השנה שניסו אביטן ירצה לשכוח

ניסו אביטן יגשים הערב (שבת, 18:30) סוג של חלום כשיאמן באצטדיון טוטו טרנר במסגרת ליגת העל - גם אם לא יגיע לעיר שלו כמאמן הפועל באר שבע, אלא של העולה החדשה והמפתיעה, הפועל חדרה.

לטבלת ליגת העל בכדורגל

עליית הליגה בעונה שעברה, ובעיקר הפתיחה החלומית של 2018/19 בליגת העל, הפכו את אביטן לאחד המאמנים הישראלים המסקרנים ביותר. זה אמנם מוקדם, אבל נכון לעכשיו הוא מועמד מוביל לתואר מאמן העונה. רבים חושבים שאת קריירת האימון שלו הוא החל במחלקת הנוער של הפועל ב"ש ומשם עבר לבוגרים בחדרה, אבל זה ממש לא נכון.

אביטן חוגג את עליית הליגה עם חדרה(צילום: אורן אהרוני)

הקריירה של אביטן החלה בעונת 2006/7 בעירוני אופקים, אז קבוצת צמרת בליגה א' דרום, הליגה הרביעית בישראל בזמנו. אופקים הייתה הקבוצה בה פרש ממשחק פעיל חמש שנים קודם לכן. העונה הראשונה הייתה די מוצלחת, כשהקבוצה סיימה במקום הרביעי, אך הסיפור המעניין, ואולי המיוחד ביותר בקריירת האימון של אביטן, החל בסיומה של אותה עונה ונמשך ב-2007/8. לכל אורכה, שוב תחת אביטן כמאמן, אופקים לא הצליחה לרשום אפילו ניצחון אחד, נשרה לליגה ב' ולמעשה התפרקה כליל.

אז איך בכל זאת אביטן הצליח לשרוד את העונה ההיא כמאמנה של אופקים מבלי להיות מפוטר? כנראה מאותן סיבות שהיום הוא נחשב לאחד מאנשי המקצוע המוערכים בתחום, שכבר ברור שעתידו בליגת העל מובטח בשנים הקרובות.

לאחר שנים בהן עיריית אופקים מימנה את הקבוצה, הברז נסגר. העירייה נקלעה לקשיים והמדינה מינתה ועדה מיוחדת להצלתה. באופן טבעי, קבוצת הכדורגל הייתה הראשונה ששילמה את המחיר על ההתנהלות הכלכלית הכושלת. המועדון נקלע לחובות כלפי השחקנים שלו ולאביטן היה ברור שאין טעם להמשיך לעונה שנייה.

ניסו אביטן בתקופתו באופקים(צילום: שי מוגילבסקי)

במשך כל הקיץ לא הוחתמו שחקנים, אף מאמן לא רצה לבוא וכמובן שלא התקיימו אימונים. היו"ר של הקבוצה, ראובן כהן, החליט בכל זאת לפתוח את העונה, בכל מחיר, עם שחקנים שיהיו מוכנים לשחק בהתנדבות, כשהעיקר מבחינתו היה לקבל תקציב איתו יוכל לשלם את החובות מהעונה הקודמת.

יומיים לפני פתיחת העונה נשלחו לבדיקות רפואיות מספר שחקנים צעירים ועוד כמה מקומיים, כולל הקפטן והשוער יוסי שושן ז"ל שנהרג בשנת 2011 מירי טיל מרצועת עזה. היו שם גם שחקנים שהובאו מקבוצת הוותיקים המקומית. הם התייצבו ללא מאמן למשחק במחזור הראשון נגד עירוני רמלה החלשה וחטפו רביעייה.

יומיים לפני המחזור השני נחת אביטן בארץ לאחר חופשה מארצות הברית ומיד עם הגעתו קיבל צו שמונה מכהן: "אתה חייב לבוא לאמן את הקבוצה. אין אף אחד אחר שרוצה ומסוגל לאמן אותה. אם לא אתה, אין קבוצה ולא אוכל לשלם חובות". אביטן ידע שהוא הולך לאמן קבוצה עם שחקנים שלא מתאימים לליגה א', שהסיכוי להישאר איתם בליגה שווה בערך לסיכוי שימונה פתאום למאמן נבחרת צרפת. אבל הוא גם ידע שאין לו אופציה אחרת מלבד לקחת את התפקיד, כי הוא כזה: כשחבר נמצא במצוקה ומבקש עזרה, אביטן לא מסוגל לסרב. וכהן, כמו הרבה אנשים שהכירו את המאמן במהלך הקריירה שלו, היה בשבילו קודם כל חבר.

ראובן כהן. קרא לאביטן להציל את הקבוצה(צילום: שי מוגילבסקי)

המשחק הראשון היה באצטדיון וסרמיל, שהיה הבית שלו בימיו כשחקן הפועל ב"ש. היריבה, מכבי ב"ש, צירפה לשורותיה את כל כוכבי הכדורגל של הליגות הנמוכות בנגב במטרה לעלות. "באנו לווסרמיל ומבלי להכיר את השמות של השחקנים שלי, הצלחנו לסיים ב-1:1", נזכר אביטן השבוע.

השמחה לאחר התיקו נגד ה"כוכבים" מב"ש הייתה אחת מנקודות השיא של אביטן וחניכיו בעונה ההיא. אבל הפעם הבאה ששחקניו יכלו להרשות לעצמם לחגוג אחרי תוצאה טובה הייתה חודשיים מאוחר יותר אחרי תיקו 1:1 נוסף, גם כן בדרבי אזורי נגד נתיבות. בסך הכל היו לאופקים באותה עונה שש תוצאות תיקו, ואת כל שאר 19 המשחקים היא הפסידה.

באופן טבעי היו שחשבו שאופקים צריכה להיפרד מאביטן ולתת למאמן אחר לנסות להוציא יותר מהקבוצה, אבל מבחינת כהן זה בכלל לא עמד על הפרק: "בכל הזדמנות ניסו אמר בתקשורת המקומית שאם אנחנו חושבים שמאמן אחר יכול להוציא יותר מהקבוצה, אז הוא יפנה את המקום שלו בכבוד. אבל היה לנו ברור שבלי ניסו אין בכלל קבוצה. הוא החזיק את כולם במסגרת ולא סתם במסגרת. היו אימונים רציניים מאוד. מי שקצת חיפף - ניסו לא עשה לו הנחות. הבן שלי ינאי היה שחקן בקבוצה וניסו ספסל אותו. לא העזתי אפילו לשאול את ניסו למה. היה שחקן שקצת זלזל וניסו זרק אותו, למרות שהוא היה טוב. מעבר לכך שניסו לא קיבל משכורת, העונה הזאת אפילו עלתה לו כסף. כל יום חמישי הוא היה מזמין את כולם לארוחה קבוצתית במסעדה שהייתה בבעלותו".

השוער יוסי שושן ז"ל. גם הוא היה בקבוצה(צילום: שי מוגילבסקי)

רותם משעלי, פעם ילד פלא בהפועל ב"ש, היה מהשחקנים הבודדים בסגל של אופקים שנחשב לבכיר באותה עת בליגה א'. משעלי העדיף לשחק באופקים בחינם למרות הצעות מקבוצות אחרות בשכר. "זה היה מדהים לראות את ניסו והשחקנים בעונה ההיא. לראות מאמן שבא שבוע אחרי שבוע כשהוא יודע שאין חומר שחקנים, לא לליגה א' וגם לא לליגה ב'", נזכר משעלי. "למרות זאת, בכל אימון הוא תמיד הכניס בנו מוטיבציה שאפשר לעשות את זה, ממש עד הרגע האחרון, כשכבר לא היה סיכוי תיאורטי להינצל. עד אז הוא באמת האמין שאפשר", מספר משעלי.

"לכל אורך הקריירה הארוכה שלי לא הכרתי שחקנים שלא קיבלו אגורה והגיעו בכל שבוע עם אותה מוטיבציה. זה בזכות ניסו. עם מאמן אחר זה היה מתפרק והקבוצה לא הייתה מופיעה לכל המשחקים. בשנים האחרונות שיחקתי במרחבים. בתחילת כל עונה באים 20 שחקנים לאימונים ובסוף העונה מגיעים שמונה או תשעה ובקושי מוצאים שחקנים להופיע למשחקים. עם ניסו, עד המחזור האחרון, לא היה דבר כזה. היה לנו כיף. חיכינו לאימונים וכשנגמר האימון חיכינו לאימון של מחר. אני ושחקנים אחרים העדפנו הנאה ועניין אצל ניסו על פני כסף במקום אחר".

איך אפשר להמשיך להתאמן ברצינות כשלא מנצחים אפילו פעם אחת?

"כשחקן מנוסה תמיד ניסיתי להחדיר בשחקנים את האמונה שניצחון אחד ייתן לנו ביטחון, ואולי נצא לדרך חדשה. זה לא קרה, אבל לא זה מה שהיה חשוב בעונה ההיא. אם אחליט ביום מן הימים להיות מאמן אקח ממנו הרבה. לכן ההצלחה שלו לא מפתיעה אותי והוא מסוגל גם ליותר. אצל מאמנים אחרים כל האימונים אותו דבר, יש סדר קבוע. בכל יום ראשון עושים אותו אימון, בכל יום שני אותו אימון וכך כל השבוע. אצל ניסו עושים חימום ואחר כך אתה אף פעם לא יודע מה יהיה בהמשך האימון. זה כיף".

משעלי. כוכב אופקים(צילום: שי מוגילבסקי)

ראובן כהן אמנם ראה את הקבוצה שלו מתפרקת לנגד עיניו, אבל גם הוא מרגיש שהרוויח ממה שקרה: "בגלל מה שקרה בעונה ההיא, שלא סגרתי את הקבוצה והיא המשיכה להתקיים, פיטרו אותי מהמתנ"ס באופקים אחרי 20 שנה של עבודה. איבדתי עבודה, אבל הרווחתי חבר לחיים. היום אני אוהד את הפועל חדרה. במשחק העלייה בנצרת עילית בעונה שעברה ניסו הופתע לראות אותי קופץ עליו בסיום. אני בן 60, אבל ניסו ואני שולחים אחד לשני הודעות עם לבבות כמו שני ילדים קטנים".

ומה אביטן ייקח מהעונה ההיא: "היו מי שאמרו שאני פראייר, שלא הלכתי בזמנו לאמן במקום אחר ולהרוויח כסף. אבל אני לא רואה את זה ככה. כשאפשר לעזור לחברים אני עוזר וזה מה שעשיתי. למדתי בעונה ההיא להכיר במגבלות של המאמן. אתה יכול להיות מאמן טוב, אבל אם אין לך כלים אתה בבעיה. זה מלמד אותך שאתה יכול להצליח רק אם יש לך שחקנים שמתאימים לאותה הליגה".