בצפון ובדרום: למה מחכה נתניהו לפני ה"הקרבה"
המפתח הוא מפעלי דיוק הטילים של האיראנים וחיזבאללה - שאם יצליחו יהוו איום אסטרטגי רציני. תקיפתם עלולה להוביל למלחמה. איך זה קשור לבעיית עזה, ומהו המסר שניסה להעביר ראש הממשלה גם לרוסיה וארה"ב | פרשנות
הנאום של נתניהו השבוע, אמירות ידעניות של פוליטיקאים ומאמרי הפרשנות הכניסו השבוע את הציבור לאווירת מלחמה - ולא ממש בצדק. אף על פי כן, גם בצפון וגם בדרום יש התפתחויות ביטחוניות שמחייבות תשומת לב והתכוננות. בעיקר מצד צה"ל, אך גם מצד הציבור והקבינט.
נתחיל בזירה הצפונית. חופש הפעולה האווירי של ישראל בסוריה צומצם בעקבות תקרית הפלת מטוס הביון הרוסי על ידי הסורים. הסיבה העיקרית לכך היא שהיחס הרוסי אלינו הפך במכוון ובמתוכנן, קר מנוכר לעיתים גס רוח. פוטין ונתניהו אמנם משוחחים בנימוס, אבל הקצינים הרוסים בחדר התיאום המבצעי בשדה התעופה חמיימים שבסוריה שינו את טעמם.
בשיחות התיאום איתם הם דורשים בתוקף מידע יותר מדויק מכפי שצה"ל מוכן לספק להם על פעילותו, ולא רק בשמי סוריה אלא גם בסביבה. זה מתבטא גם בנעילות מכ"ם ובהפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית כשמטוסינו בסביבה. צוותים רוסיים מרכיבים ומכינים לפעולה סוללה של טילי נ"מ מדגם S-300 שהועברו לסוריה כעונש על הפלת המטוס הרוסי, וכעת הם מכשירים את הסורים להפעלתה.
הסוללה נמצאת בשדה התעופה מסיאף שבמרכז-צפון סוריה. היא עדיין אינה מבצעית אבל בקרוב תהפוך לאחת כזאת. המפעילים יהיו ברובם סורים, אבל השליטה תהיה בידי הרוסים. אלו החדשות הרעות בהקשר הרוסי. החדשות הטובות הן שהרוסים מתאמצים כעת להגביל לא רק את חופש הפעולה שלנו, אלא גם מגבילים ומערימים קשיים על הניסיונות של איראן להתבסס בסוריה. הם לא רוצים את האיראנים כמתחרים כלכליים על שיקום סוריה וגם לא כגורם מערער יציבות מול ישראל.
אחד הסימנים לכך הם הפרסומים בתקשורת הישראלית (חדשות 10) והערבית, שלפיהם הרוסים מציעים לאיראנים עסקה: תוציאו את הטילים המכוונים לישראל ואת הכוח הצבאי המשמעותי שלכם מסוריה ובכך תוותרו על ההתבססות בה, ובתמורה וושינגטון תוציא מסוריה את היועצים והכוחות המיוחדים שלה הנלחמים כתף אל כתף עם הכורדים בדאעש בצפון מזרח-סוריה.
הרוסים מציעים גם שהאמריקנים יפרקו את הבסיס שהקימו בתנף, סמוך לגבול סוריה-ירדן-עיראק. הבסיס הזה משמש את הכוחות האוויריים והכוחות המיוחדים האמריקנים והבריטים הפועלים במזרח סוריה, על הגבול עם עיראק, והם אלה שחוסמים בפני האיראנים את היכולת להקים מסדרון יבשתי מטהרן לבקעת הלבנון דרך עיראק וסוריה.
לכן זה פיתוי לאיראנים, מה גם שהרוסים מציעים להם שהאמריקנים יסירו את הסנקציות הכלכליות בתמורה להפחתת נוכחותם בסוריה. מה שעדיין לא ברור הוא כיצד מגיבים האמריקנים להצעות האלו. אבל עצם הניסיונות הרוסיים לרסן את האיראנים ולהגביל את נוכחותם, ובעיקר את פעילותם הצבאית בסוריה, היא עובדה חיובית בראיה ישראלית.
לא מיידי, אבל רציני
הזירה שאליה התכוון נתניהו כשדיבור על "ההקרבה הנחוצה" היא ככל הנראה לבנון. קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, מבין שישראל תקשה עליו להקים בסיס איראני בסוריה כפי שהוא רצה, ולכן הוא שולח את חיזבאללה להקים בחשאי חזית אנטי-ישראלית ברמת הגולן.
לחיזבאללה יש קשרים טובים עם תושבי רמת הגולן, כולל עם הדרוזים. הם גם יודעים לפעול בצורה חשאית כדי לייצר חזית נוספת נגד ישראל בנוסף לחזית הגלויה בלבנון. המאמצים האלו עדיין בתחילתם, ולא הם הבעיה. הבעיה היא ההחלטה שהתקבלה כנראה באיראן להקים סידרה של מפעלים לשדרוג הדיוק של טילים ורקטות בשטח לבנון. האיראנים ניסו בהתחלה לשדרג את רמת הדיוק של הטילים שבידי חיזבאללה באמצעות משלוחי טילים מדויקים מאיראן בדרך האוויר לסוריה ומשם בדרך היבשה ללבנון. הניסיון הזה לא צלח כי ישראל סיכלה משלוח אחרי משלוח.
אחר כך ניסו האיראנים להקים מפעלים לדיוק טילים בסוריה, כשהם משתמשים במתקני התעשייה הצבאית הסורית. גם המאמץ הזה סוכל במידה רבה על ידי ישראל. לכן כנראה החליט קאסם סולימאני להקים את המפעלים בלבנון עצמה, בהנחה שישראל לא תעז לתקוף מתקנים של חיזבאללה בלבנון מחשש לתגובה שתוביל למלחמה על ידי חיזבאללה.
להערכה זאת של האיראנים ואנשי חיזבאללה יש בסיס. קיימת הרתעה הדדית בין חיזבאללה ללבנון וישראל נמנעת מהפצצת מטרות בשטח לבנון מחשש שזה יוביל למלחמה כוללת שלישראל כרגע יש עניין למנוע אותה. אולם בישראל ברור שאם מפעלי דיוק הטילים שהאיראנים מקימים כעת בלבנון יעבדו בתפוקה מלאה וייצרו טילים מדויקים על ידי שדרוג הארסנל הקיים בידי חיזבאללה, עלול להתהוות איום קיומי על ישראל.
טילים מדויקים בכמויות גדולות יאתגרו כנראה בצורה משמעותית ביותר את סוללות כיפת ברזל וקלע דוד ובסופו של דבר עלולים לגרום הרס ואבידות גדולים בעורף. לכן, לנוכח הקמת מפעלי דיוק הטילים האיראנים בשטח לבנון ניצבת ישראל כעת בפני דילמה: לתקוף או לא לתקוף. אם חיל האוויר יתקוף את מפעלי דיוק הטילים על פי המודיעין שיש בידי צה"ל, הוא מסתכן כמעט בוודאות במלחמה רבתי בשטח לבנון, כולל תימרון קרקעי, וזאת בשעה שחיזבאללה יקבלו סיוע מהאיראנים, מצבא סוריה ואולי אפילו מהרוסים שיגבילו את חופש הפעולה האווירי שלנו. לכך רמז נתניהו כשדיבר על ה"מערכה" שאנחנו נמצאים בה.
צריך להדגיש, בניגוד למה שהשתמע מנאומו של נתניהו, לא מדובר בעניין מיידי. קברניטי הביטחון של ישראל, כלומר נתניהו, הרמטכ"ל והקבינט, יצטרכו לקבל בו החלטה גורלית בעתיד. צריך גם לזכור שבמקביל לאיומים הגוברים בזירה הצפונית פועלים גם גורמים בינלאומיים מרסנים באותה זירה; בעיקר הרוסים שאינם מעוניינים במלחמה שתפריע להם לשקם את סוריה וגם האמריקנים שמעוניינים ביציבות באיזור.
הבלגה בלי הרתעה
בדרום המצב דומה. הסבב האחרון הסתיים לא טוב מנקודת ראות ישראלית. ההרתעה הטקטית של צה"ל בזירה העזתית כורסמה קשות כשישראל הבליגה על טיל הנ"ט ומתקפת הרקטות המאסיבית שבאה בעקבותיו. כעת ברור שמספר הרקטות והטילים שנורו על ידי חמאס היה קטן ממה שסברו תחילה. "רק" 360 טילים ורקטות ופצמ"רים נורו ולא כ-500 כפי שדווח תחילה. הספירה המדויקת העלתה זאת. אבל מה שעושה את המיני-סבב הזה לחמור במשמעותו היא העובדה שחמאס הגיב בירי על מנת להרוג אזרחים בכוונה תחילה, על עימות שהיה בין לוחמים מהזרוע הצבאית שלו עם יחידה של צה"ל שחדרה בחשאי לשטח הרצועה למשימת איסוף מודיעין.
העימות היה בין גורם צבאי עזתי לגורם צבאי ישראלי וכך היה צריך להסתיים, אבל חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (גא"פ) הכניסו למשוואה גם הרג אזרחים ישראלים באמצעות מטחי רקטות וטילים לעבר ערי הדרום. ועל זה ישראל לא הייתה צריכה להבליג. חוסר התגובה של ישראל גם הוכיח לחמאס ולגא"פ שאין להם מה לחשוש ממבצע גדול של צה"ל בעתיד הקרוב, וכך גם יכול היה חמאס לרשום לזכותו ניצחון תודעתי בקרב העזתים והפלסטינים ביו"ש.
המשמעות של הכרסום בהתרעה ושל הנצחון התודעתי הזה הם שהגא"פ והחמאס יהססו פחות לפני שיפתחו בסבב הבא בזמן הקרוב. הרווח בין הסבבים יתקצר ותחושת הביטחון של הישראלים תושבי הדרום תכורסם עוד יותר. גם בצפון, חיזבאללה והאיראנים רשמו לפניהם שקברניטי ישראל אינם רוצים מלחמה ולכן תעוזתם תגבר. הם אמנם עסוקים כרגע בצפון סוריה, באידליב, אבל המיליציות השיעיות והאמצעים האחרים שהאיראנים הביאו לסוריה לא ייצאו משם כשההרתעה הישראלית בשפל. מה שכמובן מגביר את ההסתברות לעימות גדול.
השאלה המתבקשת היא מדוע נתניהו, הרמטכ"ל ואלופי צה"ל, ומדוע שרי הקבינט, תמכו בהבלגה. סביר להניח שהרמטכ"ל איזנקוט העדיף להבליג מפני שהיה מרוצה מתוצאות התקיפות בעזה שהסבו נזק קשה לחמאס, ומפני שהוא רוצה להתמקד בהכנות ובתכנונים לקראת אפשרות של פעולה בלבנון נגד מפעלי שדרוג הטילים שעלולה להתפתח למלחמה כוללת.
החדשות הטובות בעניין הזה הן שאלוף פיקוד דרום, הרצי הלוי מוביל כבר עכשיו תהליך חשיבתי ומבצעי מעניין שמיועד להביא לשינוי שיטות הלחימה של צה"ל ברצועה, ולעשותן יעילות ופרקטיות יותר מול חמאס והגא"פ. גם בתחום התודעה וגם בתחום הפעולות הקרקעיות. יותר מזה אי אפשר לפרט מסיבות מובנות.
לימונדה מהלימון
אשר לנתניהו, סיבותיו להוביל הבלגה בשבוע שעבר די ברורות גם הן. הוא אינו רוצה בשנת בחירות מלחמה שאת תוצאותיה קשה לחזות; גם הוא מעדיף להתמקד בצפון ולהשאיר את עזה והסטיגמה הכרוכה בה לליברמן. נתניהו גם ידע כשהחליט על הבלגה, שהאמריקנים לוחצים להגיע להסדרה וכי מבצע בעזה עלול להאיץ את הצגת "תוכנית המאה" של טראמפ לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני. תוכנית שתדרוש מנתניהו וממפלגות הימין בישראל ויתורים שהם אינם מוכנים לעשות.
חוץ מזה, נתניהו עשה לימונדה מהלימון. הוא השתמש בנאום שנשא נגד הקדמת הבחירות בנימוקים שנועדו כאילו לאוזני הציבור הישראלי, אבל למעשה אלה היו איתותים גם לחיזבאללה בצפון, גם לאיראנים, גם לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, שישראל מתכוננת לעימות ולא תירתע ממנו אם חיזבאללה והאיראנים לא יפסיקו את שדרוג הטילים ואם חמאס ימשיך בפרובוקציות שלו לאורך הגדר, ובאמצעות הרקטות והטילים.
נתניהו שלח באמצעות פנייה לציבור בישראל, מסרים ברורים גם לרוסים ולאמריקנים, שמוטב להם לרסן את הקליינטים המזרח תיכוניים שלהם, אחרת בעל הבית בישראל ישתגע.
לפנייה לכתב/ת 
