מכבי ת"א חזרה ליהנות מכדורסל / טור
יאניס ספרופלוס נותן לשחקנים שלו חופש ללחוץ ולזרוק שלשות. הצהובים נזכרו מול באיירן מינכן שכדורסל זה משחק פשוט: תרוצו, תמסרו, תקלעו ותיהנו. עידו אשד מסכם את הניצחון הראשון של היווני עם מכבי ביורוליג
כדורסל הוא באמת משחק פשוט. קחו את הכדור, תרוצו, תמסרו, תקלעו, תיהנו. ככה זה התחיל אצל ג'יימס נייסמית', ככה זה המשיך בכל קבוצת כדורסל טובה. איפה זה נעצר או השתנה? אצל מאמנים שלקחו את עצמם ברצינות מדי, שחשבו שצריך תרגילים מסובכים, שצריך לשחק לאט ולשמור על הכדור, שצריך משחק מוחות נגד המאמן השני. מאמנים עם אגו גדול מדי וביטחון קטן מדי.
מכבי ת"א הביסה 71:95 את באיירן מינכן
ספרופולוס: "זו רק ההתחלה, אם נהיה ביחד עד הסוף - נצליח"
בחילוף המאמנים שנעשה במכבי סוף סוף, היא עברה ממאמן מסובך שהפריע לה, למאמן חכם שמשחרר אותה למצות את הפוטנציאל שלה. ועכשיו היא מתחילה לגרד אותו.
נכון, באיירן מינכן היא יריבה בהזמנה, ששיחקה ו"נלחמה" באופן מביש במחצית הראשונה. אבל אי אפשר לקחת כמובן מאליו את רמות האנרגיה, החיבור וחדוות המשחק שהכניס קואץ' ספרופולוס לשחקנים שלו במהירות כזו. אם מחברים לכך את הקהל האינטליגנטי שהבין את משמעות השינוי ונשאר נאמן והכניס טירוף בשחקנים, אפשר להבין מספרים מוזרים בגזרת הריבאונד כמו 0:10 למכבי מתחת לסל הגרמני בפתיחת המשחק. ככה צריכה לשחק בעלת בית. ככה צריכה הייתה להיראות מכבי בכל משחק, בלי קשר לזהות השחקנים. זו זהות של קבוצה.
מכבי שיחקה בחצי הראשון משחק קרוב לשלמות, שהזכיר מאוד קבוצת קולג' אמריקאית. שני כוכבים ברורים, סקוטי ווילבקין וטאריק בלאק, מוציאים לפועל, כולם עובדים בהגנה להשיג את הכדור ולרוץ. הולכים חזק מאוד לריבאונד התקפה, ואחריו מותר לזרוק שלשה מיד. לרגע ספרופולוס נראה כמו ריק פיטינו. מכבי לוחצת כל המגרש אחרי עונשין, מתקיפה כל זריקה וכל חסימה, מנסה לחטוף כל כדור. השיטה ברורה, וממש מלכדת ומטיסה את הקבוצה קדימה.
כך המאמן יכול לזרוק למגרש הרבה מחליפים, שמשתלבים לתוך השיטה בלי לעכב אותה. ואם אתה לא בטוח מי עשה פעולה טובה אתה יכול להגיד "ההוא עם השפם" - זה לרוב יהיה נכון.
השחקן החשוב ביותר בשיטה הוא טאריק בלאק, שמייצר מטרה גדולה וברורה בצבע. וכך שחקני החוץ מניעים את הכדור בלי כדרור, מייצרים סיטואציה וזווית, ומוסרים לגבוה פנימה ללייאפ. לרגעים זה נראה כמו קסם. אחרי שקלע שלושה סלים מוציאים את הסנטר המוצלח לנוח. טיוס קצת שונה, לא ממש מהווה מטרה, ומצליח להשתחרר רק בזכות הפיק אנד רול. אבל הוא עושה סלים מאוויר וניכר שהוא מאוד נהנה מהמאמן החדש. חשוב לזכור, טיוס הוא השריד האחרון ששיחק עבור המאמן הגדול האחרון שעבד במכבי. ולספרופולוס יש סיכוי טוב, אם ימשיך כך, להיכנס למועדון העילית הזה.
הנפילה בתחילת הרבע השלישי מזכירה ששיטה כזו צריך להפנים, ולהאמין בה במאה אחוז. מכיוון שווילבקין הוא היחיד שמקבל חופש לפעולות עצמאיות, שבפתיחת המחצית השנייה נגמרו רע, ובלאק
לא מצליח לעבור משחק בלי ארבעה פאולים שטותיים, מכבי נופלת לבורות ומסכנת את היתרון. קואץ' יאניס מבין עניין, החזיר את בלאק והכניס את ריי הממושמע ואסיר התודה על ההזדמנות הנוספת, ואת רול המשופם הקלאסי, איש השיטה והסדר, ומכבי ברחה ברגע ל-19 הפרש וגמרה את המשחק.
באופן סמלי את השלשה שסגרה את הסיפור קלע יקירנו יובל זוסמן, מהפינה שממנה החטיא במשחקים האחרונים. סימנים של שיפור, רק שהילד יגדל שפם ואנחנו מסודרים. הקהל הולך הביתה מבסוט, ואני חושב, איפה כל זה היה ארבע שנים? ינצחו, יפסידו, רק תנו להנות מכדורסל שמח.
לפנייה לכתב/ת 
