פסוריאזיס: כך המחלה עלולה לגרום למחלות נלוות
הדעה הרווחת היא שפסוריאזיס פוגעת בעור בלבד, ויש הטועים לחשוב שמדובר בבעיה אסתטית בלבד. הבעיה היא שהחולים עלולים לסבול במקביל ממחלות רבות נוספות, ולמחלה השפעה משמעותית על איכות ואורח החיים גם של החולים הקלים
בשיתוף אגודת הפסוריאזיס הישראלית
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית נפוצה, הפוגעת בכ-2-3 אחוזים מהאוכלוסייה. כשני שלישים מהחולים ייחלו בפסוריאזיס "קלה", שתיראה על פני שטח גוף קטן. עם זאת, חלק לא קטן מהחולים (1 מ-5) יסבול ממחלה קשה ומפושטת, הפוגעת ביותר מ-10% משטח הגוף.
בישראל חולים במחלה מעל 250,000 חולים, ועדיין הידע אודותיה לוקה בחסר וגדוש במיתוסים ובסטיגמות שרובם המכריע אינו נכון. הדעה הרווחת היא שהמחלה פוגעת בעור בלבד, ויש הטועים לחשוב שמדובר בבעיה אסתטית בלבד ולא מייחסים לה את המשקל המתאים. האמת היא שחולי פסוריאזיס עלולים לסבול במקביל ממחלות רבות נוספות, ולמחלה השפעה משמעותית על איכות ואורח החיים גם של החולים הקלים, לכאורה.
על אף שהמחלה נחקרת באינטנסיביות משנות ה-70, לא לגמרי ברור מדוע כל כך הרבה מחלות נלוות לפסוריאזיס. משערים שהסיבה קשורה בעובדה שישנם מסלולים דלקתיים משותפים ורקע גנטי דומה למחלות אלו, וכן שגורמי סיכון דומים עלולים להוביל להתפתחות מחלות אלה.
דלקת מפרקים נפוצה בקרב חולי פסוריאזיס
המחלה הנפוצה ביותר בקרב חולי פסוריאזיס היא דלקת מפרקים פסוריאטית, הפוגעת בכ-20% עד שליש מהחולים. דלקת המפרקים מופיעה, בדרך כלל, עם הופעת הפסוריאזיס או אחריה, אבל יכולה לשמש כסימן מקדים לפסוריאזיס במיעוט המקרים.
המחלה מתבטאת בנוקשות בתנועה, בכאב, רגישות, נפיחות ואודם, שהם כולם סממנים של דלקת. ניכרת חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדם ומתאים משום שלעיתים דלקת המפרקים פוגעת במבנה המפרק ועלולה להוביל לפגיעה בתפקוד המפרק המעורב.
מחקרים מצביעים על כך כי כ-15% מחולי הפסוריאזיס עם דלקת מפרקים פסוריאטית לא יודעים כלל שהם סובלים מדלקת במפרקים, כך שיש מקום לבדיקה אצל רופא עור או ראומטולוג לצורך אבחון מתאים. כיום, בזכות הטיפולים החדשים, אין סיבה להגיע למצב שהחולה סובל מהרס של מפרקים ולפגיעה תפקודית.
מחלות לב וכלי דם
חולי פסוריאזיס קשים מצויים בסיכון הגבוה בעד 50% לחלות במחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, הוכח כי טיפול טוב בפסוריאזיס מפחית את שיעורי התחלואה במחלות לב וכלי דם.
נמצא כי יש קשר ישיר בין חומרת המחלה לבין הסיכון לקבל שבץ מוחי או התקף לב (אוטם שריר הלב). ככל הנראה ה"עומס הדלקתי" של המחלה משפיע על כלי הדם ועל היווצרותו של רובד טרשתי בדפנות הפנימיים של כלי הדם.
המלצתנו לכל חולה פסוריאזיס היא לשמור על אורח חיים בריא, הכולל הקפדה על משקל תקין, על תזונה נכונה וביצוע בדיקות דם ולחץ דם תכופות. מומלץ להתייחס לממצאים חריגים, כמו כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם ולטפל בכל גורמי הסיכון בצורה קפדנית.
השמנת יתר
השמנת יתר היא גורם סיכון להתפתחות פסוריאזיס וכן מביאה לתגובה פחות טובה לטיפול התרופתי בפסוריאזיס ולשכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי כתוצאה מטיפול זה. אכן, ירידה במשקל לבדה משפרת את מצב המחלה. מידע מחקרי ראשוני מצביע על כך שניתוחים בריאטריים יכולים לשפר את מצב המחלה.
סוכרת
יש קשר בין חומרת המחלה לסיכון לחלות בסוכרת. חולי פסוריאזיס קשה מצויים בסיכון של כ-50% לפתח סוכרת סוג 2, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המלצתי לחולי פסוריאזיס להיות ערניים לתסמינים האופייניים לסוכרת, כגון צמא, רעב וטשטוש ראייה. במקרים כאלו מומלץ לפנות לרופא המשפחה לאבחון ולטיפול, וכן לבצע בדיקות דם לרמות סוכר באופן עתי.
תסמונת מטבולית
התסמונת המטבולית מוגדרת כשילוב של השמנה מרכזית, יתר לחץ דם, תנגודת לאינסולין והפרעה בשומנים בדם. כ-40% מחולי הפסוריאזיס סובלים מתסמונת מטבולית, ששכיחה יותר בנשים על פני גברים, וגם היא קשורה לחומרת המחלה. יש לציין, כי שכיחות גבוהה יותר של תסמונת מטבולית נמצאה גם בילדים חולי פסוריאזיס, ולא רק במבוגרים.
מחלות מעי דלקתיות
כל חולה פסוריאזיס צריך להיות ערני לתסמינים של מחלות מעי דלקתיות, משום שיש קשר הדוק בין פסוריאזיס למחלת קרוהן (מופיעה בכ-10% מהחולים) וקוליטיס כיבית. חשוב להעמיק את המודעות לקשר, משום שישנן תרופות מסוימות לפסוריאזיס שעלולות להחמיר דלקות מעי ולהיפך, תרופות לטיפול במחלות מעי דלקתיות שמחמירות פסוריאזיס. מומלץ, כמובן, להשתמש בתרופות שמועילות לשתי המחלות.
ההשפעה הנפשית של המחלה
חולי פסוריאזיס עלולים לסבול בשכיחות גבוהה מביטחון עצמי נמוך, חרדה (בעיקר חברתית), הסתגרות, חשש ליצור קשרים חברתיים, דיכאון והפרעות בתפקוד המיני (במיוחד כשהמחלה מופיעה באזורים אינטימיים).
מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים שכיחים בחולי פסוריאזיס. שיעורי הדיכאון והאובדנות בחולים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גבוהים בכ- 40% מהאוכלוסייה הכללית. אין קשר ישיר בין חומרת המחלה להופעתה של תחלואה נפשית, וגם חולים קלים עלולים לסבול מבעיות אלה.
גם כאן טיפול במחלה משפר ביטחון עצמי, ומוריד שיעורי דיכאון וחרדה. ניכרת משמעות גדולה יותר לנושא כשמדובר בבני נוער חולים, משום שבתקופת גיל זו לפריחה עלולה להיות השפעה חברתית משמעותית יותר.
מחלות נוספות שהקשר ביניהן לבין פסוריאזיס לא מבוסס דיו מבחינה מחקרית הן מחלות דלקתיות של העיניים שעלולות להוביל אף לאובדן ראייה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), פרקינסון ואוסטאופורוזיס.
המלצותיי לחולי פסוריאזיס הן: להפסיק לעשן. למעט בצריכת אלכוהול. לשמור על משקל תקין. להקפיד על פעילות ספורטיבית. לבדוק לחץ דם בקביעות. לערוך בדיקות דם לרמות סוכר ולפרופיל שומנים בדם. להיות במעקב אצל רופא עור למניעת סרטן העור. להימנע מחשיפה לא מבוקרת לשמש. במידה ומופיעים תסמינים, שפירטתי בכתבה, לפנות לרופאים מומחים.
יש כיום טיפולים חדשים וטובים לפסוריאזיס, שיכולים לשפר גם את התחלואה הנלווית למחלה. מומלץ לחולים לנהל את מחלתם ולשים לב לתסמינים חריגים.
פרופ' יובל רמות הוא אחראי מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור, הדסה עין כרם
בשיתוף אגודת הפסוריאזיס הישראלית