אי-יציבות או אי של יציבות
מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועד שבו הן היו אמורות להתבצע ולא הוקדמו, כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכיצד זה משפיע על האזרחים וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
האירועים הפוליטיים האחרונים שוב העלו בציבור הישראלי תחושה של ממשל הסובל מחוסר יציבות. גם אם הקדמת הבחירות נדחתה לעת עתה, הצטמקות הרוב הקואליציוני למינימום של 61 ח"כים והחיכוכים התכופים בממשלה מבשרים על תקופה מאתגרת.
הדימוי הוא של מערכת פוליטית הנמצאת במשבר כמעט תמידי. יש לומר - יציבות אינה ערך או מטרה בפני עצמה בדמוקרטיה, אך מידה סבירה של יציבות הכרחית לתפקודה התקין של המערכת השלטונית הדמוקרטית.
האם המערכת הפוליטית בישראל אמנם סובלת מאי יציבות כרונית? התשובה לשאלה זו מורכבת ותלויה לא רק באופן שבאמצעותו אנו תופסים את המונח "יציבות" אלא גם במדדים בהם אנו משתמשים כדי להעריך אותה, במדינות אליהן ישראל מושווית, ובתקופה (מסגרת הזמן) הנבחנת.
כך, למשל, אפשר לטעון שבהשוואה למתרחש בדמוקרטיות אחרות בעשור האחרון, השלטון בישראל יציב למדי. הכּנסת הנוכחית עומדת להשלים ארבע שנות כהונה, ואולי אף למעלה מכך באם הבחירות יערכו במועדן החוקי בנובמבר הבא. עם זאת, אם נרחיב את המבט לעשרים השנים האחרונות, ניווכח שבממוצע תדירות הבחירות בישראל היא גבוהה מאוד, שנייה רק ליוון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד להשלים בסוף חודש מרס הקרוב 10 שנות כהונה רצופות. מלבד אנגלה מרקל בגרמניה, הוא המנהיג הנוכחי בעל רצף הכהונה הארוך ביותר. אכן, התקופה הממושכת של נתניהו בתפקיד "משכה" את ממוצע הכהונה של ראשי ממשלה בישראל כלפי מעלה ומהבחינה הזו היא ממוקמת באמצע בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.
יחד עם זאת, רצוי לא להסתנוור מרצף הכהונה הארוך של נתניהו. אם נמקד את המבט אל הכהונות במשרדי הממשלה – התמונה הרבה פחות יציבה. כך, במשרד הביטחון התחלפו במהלך כהונת הממשלה הנוכחית (בשלוש וחצי שנים) שלושה שרים ובמשרד הכלכלה –ארבעה שרים. למעשה, רק במחצית ממשרדי הממשלה מכהנים כיום אותם השרים שמונו עם השבעת הממשלה. בכל שאר המשרדים היו חילופים לפחות פעם אחת. וזה עוד לפני סבב חילופי השרים הצפוי בקרוב.
חינוך לטווח קצר
משרד החינוך הוא דווקא אחד ממשרדי הממשלה בהם לא התחלף שר, אך אם נרחיב את המבט ניווכח שבעשרים השנים האחרונות משך הכהונה של שר חינוך ישראלי הוא קצר למדי – רק מעט מעל שנתיים בממוצע. התחלופה הגבוהה במשרדי הממשלה מביאה בין היתר למצב בו שרים לא מספיקים להתמקצע בתחום משרדם ופוגמת ביכולת להתוות מדיניות ארוכת טווח.
לסיכום, על אף שלא התרחשו מזה כבר חילופי שלטון וראש הממשלה עומד לסגור עשר שנות כהונה, תמונת היציבות הזאת מטעה במקצת. לממשלות ולעומד בראשה יש אולי יכולת שרידוּת גבוהה ביותר (כמעט בלתי אפשרי להפיל היום ממשלה) אך מבחינה פנימית הן סובלות מהיעדר שקט תעשייתי החיוני לתפקוד שלטוני אפקטיבי. דבר זה משתקף במדד תפקוד הממשל של כתב העת האקונומיסט לשנת 2017: ישראל ממוקמת בחלק התחתון מקרב הדמוקרטיות, עם ציון בינוני של 7.5.
ד"ר עופר קניג, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
לפנייה לכתב/ת 
