לא מה שחלמתם: כך חלימה בהקיץ יכולה לעזור לנו בחיים
במשך שנים נקשרה החלימה בהקיץ לתופעות שליליות כמו חוסר ריכוז ועצלנות, אך מחקרים מהשנים האחרונות חושפים שהיא קשורה דווקא לאינטליגנציה גבוהה מהממוצע ולתהליכי חשיבה יעילים יותר. היינו כחולמים?
"פוקימון, זה הכל בגלל הפוקימון", אמרו זה לזה כמה מהאנשים שהתקהלו סביבי כשנפלתי במהלך אימון ריצה בחוף הים לפני שנתיים, בעודי יושבת המומה ובוחנת את הפציעה שלי. זה היה הקיץ של הפוקימון גו, המשחק שהטריף את העולם, ולא מעט תאונות התרחשו בגללו. אבל במקרה הזה האמת הייתה מביכה אפילו יותר.
בזמן הריצה מחשבותיי נדדו ושוטטו הרחק הרחק מהמסלול, ממוקדות באחד המאמרים שהייתי בעיצומה של כתיבתו, ולכן לא הבחנתי ברוכב האופניים שהגיח מולי. הנטייה שלי לחלום בהקיץ כבר הכניסה אותי ללא מעט מצבים מביכים. עם זאת, ההארות, התובנות, הפתרונות והרעיונות היצירתיים והטובים ביותר הופיעו במוחי דווקא בזמן שלא חיפשתי אותם, תוך כדי ריצה, רחיצת כלים או הכנת ארוחת ערב.
אבל לא רק אני בין החולמים. סביר להניח שהתופעה של חלימה בהקיץ מוכרת גם לכם — הניתוק הקל הזה מהסביבה המיידית תוך כדי ערות שבמהלכו אנחנו מאבדים לזמן מה קשר עם המציאות וגולשים למחשבות על משהו אחר מהמשימה שאותה אנחנו מבצעים.
למעשה, על פי הערכות, המוח של האדם הממוצע משוטט במשך כ-%50%-30 משעות הערות שלו, כשחלק גדול מהשיטוט הזה מוקדש למחשבות על המטלות שעלינו לבצע, הוויכוח מאתמול בערב, החופשה שאנחנו מתכננים או בעיה כלשהי שמעסיקה אותנו. אך חלק מהאנשים נוטים לחלום בהקיץ יותר מאחרים.
מדוע בעצם אנו חולמים בהקיץ? השאלה הזאת מרתקת בשנים האחרונות חוקרי פסיכולוגיה, שמנסים לבחון האם מדובר בתופעה שלילית, סוג של כשל זמני של מערכות המוח, או שמא לאפיזודות האלה שבהן המוח משוטט יש גם תפקידים מועילים. בנוסף המחקרים מנסים לבחון מה מאפיין את מי שנוטה יותר לחלום בהקיץ ובאילו נסיבות המוח שלנו נוטה יותר לשוטט.
תופעת החלימה בהקיץ סבלה במשך שנים רבות מסטיגמה שלילית של היעדר קשב, ניתוק מהסביבה ואף עצלנות. מחקרים קודמים הצביעו על כך שהיא עלולה לפגוע ביכולת להתמקד במשימות כמו קריאה, למידה, הבנת החומר הנקרא ואחזור זיכרון. יתרה מכך, חוקרים טענו שהיא עלולה גם לגרום לאומללות, משום שהמחשבות שלנו נוטות לעתים קרובות להיסחף לעבר תרחישים שליליים.
בשנות ה-50 פסיכולוגים חינוכיים אפילו הזהירו שחלימה בהקיץ אצל ילדים עלולה לגרום להם להישאב לתוך נוירוזה ואף פסיכוזה. עוד נטען שנדידת המחשבות עלולה להפחית את היכולת לנתח אירועים חיצוניים ובעקבות זאת להגביר את הסיכון להיות מעורבים בתאונות.
במחקר שפורסם ב2012- בכתב העת הרפואי ,BMJראיינו חוקרים צרפתים בחדר מיון 955 מטופלים שהיו מעורבים בתאונת דרכים. רוב המטופלים דיווחו שהם חלמו בהקיץ ממש לפני התאונה, ויותר מ-%10 מהם אמרו שהתוכן של החלום בהקיץ היה "מאוד מטריד" או "מסיח".
עם זאת, למרות הסטיגמה השלילית והמחקרים המצביעים על הסחת דעת, חוקרים רבים טוענים כבר לא מעט שנים שבהינתן העובדה שהמחשבות המשוטטות מהוות כמחצית מהמחשבות האנושיות, אין זה סביר שהן אינן ממלאות שום תפקיד פונקציונלי בחיינו. ואכן, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שלמוח המשוטט עשויים להיות גם יתרונות ותפקידים חשובים.
ראשית, מתברר שבניגוד לתפיסה המקובלת שלפיה חלימה בהקיץ קשורה לעצלנות, המוח שלנו דווקא פעיל מאוד כשהמחשבות שלנו נודדות. למעשה, הוא הרבה יותר פעיל מאשר כשאנו מתרכזים במשימות שגרתיות. ולא רק שהוא פעיל, אלא שמתברר שאזורי מוח הקשורים לפתרון בעיות מורכבות — שבעבר נחשבו לרדומים בזמן חלימה בהקיץ — למעשה פעילים מאוד במהלך אפיזודות של חלימה בהקיץ.
כך לדוגמה, במחקר שפורסם בשנת 2009 בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciencesהוכנסו המשתתפים לתוך סורק fMRI והתבקשו לבצע משימה פשוטה של לחיצה על כפתור כשעל המסך מולם הופיעו מספרים. החוקרים עקבו אחר הקשב של הנבדקים במהלך הסריקה באמצעות דיווחים סובייקטיביים של הנבדקים ועל ידי מעקב אחר ביצועיהם במשימה.
ממצאי המחקר היו מפתיעים. בעבר האמינו מדענים כי "רשת ברירת המחדל" (DMN = Default Mode Network) של המוח שלנו — מערכת של אזורים במוח הקשורים לפעילות מוחית קלה ושגרתית — היא החלק היחיד הפעיל בזמן חלימה בהקיץ. ואולם, המחקר גילה ש"רשת מנהלית" — הקשורה לפתרון בעיות מורכבות ולתפקידים הגבוהים של החשיבה כמו למידה וזיכרון — מופעלת אף היא בו זמנית כשאנו חולמים בהקיץ.
"זהו ממצא מפתיע, ששתי הרשתות האלה של המוח שלנו מופעלות בו זמנית", כתבו החוקרים, מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, בהודעה לעיתונות שפרסמו בעקבות המחקר. "עד כה חשבו המדענים שכאשר הרשת האחת מופעלת, השנייה רדומה". יתר על כן, במחקר התברר שככל שהנבדקים היו ערים פחות לעובדה שהמוח שלהם משוטט, כך הפעילות המשותפת של שתי הרשתות הייתה מוגברת.
לדברי החוקרים, הכמות והאיכות של פעילות המוח בזמן חלימה בהקיץ מצביעה על כך שכאשר אנו נאבקים לפתור בעיות מורכבות, אנו עשויים דווקא להרוויח מכך שנעבור למשימה פשוטה ונניח למוח שלנו לשוטט.
ממצאים חיוביים ביחס למחשבות נודדות נמצאו במחקרים נוספים. מתברר שאנשים המרבים יותר מאחרים לחלום בהקיץ, לרוב אינטליגנטיים יותר מהממוצע ומוחם יעיל יותר בעיבוד מידע.
במחקר שנערך במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה ופורסם ב-2017 בכתב העת ,Neuropsychologia התבקשו 112 משתתפים להשיב על שאלון שבדק באיזו מידה הם מאפשרים למחשבותיהם לנדוד. כך לדוגמה, הם נשאלו באיזו תכיפות הם מסכימים עם הצהרות כמו: "בעודי קורא, אני מוצא שלא חשבתי על הטקסט ולכן אני חייב לקרוא אותו שוב", או "אני מוצא את עצמי מקשיב באוזן אחת, וחושב על משהו אחר בו בזמן".
בנוסף, גם במחקר זה עברו המשתתפים סריקות הדמיה ב-fMRI כדי לבדוק את הדגמים של פעילות המוח שלהם. הם התבקשו לבהות בנקודה מסוימת קבועה במשך חמש דקות, שבמהלכן עקבו החוקרים אחר הדגמים של פעילות המוח שלהם. לאחר מכן עברו המשתתפים מבחני יצירתיות ואינטליגנציה. ממצאי המחקר הראו שהמשתתפים שנטו להניח למוחם לנדוד יותר קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני היצירתיות והאינטליגנציה,לעומת המשתתפים שנטו פחות לחלום בהקיץ.
בנוסף, סריקות ההדמיה של המשתתפים בעלי הנטייה המוגברת לחלום בהקיץ הראו גם קשרים ותיאום מוגברים ברשת ה-DNM וקשרים ותיאום מוגברים בין רשת ה-DNM ובין הרשת המנהלית הכוללת כאמור את אזורי המוח הקשורים לפתרון בעיות מורכבות ולתפקודים גבוהים של החשיבה כמו למידה וזיכרון.
"אנשים נוטים לחשוב על מחשבות משוטטות כעל דבר רע", כתבו החוקרים בהודעה לעיתונות שפרסם המכון. "אבל המידע שלנו מאמת את הרעיון שזה לא תמיד נכון. לחלק מהאנשים יש מוח יעיל יותר". לדבריהם, יעילות גבוהה פירושה יכולת מוגברת לעבד מידע במהירות. אנשים אלה מבינים את הפואנטה מהר יותר מאחרים, ולכן יכולים "להרשות לעצמם" לחלום בהקיץ בלי שיהיו לכך השלכות שליליות כמו פגיעה במשימה שהם מבצעים.
מחקרים נוספים מצאו שנדידת מחשבות גם מעודדת יצירתיות. כך לדוגמה, במחקר שפורסם בכתב העת ,Psychological Science התבקשו 145 סטודנטים לציין כמה שיותר אפשרויות לשימוש בלתי שגרתי בחפץ שהוצג בפניהם. בשלב השני הם חולקו לארבע קבוצות. האחת התבקשה לבצע משימה תובענית, השנייה התבקשה לבצע משימה קלה, השלישית התבקשה לנוח במשך 12 דקות, ואילו הרביעית התבקשה להמשיך במטלה ההתחלתית.
בשלב השלישי כל הקבוצות ביצעו שוב את מבחן השימוש הבלתי שגרתי בחפץ. ממצאי המחקר היו מפתיעים: רק הקבוצה שביצעה בשלב השני את המטלה הקלה שיפרה את הניקוד שלה במבחן השימוש הלא שגרתי. במקביל, חברי הקבוצה הזאת גם דיווחו יותר על נדידת מחשבות במהלך המטלה הקלה. "נתונים אלה מצביעים על כך שביצוע מטלות פשוטות חיצוניות המאפשרות למחשבות לנדוד, עשוי להגדיל יצירתיות בפתרון בעיות", סיכמו החוקרים.
עם זאת, חוקרים סבורים שיש צורך במחקרים נוספים כדי לחקור את ההיבטים החיוביים והשליליים של חלימה בהקיץ, כמו גם את ההבדלים האינדיבידואליים בין אנשים שונים, דוגמת המוטיבציה או הרצון להישאר ממוקדים במשימה מסוימת.
לחלק מהאנשים יש מוח יעיל יותר. יעילות גבוהה פירושה יכולת מוגברת לעבד מידע במהירות, כך שאנשים אלה מבינים את הפואנטה מהר יותר מאחרים ולכן יכולים "להרשות לעצמם" לחלום בהקיץ.
גורם אחד שנחקר הוא הקשר בין חלימה בהקיץ לגיל. בשנים האחרונות הצביעו כמה מחקרי מעבדה על כך שאנשים מבוגרים חווים הפחתה בתדירות של חלימה בהקיץ לעומת מבוגרים צעירים יותר. כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב-2015 בכתב העת Psychology and Aging מצאו חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פדובה שבני 25-18 נוטים הרבה יותר למחשבות שאינן קשורות למשימה לעומת אנשים בני .85-60
ממצאים דומים עלו במחקר נוסף שפורסם ביוני האחרון בכתב העת .Psychology and Aging באשר לתוכן המחשבות ולאיכותן נמצא שהמבוגרים יותר דיווחו שהמחשבות הנודדות שלהם היו נעימות, מעניינות וברורות יותר לעומת אלה של הצעירים, שמחשבותיהם היו יותר דמויות חלום, חדשניות ומוזרות.
עוד שאלה מעניינת שנחקרה היא במהלך אילו פעילויות אנו מרבים או ממעטים לחלום בהקיץ. במחקר שפורסם בכתב העת Science ב-,2010 מצאו חוקרים שלמעשה המוח שלנו משוטט במשך חלק גדול מהזמן במהלך כל פעילות שהיא, כשרק במהלך סקס החלימה בהקיץ הרבה פחות תכופה.
באופן לא מפתיע נמצא גם שחלימה בהקיץ הולכת יד ביד עם שתיית אלכוהול. במחקר שפורסם ב-2009 בכתב העת Psychological Science הראו חוקרים שמשתתפים ששתו כמות מתונה של אלכוהול חלמו בהקיץ בערך פי שניים מאלה שקיבלו משקה פלצבו, אך בו זמנית היו מודעים פחות לעובדה שהם חולמים בהקיץ.
ובמה בדיוק מתמקדות המחשבות במהלך החלימה בהקיץ? כבר בשנות ה-80 מצא חוקר פסיכולוגיה בשם אריק קלינגר שלמרות האמונה הרווחת שחלומות בהקיץ הםלעתים קרובות רומנטיים, מיניים או אלימים, הרי שבמציאות, כפי שנמצא במחקרים, רוב החלומות בהקיץ מתמקדים באירועים רגילים ויומיומיים. "כמה מחקרים הראו שמחשבות מיניות מפורשות מהוות עד 5% מסך כל החלומות בהקיץ שלנו, ומחשבות אלימות מהוות בין פחות מ-%1 ל-9% מהם", כתב קלינגר במאמר שפרסם ב-1987 בכתב העת .Psychology Today
למרות שנמצא כי המחשבות המשוטטות שלנו מתמקדות הן בעבר, הן בהווה והן בעתיד, הרי שכמה מחקרים הראו שעיקר ההתמקדות שלנו היא דווקא בעתיד. מחקר שפורסם ב-2011 בכתב העת Consciousness and Cognition הצביע על כך שאחת הפונקציות של החלימה בהקיץ היא לאפשר לנו לחשוב על מטרות עתידיות אישיות ולתכנן אותן — תהליך שהחוקרים כינו "תכנון אוטוביוגרפי".
המחקר גם הראה שאנשים בעלי קיבולת גבוהה יחסית של זיכרון עבודה (סוג של זיכרון לטווח קצר שמאפשר לנו לאחסן ולעבד מידע זמני ולבצע משימות מורכבות כמו הבנת הנקרא, קריאה, לימוד או היגיון) נוטים יותר לנדידת מחשבות הממוקדת בעתיד.
המפתח ליכולת לחשוב על העבר ועל העתיד, כך נמצא במחקר חדש שפורסם בפברואר 2018 בכתב העת ,Journal of Neuroscience נעוץ בהיפוקמפוס, הממוקם באונה הרקתית ואחראי לרכישת זיכרונות חדשים.
החוקרים עקבו במשך כמה ימים אחר אנשים עם נזק דו-צדדי בהיפוקמפוס, ובו זמנית אחרי אנשים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, ובחנו מה הם חושבים באופן ספונטני בלי שנדרש מהם למלא משימות באופן ישיר.
ממצאי המחקר הראו שבעוד שהמשתתפים בקבוצת הביקורת חשבו בזמן החלימה בהקיץ על העבר, על ההווה ועל העתיד, הרי שהמשתתפים שסבלו מנזק בהיפוקמפוס חשבו בעיקר על ההווה. בנוסף, נמצא שבעוד שהנבדקים הבריאים דמיינו סצנות ויזואליות, הרי שמחשבותיהם של אלה שסבלו מנזק בהיפוקמפוס הורכבו ממידע מילולי סמנטי. לדברי החוקרים, ממצאים אלה מצביעים על כך שההיפוקמפוס הוא יסוד מפתח לארכיטקטורה העצבית של נדידת מחשבות, וגם חושפים את תפקידו מעבר לזיכרון - בלב המחשבות האנושיות.
הכותבת היא בעלת דוקטורט (PHD.) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה
ועל מה חולמים תינוקות וילדים?
לפנייה לכתב/ת 
