אלרגיה לחלב בילדים שכיחה הרבה יותר משחשבתם
חוקרים מצאו כי אלרגיות לחלב הן האלרגיות למזון השכיחות ביותר, אף יותר מאלרגיה לבוטנים, ובמקרים רבים כלל אינן מאובחנות. מה עושים אם חושדים שהילד סובל ואיך עוזרים לו?
אלרגיה לבוטנים היא האלרגיה למזון המוכרת ביותר, אבל מסתבר שיש רגישות שכיחה הרבה יותר: מחקר חדש מצא שאלרגיה לחלב היא השכיחה ביותר מבין האלרגיות למזון בילדים, ומקרים רבים אינם מאובחנים כלל.
אלרגיה לחלב שונה מאי סבילות ללקטוז או רגישויות אחרות לחלב הגורמות לרוב לתסמינים קלים במערכת העיכול כמו גזים, נפיחות או כאבי בטן. האלרגיה לחלב גורמת לתופעות אלרגיה קשות הכוללות פריחה מגרדת, קשיי נשימה עד תחושת חנק ולעתים גם סכנת חיים.
אצל 53% מהילדים מתחת לגיל שנה שסבלו מאלרגיות למזון - נמצאה אלרגיה לחלב. המספר צנח ל-41% מקרי אלרגיה לחלב בקרב בני שנה עד שנתיים שסבלו מאלרגיה למזון. בקרב בני שלוש עד חמש שסבלו מאלרגיות למזון נמצאה אלרגיה לחלב אצל 34%, ובקרב בני 11 עד 17 שנים עמדה שכיחות האלרגיה לחלב על 15% מכלל מקרי האלרגיה למזון בתקופת גיל זו.
קראו עוד:
"בבית חולים הציעו לי לנטוש את בני"
ההורים שהתפטרו מהעבודה כדי להציל את בנם
האם הליכה ברגליים יחפות גורמת להצטננות?
"רק אחוז אחד מהילדים בארה"ב שסובלים מאלרגיה לחלב מאובחנים", אמר ד"ר כריסטופר וורן שהשתתף בצוות המחקר שהוצג ביום שישי האחרון בכנס האגודה האמריקנית לאלרגיה בסיאטל. "אלרגיה לחלב שכיחה הרבה יותר ממה שחשבנו".
"הציבור הרחב צריך להיות מודע לאלרגיות לחלב", אמר פרופ' רוצ'י גופטה מבית החולים לילדים בשיקגו, שעמד בראש צוות החוקרים. "המודעות תוביל לאבחון נכון. אלרגיה למזון מכל סוג שהוא משפיעה דרמטית על חייו של הסובל וגם על איכות החיים שלו ושל משפחתו. החלב הוא מרכיב תזונה חשוב, אך אצל הסובלים מאלרגיה עלול לסכן חיים".
הנוגדנים שגוררים סכנת חיים
אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון למרכיבים חלבוניים באוכל, שמתבטאת ביצירת נוגדנים התוקפים את הגוף וגורמים לשרשרת תגובות. ברוב המקרים, האחראים הם מספר מצומצם של מזונות: חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים, פירות ים, סויה, שומשום, טחינה ודגים. אלרגיות נוספות הן אלרגיה לתרופות, לארס דבורים וצרעות ולמגוון חומרים נוספים.
הגוף יוצר נוגדנים הקרויים IgE, הצמודים לקרום תאים הקרויים תאי מאסט (תאי פיטום). בחשיפה חוזרת של המזון שאליו אלרגי האדם ייקשרו האלרגנים במזון אל הנוגדנים המצויים על פני תאי מאסט, ויגרמו לשחרור חומרים כימיים ובהם היסטמין ומתווכים נוספים. אלו מחוללים תגובה אלרגית העלולה להתבטא באופן קל בפריחה מגרדת, נזלת ואודם בעיניים, ובמקרים קשים יותר בתגובה אנפילקטית הכוללת קוצר נשימה, נפילת לחץ דם ובצקות בגפיים ובלוע.
לא כל נזלת או התעטשות היא אלרגיה למזון. קיימים תסמינים מוגדרים של תגובה אלרגית למזון, הנעים בין תגובה מיידית בתוך מספר דקות לתגובה מאוחרת יותר, לעתים גם אחרי מספר ימים.
התגובה האלרגית המיידית, הנקראת בשפה הרפואית "תגובה אנפילקטית", מתרחשת בתוך מספר דקות לאחר האכילה. היא מתבטאת בפריחה, גרד, התנפחות, הקאות, קשיי נשימה וירידה בלחץ הדם. תגובה זו עלולה להיות מסכנת חיים, בעיקר בחשיפה חוזרת למזון האלרגני.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
תגובת אלרגיה מאוחרת מופיעה בעיקר אצל תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם. היא כוללת הקאות, שלשולים או חוסר עלייה במשקל - לרוב בעקבות אלרגיה לחלב. למעשה, אין דרך לחזות מי יהיה אלרגי למזון ומי לא, משום שהאלרגיה מתפתחת רק לאחר החשיפה למזון.
עדיין לא ברור מה הגורם להתפתחות אלרגיה, אולם ההשערה היא שמחלות רקע משפחתיות קשורות לסיכוי המוגבר ללקות בה. כדי לבדוק אם אכן מדובר באלרגיה למזון, מסתמך הרופא על הסיפור הקליני: המטופל אוכל את המזון האלרגני ובתוך מספר דקות מופיעות תופעות אלרגיה. הוא ייעזר גם בתבחיני עור המדגימים בתוך 15 דקות את האלרגיה, ובבדיקת דם המראה אם קיימים נוגדנים ספציפיים.
דרכי טיפול
הטיפול בתגובה אלרגית המתבטאת בגרד ופריחה, כולל תרופות אנטי-היסטמיניות, דוגמת פניסטיל. אם התגובה חמורה יותר מצויד המטופל (או הוריו, אם מדובר בילד) במזרק אפיפן, המכיל אדרנלין.
חומר זה עובד על המערכות שנפגעות מהתגובה האלרגית הקשה: הוא מרחיב את כלי הנשימה שהתכווצו ובמקביל מכווץ את כלי הדם ומעלה את לחץ הדם שנפל.
מה עושים כשמבחינים באדם הסובל מתגובה אלרגית?
הסכנה החמורה ביותר בעת תגובה אלרגית קשה היא תגובה אנפילקטית, הכוללת כאמור חסימה של דרכי נשימה עליונות בשל בצקת של הלוע, הלשון והשפתיים, ונפילת לחץ דם. תגובה כזו עלולה להתפתח בתוך דקות ולערב את מערכות הגוף השונות.
אם אתם חושדים שהנפגע לקה בתגובה אלרגית, פעלו כך:
• הזעיקו צוות ניידת טיפול נמרץ בטלפון 101: ככל שהעזרה הרפואית תינתן מוקדם יותר, כך יגדלו סיכויי הנפגע לשרוד.
• הבטיחו את דרכי האוויר: שחררו בגדים לוחצים, השכיבו את הנפגע כשרגליו מורמות.
• בקשו מבעלי המקום להביא את תיק העזרה הראשונה והניחו ליד הנפגע. הטו את ראש הנפגע מעט אחורנית בעדינות. בתינוקות יש להניח שמיכה מגולגלת תחת העורף בעדינות, כך שהראש יוטה מעט אחורה.
• לבעלי הכשרה בעזרה ראשונה: אם הנפגע אינו בהכרה יש להחדיר נתיב אוויר (Airway) שיאפשר כניסת אוויר לכיוון הריאות במקרה של חסימת דרכי האוויר העליונות. במקרה הצורך יש להתחיל בפעולת החייאה עד להגעת הצוות הרפואי.
• חפשו בתיקו של הנפגע מזרק "אפיפן", הנראה כמו עט, והזריקו לעורו: מדובר במזרק המכיל אדרנלין, אשר מחיש את סיום התגובה האלרגית, מרחיב את דרכי הנשימה ומעלה את לחץ הדם.
יש להצמיד את המזרק לחלק החיצוני של הירך כשחלקו הכתום קרוב לרגל (במזרקים ישנים יותר - החלק צבוע בשחור), לנעוץ את המזרק במשך עשר שניות, להוציא אותו ולעסות את מקום ההזרקה במשך עשר שניות נוספות.
• נשיאת צמיד או שרשרת: מומלץ לכל חולה אלרגיה לשאת עליו צמיד או שרשרת המעידים על כך. חשוב לרשום טלפון ליצירת קשר על הצמיד ולשאת בתיק לכל מקום את מזרק ה"אפיפן". על ההורים ליידע כל מטפל בבית, בגן ובבית הספר על האלרגיה ולצייד את הילד לפי הצורך במזרק.
לפנייה לכתב/ת 
