פחות משתתפים, הבנים מאחור: נתוני המיצ"ב בחינוך החרדי נחשפים
נתוני בחינת המיצ"ב במגזר החרדי נחשפים ומציגים פערים משמעותיים מול שאר החברה: פער של יותר מ-50 נקודות בין הציון הממוצע בבחינת המתמטיקה של המגזר לציון הממוצע הארצי. פער נרשם גם בין התלמידים לתלמידות החרדיים: "קשה למצוא מורים טובים למתמטיקה"
הבנים מאחור, הסירוב להשתתף בבחינה ופערים משמעותיים מול הממוצע הארצי. נתוני בחינות המיצ"ב של המגזר החרדי, שהגיעו לידי ynet, חושפים את ההישגים הנמוכים של תלמידי המגזר ביחס לממוצע הארצי וביחס לתלמידים ממגזרים אחרים. הנתונים התקבלו בעקבות בקשת חופש המידע שהגישה עמותת חדו"ש.
בחינות המיצ"ב נערכות אחת לשנה בקרב תלמידי כיתות ה' ו-ח', אחת לשלוש שנים בכל בית ספר. הנתונים החדשים ביותר שפורסמו עד כה נוגעים לבחינות שנערכו ב-2016, ואילו נתוני המגזר החרדי בבחינות לא פורסמו בכלל עד כה.
במשרד החינוך טענו כי מכיוון שהמדגם קטן מדי אין טעם לפרסם את התוצאות ביחידה נפרדת. מנגד, גורמים המעורים בנושא טוענים שהסיבה להסתרת נתוני המגזר החרדי נעוצה בכך שעולה מהם החשד שגם כיום רוב מוסדות החינוך לא מלמדים לימודי ליבה.
פחות משתתפים, הבנים מאחור
מתוך יותר מ-800 מוסדות לימוד במגזר החרדי, רק 81 הסכימו להשתתף בבחינה. בשנת 2016 נערכה הבחינה לתלמידי כיתה ה' במקצועות עברית ומתמטיקה בלבד. באותה השנה השתתפו רק 43 מוסדות לימוד של בנים בבחינה.
לפי הנתונים שהתקבלו מבתי הספר שכן השתתפו עולה כי לצד השיפור שנרשם בשנתיים שקדמו לבחינה, החינוך החרדי עדיין נשאר מאחור. הציון הממוצע בבחינה במתמטיקה בקרב בתי הספר במגזר החרדי עמד על 517, לעומת הממוצע הארצי של בתי הספר דוברי העברית שהיה 573.
בבחינה בעברית הפער מצומצם יותר: הציון הממוצע במגזר החרדי הוא 515 אל מול הממוצע הארצי שעמד על 542.
מהנתונים עולים גם פערים בין התלמידים והתלמידות במגזר החרדי. הציון הממוצע בבחינות של הבנים עמד על 500 לעומת 538 אצל הבנות. עם זאת, התלמידים הבנים רשמו עלייה משמעותית בציון הכללי הממוצע לעומת שנת 2014, אז הוא עמד על 460.
"קשה למצוא מורים טובים למתמטיקה"
"הבעיה אצלנו בחינוך החרדי הייתה, ועד היום נמשכת, היא שאין לנו מספיק נתונים", אמר בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית החרדית 'חכמי לב'. "זה לא מפתיע שאצל הבנים הפער הוא מאוד גדול. אם היו לנו את הנתונים של הבנים שלא נבחנו – כנראה התוצאות היו נמוכות אף יותר".
"אצל הבנים קשה אפילו למצוא מורים טובים למתמטיקה. רוב התלמידים לומדים חשבון ביסודי עד רמה של כיתה ה' או ו', אבל אחר כך אין לזה המשך ולכן זה לא מפותח מספיק. יכולות הניסוח של הבנים החרדים במקרים רבים הן ירודות. שי היום בציבור החרדי הרבה יותר הורים שמעוניינים שהילדים שלהם ילמדו ליבה, אבל הדרך עוד ארוכה. בנוסף, ניתן לפתח את האוריינות גם דרך לימודי הקודש – וזה לא נעשה", הוסיף כהן.
עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, טוען שהנתונים של בחינות המיצ"ב מצביעים על הונאה. "בתי ספר חרדיים רבים אינם עומדים בחובה שלהם ללמד לימודי ליבה, לא בכדי רבים מהם מסרבים להשתתף בבחינות האלו, משום שהם יודעים את האמת. גם משרד החינוך משתתף בתרגיל ה'ישראבלוף' הזה".
"המסקנה המתחייבת היא שבתי הספר החרדיים לבנים אינם עומדים בדרישה ללמד לימודי ליבה. משרד החינוך מודע לזה ואינו עושה דבר. אנחנו פועלים באמצעים משפטיים כדי לכפות על משרד החינוך לפעול באופן שדרישת לימודי הליבה תתקיים", הוסיף רגב.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנתונים מצביעים באופן ברור על צמיחה מתמדת בהישגי המיצ"ב של בתי ספר רבים במגזר. כך נרשמה עליה מצטברת של 40 נקודות במבחן במתמטיקה ו- 22 נקודות במבחן בשפה. עליות אלו נובעת משורה של פעולות שמקדם המשרד יחד עם מוסדות החינוך. הפעולות עוגנו בתכנית חומש שכוללת, בין היתר, מיקוד בצמצום הפערים הלימודיים, פיתוח של חומרי למידה חדשים ומותאמים ופיתוח מקצועי של מורים. מדובר בתהליך ולכן המשרד ימשיך לפעול בשיתוף עם המוסדות כדי להמשיך בקידומם של בתי הספר".
בנוגע לטענות על אי השתתפות בתי ספר רבים במגזר החרדי בבחינת המיצ"ב, אמרו במשרד כי "הסכמות משיגים בשיח ולא מתוך כפייה".
לפנייה לכתב/ת 
