוחות של המועדונים באירופה, עולה כי את שנת 2017 הם סיימו ברווח מצטבר של 500 מיליון פאונד.
התקנות מורכבות משני גורמים עיקריים. דרישות מינימום על מנת לקבל רישיון שיאפשר להשתתף במפעלים האירופיים ומנגנון פיקוח ובקרה שנועד לוודא כי המועדונים אכן עומדים באותן הדרישות.
כחלק מהדרישות לקבלת רישיון נדרש כל מועדון להפעיל מחלקת נוער עם מספר מינימאלי של קבוצות וכן תוכנית מסודרת לפיתוח של המחלקה, לעמוד בסטנדרטים מחמירים בכל הנוגע לתנאים הרפואיים, להתאמן בתנאים ראויים, להילחם בגזענות ובעיקר להוכיח כי אינו חייב כספים למועדונים אחרים, לשחקנים או לעובדי המועדון וכן לרשויות המס.
החלק העיקרי בתקנות הוא מנגנון הגבלת ההפסדים, הקובע כי כל מועדון יכול לבזבז ביחס ישיר להכנסות שלו בלבד. על פי התקנות, לכל קבוצה מותר לבזבז חמישה מיליון אירו יותר משהיא מרוויחה בסיכום של שלוש שנים. עם זאת, הפסדים של עד 30 מיליון אירו במהלך התקופה לא ייחשבו להפרה במידה ואותו סכום הגיע במלואו מכיסו של הבעלים ולא באמצעות הלוואה, זאת כדי להימנע מחובות שאינם ניתנים לכיסוי.
עד לשנת 2014/2015 סכום ההשקעה המותר לבעלים עמד על 45 מיליון אירו והכוונה היא להמשיך ולצמצם אותו וכך לבטל כמעט לחלוטין את התלות של הקבוצות בהשקעות מצד הבעלים. חשוב להדגיש כי המאזנים כוללים הכנסות והוצאות הנוגעות לפעילות השוטפת, אך השקעה באצטדיונים, מגרשי אימונים, מחלקות הנוער וכדורגל נשים, לא נלקחות בחשבון בעת החישוב.
מי שמפקח על הנושא היא הוועדה לביקורת מועדונים (CFCB) ובסמכותה לחקור ולהעניש קבוצות שלא עומדות בתנאים הרלוונטיים. מגוון העונשים הוא רחב וכולל: אזהרה, נזיפה, קנס, הורדת נקודות, אי קבלת תמלוגים מאופ"א, איסור על רישום שחקנים חדשים, הגבלת מספר השחקנים שניתן לרשום בסגל והשעיה מהמפעלים האירופים.
גם הכדורגל הישראלי על הכוונת
לא חסרות דוגמאות למועדונים נוספים שנקלעו לצרות בגלל הפרה של התקנות הללו ובעיקר של הסעיף הגרעון, כאשר בחלק לא קטן מהמקרים מגיעים הצדדים להסדר פשרה ובמקרים אחרים הקבוצות לא מהססות לפנות לבית הדין לערעורים כדי לנסות ולמזער את הנזק.
גם הכדורגל הישראלי לא חמק מעיניה הבוחנות של אופ"א. אולי תופתעו, אבל בין 16 הקבוצות הראשונות שספגו עונש בגין הפרת התקנות הייתה גם קבוצה ישראלית – מכבי נתניה. ב-2012 שללה אופ"א את כספי התגמול של המועדון מהשתתפותו בגביע אופ"א, אבל לבסוף קיבלו בנתניה את הכסף לאחר שהוכיחו כי פרעו את יתרת החובות שנותרו להם.
המקרה האחרון והבולט יותר הוא של מכבי ת"א שנאלצה בקיץ להגיע להסדר עם הארגון, לאחר שהפרה את מנגנון הגבלת האיזון. במסגרת ההסכם התחייבו הצהובים לתוכנית התייעלות שתחזיר אותם לגרעון המותר בסך 30 מיליון אירו עד לסוף עונת 2020/2021. כמו כן, קיבלו הצהובים קנס של 200 אלף אירו, שנוכה ממענקים שקיבלו מאופ"א על השתתפותם בליגה האירופית, צמצמו את מספר השחקנים שרשמו במוקדמות הליגה האירופית וסכום הרכש שלהם הוגבל לסך המכירות שביצעו. ההסכם קובע כי ההגבלות הללו יחולו עד לסיום העונה הנוכחית, אך אם מכבי לא תצליח לעמוד ביעדי ההתייעלות ייתכן והן יחודשו לתקופה נוספת.
הישראליות הן כמובן לא היחידות שמרגישות את החוקים החדשים. מי שנאלצה להגיע עד לבית המשפט לערעורים (CAS), כדי לשחק העונה באירופה היא מילאן. הרוסונרי התפרעו עם ההוצאות בין השנים 2017-2014, כשרק בקיץ 2017 הוציאו מעל 200 מיליון אירו על רכש. הדבר הוביל לחקירה ובסופו של דבר להשעיית הקבוצה לשנתיים מהמפעלים האירופיים. המועדון האיטלקי ניצל בזכות החלטת ה-CAS כי עונש ההשעיה אינו מידתי והחזיר את הנושא לבחינה מחודשת. השבוע נערכה פגישה נוספת בין נציגי המועדון לגורמים מטעם אופ"א וההערכה היא שהעונש יינתן סופית במהלך דצמבר ויכלול קנס כספי וסנקציות על רכישת שחקנים חדשים.
חשיפת מסמכי הפוטבול ליקס צפויה להשאיר את עניין הפייר פליי בכותרות לפחות בתקופה הקרובה ויהיה מעניין לראות אם אופ"א תהיה מוכנה לסכן את היוקרה של המותג המצליח ביותר שלה – ליגת האלופות - על ידי הרחקתן של מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' ובכך להעביר מסר חד וברור כי היא לא תקבל כל ניסיון לנסות לעקוף את החוקים. במידה ושני המועדונים שוב יחמקו, אז יועבר מסר שלילי ומסוכן - יש דין לענקיות היבשת ויש דין לכל השאר.
לפנייה לכתב/ת 
