דליפה במעי לא אותרה. הפיצוי: 540 אלף שקל

חולת אנדומטריוזיס טענה לשני ניתוחים רשלניים בשיבא. בית המשפט מצא שהניתוחים היו תקינים אבל הצוות לא ביצע בדיקה קריטית

עו"ד אייל בן ישיפורסם: 29.11.18 , 16:17

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהצוות הרפואי בבית החולים שיבא תל השומר התרשל כשלא ביצע בדיקה לאיתור דלף במעיים לחולת אנדומטריוזיס שעברה שני ניתוחים. השופטת סיגלית מצא העמידה את נזקיה הגופניים, הנפשיים והתפקודיים של התובעת על 539,483 שקל, ולאחר קיזוז תגמולי הביטוח הלאומי שקיבלה חויב משרד הבריאות לפצות אותה ב-287,983 שקל.

המחלה הגניקולוגית שמתאפיינת בנדידת תאי רחם לאזורים שונים בגוף התגלתה אצל התובעת ב-2006. באותה תקופה מצבה הידרדר באופן משמעותי והיא הופנתה לניתוח להסרת הרקמה הבעייתית שהתפשטה. ימים ספורים לאחר מכן היא הוכנסה לניתוח נוסף עקב דלף מעיים שגרם לדלקת בחלל הבטן. בהמשך היא עברה עוד שלושה ניתוחים עד שמצבה התייצב.

רפואה משפטית

יפוצה בכ-3 מיליון ש' בשל רשלנות בהוצאת גידול

עו"ד רויטל הורוביץ

גבר עבר ניתוח להסרת גידול שפיר ב"שיבא" ונכותו הוחמרה. ביהמ"ש שוכנע שהמנתח התרשל כאשר ביצע את הניתוח ללא ניטור מתאים

מנותח יפוצה בכ-3 מיליון שקל בשל רשלנות בהוצאת גידול

בתביעת הרשלנות הרפואית שהגישה נגד משרד הבריאות ב-2014 היא טענה בין היתר שהצוות הרפואי התרשל בשני הניתוחים - גם משום שכל אחד מהם התעכב שלא לצורך וגם משום שלא ביצעו לה בדיקה קריטית לקיומו של דלף במעי לאחר הניתוח הראשון, אף שמדובר בסיכון ידוע. לדבריה הצוות בחר לבצע בה ניתוח נקודתי במקום להסיר את כל הרקמה החולה, ולא יידע אותה שהניתוח לא מרפא את המחלה.

התובעת ציינה כי הנכות החמורה ביותר שנגרמה לה היא פגיעה בפוריות שמונעת ממנה להרות באופן טבעי. כמו כן היא סובלת מהשמנת יתר, בטן רופפת וקשיי נשימה, ולא יכולה לחזור למעגל העבודה.

משרד הבריאות טען מנגד כי אנדומטריוזיס לא ניתנת לריפוי מלא ולכן נהוג לתת מענה לסיבוכים מקומיים בלבד. עוד נטען שהצוות לא מיהר לבצע את הניתוחים כדי לערוך בדיקות הכרחיות. לגבי הדליפה, צוין כי מדובר בתופעה שכיחה בניתוחי מעי גס ולא מדובר בתוצאה של טיפול רפואי לקוי.

כירורג מומחה שמונה מטעם בית המשפט תמך במשרד הבריאות וקבע כי הטיפולים שבוצעו בתובעת היו ראויים ונכונים, וכי הסיבוכים שנגרמו לה שכיחים ולא מעידים על רשלנות. ואכן, השופטת סיגלית מצא דחתה את טענות התובעת לרשלנות בביצוע הניתוחים. היא קיבלה את הטענה שהיה צורך בביצוע בדיקות מקדימות לפני שני הניתוחים, והתרשמה כי הצוות בחר בפרוצדורה רפואית שהולמת את האסכולה הרפואית שלפיה באין סכנת חיים – לא פוגעים באיברים פנימיים.

היא גם שוכנעה שהתובעת הייתה מודעת לכך שאין אפשרות לרפא את המחלה באופן מוחלט, ומכל מקום, בסופו של דבר הניתוח השיג את התוצאה המתבקשת – הקלה בתסמיני המחלה.

עם זאת, השופטת מצא קיבלה את התביעה בנקודה אחת, והיא היעדרו של תיעוד לביצוע בדיקה לדלף במעיים לאחר הניתוח הראשון – סיכון שהתממש והוביל להתפשטות דלקת שהצריכה ניתוח נוסף.

נזקי התובעת בהתאם לנכויותיה הנפשיות והפיזיות שקבעו מומחים ממונים הועמדו על 539,483 שקל. מסכום זה נוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך 251,500 שקל, ועל כן משרד הבריאות ישלם לתובעת 287,987 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 45 אלף שקל.