חוק המזומן: בוועדת חוקה מאיימים לדחות את החוק; רשות המסים: "תהיה תקופת חסד"
28 יום נותרו עד לכניסת החוק שמגביל את הסכום בעסקאות מזומן - והציבור מבולבל. בוועדת החוקה טוענים שאין תשתית חלופית, אין הסברה ומגזרים שלמים נותרו ללא מענה. ח"כ סלומינסקי: "זו בושה שאין הכנה לחוק"; מנהל רשות המסים מתחייב באולפן ynet: "ניתן 9 חודשים של התנסות"
28 יום נותרו עד כניסתו לתוקף של החוק להגבלת השימוש במזומן בתחילת חודש ינואר - ואיש לא טורח להכין את הציבור למהלך. גם לא הוקמה תשתית שתאפשר התנהלות גם למי שמורגלים בשימוש במזומן, בלית ברירה או מבחירה.
כך תשפיע הוראת המס החדשה על הדירה שתרכשו
"מה שקורה זו בושה גדולה", אומר ל"ממון" יו"ר ועדת החוקה האחראית לחוק, ח"כ ניסן סלומינסקי. "הייתה לי הבטחה מבנק ישראל שתהיה תשתית אלטרנטיבית, וזה נשאר בתיאוריה. אני צריך מכשירים שפועלים כבר בשטח, ואני צריך הסברה".
לדבריו, "אני מדבר עם אנשים – אף אחד לא יודע מזה. אתה הולך לעשות מהפך, וסוכם שתהיה הסברה רצינית כדי שאנשים יבינו שיש חוק כזה, מה הוא אומר. זה לא קיים". סלומינסקי מכוון בעיקר לרשות המסים, שאמורה הייתה לצאת בקמפיין נרחב בתחילת נובמבר, ועד היום זה לא קרה.
נתח העסקאות במזומן בישראל - מעל שליש
לפי החוק, לא ניתן יהיה לשלם במזומן לעוסק או ספק שירות בעסקה בשווי מעל 11 אלף שקל. את היתרה ניתן יהיה לשלם בצ'ק, העברה בנקאית או דיגיטלית (כמו אפליקציה), כרטיס אשראי, כרטיסי חיוב מיידי וכרטיס נטען. ניתן יהיה לשלם במזומן עד 10% ממחיר עסקאות, ובלבד שהסכום במזומן לא יעבור את הרף של 11 אלף שקל. ההגבלה תחול גם על שכר, תרומה, מתנה או הלוואה (במתנות בלבד, הרף יהיה 50 אלף שקל).
למרות היעדר מידע רשמי על השימוש במזומן, בעולם עוקבים אחר השימוש בו. על פי הערכות, בארץ נתח העסקאות במזומן ברכישות קמעונאיות הוא מעל שליש. בארה"ב השיעור דומה, כ-32%, ובאירופה גבוה יותר – 40%־60%.
במצב הזה, וכיוון שבסמכות שר האוצר להוריד בהמשך את הרף ל-6,000 שקל, השינוי עלול לגרום לקושי רב, ולאו דווקא לעבריינים. למאות אלפי ישראלים אין חשבון בנק, ועוד מאות אלפים מוגבלי חשבון. במגזר הערבי רק ל-30% יש כרטיס אשראי, ויש עוד בעיות תשתית.
לדברי סלומינסקי, "יש שני מגזרים שמשתמשים בעיקר במזומן: חרדים וערבים. יש בעלי חובות שהם מוגבלי חשבון, ועוד מאות אלפים ללא חשבון בנק. אם אני מצמצם להם את המזומן, במה הם ישתמשו?".
מנהל רשות המסים: "הנטל על הציבור אינו כבד - רק על מי שמעלים מס"
ברשות המסים טוענים שתינתן תקופת חסד עד ספטמבר, במהלכה מי שייתפס מבצע עסקת מזומן בניגוד לחוק - יקבל אזהרה בלבד ולא קנס. בראיון באולפן ynet התחייב מנהל רשות המסים, ערן יעקב, כי הציבור יקבל תקופת "גרייס" של תשעה חודשים. "צריך להבין, חוק המזומן לא מדבר על מיסוי, הוא מדבר על כך שמזומן הוא הליך", אמר יעקב, "במזומן כשלעצמו אין שום בעיה - הבעיה מתחילה מכיוון שמזומן הוא אנונימי וגורם סיכון לתשלומים של כלכלה שחורה. אנחנו לא רוצים לקחת את הכסף שאנשים שמרו, אלא אם כן זה תשלום שצריך לשלם בחוק".
על הטענות שהחוק אינו ברור מספיק השיב יעקב: "החוק מאוד ברור בעניין הזה ובכלל. לגבי נדל"ן, כל מה שביקשנו בדיווח עצמו, שבדרך כלל נעשה על ידי עורך דין, הוא לדווח על אופן התשלום. זה יכול להיות במזומן, באשראי, בצ'ק - רק לדווח על דרך התשלום. עסקאות מזומן לא מדווחות מבוצעות בכל רחבי העולם - הבעיה מתחילה שכעושים עסקה בגובה של למעלה מ-11 אלף שקל במזומן".
"עד סוף ספטמבר 2019 תינתן תקופת התנסות, כדי שהמדינה תלמד את החוק והציבור יבין אותו. בתקופה הזאת לא נאכוף את החוק - אלא רק ניידע ונאפשר גם למי ששילם במזומן מעל סכומים של 11 אלף שקל לקבל הודעה. כאשר אותו אדם יעשה את זה פעם נוספת בתקופה הזאת, רק אז על תוטל עליו סנקציה", הבהיר יעקב, "החל מ-30 בספטמבר עסקה מעל הסכום הזה תהיה בניגוד לחוק".
על השאלה למי מתייחס החוק הזה ענה יעקב: "אם תשאל את הציבור מי מחזיק 11 אלף שקל בארנקו - רובנו לא מחזיקים את זה. בעולם יש מדינות שבשביל 300 אירו צריך לפנות לבנק - העולם הולך להיות ללא מזומן. מרבית העסקאות במזומן לא מגיעות לסכום של 11 אלף שקל ולכן הנטל על הציבור אינו כבד - רק על מי שרוצה להעלים את העסקה".
בכמה הון שחור בישראל מדובר?
יעקב: "כל כלכלת הצל משמעותית - מדובר באחוזים גדולים בישראל. אני לא חושב שאנחנו מתיימרים להעלים את ההון השחור מחר בבוקר, אני כן חושב שאנחנו רוצים כלים כדי להיאבק בהון השחור, כי כככל שהשימוש בו יקטן - מדינת ישראל תוכל להפחית מסים, וזה יגיע לאזרח בסופו של דבר".
צפי לחקיקה פרטית? סלומינסקי על תקופת הגרייס: "זה לא תירוץ"
על טענות רשות המסים לפיהן תינתן לציבור "תקופת התנסות" אומר סלומינסקי: "זה לא תירוץ, כי מה יקרה בפעם השנייה או השלישית? אם אין הסברה זה לא יעבוד. דיברתי עם ערן יעקב והוא טוען שיש להם מערכת הסברה שלמה. אבל איפה זה? זה נדחה ונדחה".
יצוין כי בסמכותו של יו"ר ועדת החוקה לקדם חקיקה פרטית שתוכל לעכב את כניסת החוק, גם אם הוא מופיע כבר ברשומות.
מה תעשה? תדחה את החוק?
"עשיתי את זה לא מזמן בחוק אחר שהיה בושה, בנושא גופים חוץ-בנקאיים. היו צריכים לפרסם תקנות תוך חצי שנה, והביאו לי אותן אחרי 15 חודשים - שלושה ימים לפני כניסתו לתוקף. לא הייתה לי ברירה - והעברתי חוק שדחה את התחולה בחצי שנה. צריך הסברה רצינית בהיקף שיכפר על האיחור. שזה ייכנס לכולם לראש. אין לי מושג מה הם (רשות המסים - א"ר) מתכננים. עכשיו חנוכה. אולי יקרה גם לנו נס. גופים גדולים כמו הבנקים יודעים להתארגן למהלך כזה, אבל לציבור הרחב אין מושג. אחרי החג אזמן את כולם, ואם לא תהיה ברירה, נדחה את זה".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים נערכה למהלך הסברה רחב בכל הקשור לחוק לצמצום המזומן היוצא לפועל בימים אלה. בהתאם להמלצה המקצועית של לשכת הפרסום הממשלתית, ביחס לעיתוי הנכון, יעלה במחצית חודש דצמבר קמפיין פרסומי מקיף בטלוויזיה, רדיו, עיתונים, דיגיטל ושילוט חוצות. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לפרסום ייעודי למגזרים ולעולים. גל שני של הקמפיין מתוכנן לאוגוסט 2019.
"בנוסף, בימים הקרובים יפורסמו לציבור בדף נחיתה ייעודי באתר האינטרנט של הרשות חומרי הסברה הכוללים מידע מקצועי, מדריכים שאלות ותשובות ועוד. זאת ועוד, בהופעות פומביות שלהם מתייחסים מנהלים בכירים ברשות לכניסתו הקרוב של החוק והדברים באים לידי ביטוי מובלט בכותרות ראשיות בעיתונות ובראיונות לכלי תקשורת שונים. אנו בטוחים כי עם כניסתו של החוק לתוקף, הציבור בישראל יהיה מודע להגבלות החלות במסגרתו ויוכל להתנהל בהתאם".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל מקדם במלוא המרץ אמצעי תשלום אלטרנטיביים למזומן, לדוגמא השימוש בכרטיס הדביט, אפליקציות תשלום למיניהן, וכולי. במקביל, בנק ישראל מקדם קמפיינים שיעודדו את הציבור לשימוש באלטרנטיבות השונות. כך למשל בוצע קמפיין רחב בעת השקת רפורמת הסליקה האלקטרונית של צ'קים, ובקרוב יושק קמפיין הסברה לעידוד השימוש בכרטיס הדביט. בנק ישראל אחראי על יישום סעיפי החוק המתייחסים לצ'קים. תחילת היישום של סעיפים אלו נקבע בחוק ל-1 ביולי 2019 ובנק ישראל והמערכת הבנקאית נערכים ליישום במועד שנקבע".
בהכנת הכתבה השתתפו אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש
לפנייה לכתב/ת 
