כבר בצו ראשון לצה"ל הפריפריה נשארת מאחור

מי שידו משגת משלם על קורסי הכנה למבחנים שמובילים לשירות איכותי. כך הוא מגדיל את הפער ממי שאין לו ומקבל נקודת פתיחה טובה יותר לחיים

שמואל עזרא פורסם: 06.12.18 , 02:42

(צילום: דובר צה"ל)

הצו הראשון הוא המפגש הראשון של כל נער ונערה עם צה"ל ובו נקבעים נתוניהם האישיים שילוו אותם לאורך כל שירותם הצבאי ויקבעו אם הם יקבלו תפקיד איכותי, מרתק ומאתגר, או לא. הבנתם נכון: יום אחד בלבד, בגיל 16.5, משפיע על כל תקופת השירות הצבאי - שלוש שנים אצל בנים ושנתיים אצל בנות. בפועל, לפעמים מדובר על הרבה שנים אחרי.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

במהלך יום ה"צו הראשון" מדרגים את הנערים והנערות באמצעות שישה מדדי איכות: קב"א (קבוצת איכות), דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני - נתון המתייחס למשכל), צה"ר (ציון השכלה ראשוני - נתון המתייחס להשכלה), צד"כ (ציון דרך כללי - נתון המתייחס למידת ההתאמה לשירות), ציון עברית (המתייחס למידת השליטה בשפה) ופרופיל (נתון המתייחס לכשירות רפואית).

עד כאן הכול טוב ויפה. שישה מדדים, מבחן אובייקטיבי לכאורה ותחרות הוגנת על מגוון התפקידים הקיימים בצה"ל. עד לפני כעשר שנים אף אחד לא התכונן לצו הראשון ובטח שלא השקיע בכך כסף. כולם פשוט הגיעו ללשכת הגיוס, ביצעו את הבחינות ואת הראיונות ובגיל 18 התגייסו לתפקיד שצה"ל בחר עבורם.

אבל מאז חלו כמה שינויים מרכזיים שהשפיעו על ההליך כולו. ב-2005 הורה בג"ץ לפרסם את נתוני הצו הראשון ובתוך כך את נתוני הקב"א, הדפ"ר והפרופיל. לאחר כמה שנים פורסמו התייחסויות של מבקר המדינה לשיטת איסוף הנתונים וקביעת התפקיד בפועל. פרסומים אלו, לצד הבג"ץ הדרמטי בנושא, הציגו מיפוי ארצי מדאיג, שלפיו בני ובנות נוער מאזורים מבוססים יותר בארץ זוכים להתקבל לשירות "איכותי" מבני נוער באזורים אחרים, דלים במשאבים. כך הפערים נשמרו בצבא והלאה באזרחות.

חברות ההכנה לבחינה הפסיכומטרית היו הראשונות לקפוץ על ההזדמנות להכין נערים ונערות לקראת מבחני צו ראשון. הכנות אלו עלו כסף רב, מה ששוב הותיר את הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בשוליים. מי שמשתמשים בשירותים אלו הם אלה שיש בכוחם להוציא על כך כסף. כתוצאה מכך הפערים התרחבו - החזקים התחזקו והחלשים, כמו תמיד, נשארו מאחור.

עד היום טוענים צה"ל, משרד החינוך ומשרד הביטחון שמבחני הצו הראשון הם מעין מבחני משכל כדוגמת מבחני "איי-קיו" שלא ניתן להתכונן אליהם. אבל עיון קצר במגוון השאלות המופיעות בצו הראשון מלמד שבהחלט ניתן להתכונן לכל אחד מהפרקים, ללמוד שיטות פשוטות יותר לפתרון ולשפר תוצאות.

למעשה, הנתונים מדברים בעד עצמם: נערים ונערות שהתכוננו לקראת הצו הראשון הצליחו להעלות בממוצע 20 נקודות בין מבחן ההכנה הראשון למבחן ההכנה האחרון שביצעו. במבחן שתוצאותיו נעות בין הציון 10 לציון 90, זו קפיצה משמעותית שעלולה להשפיע באופן מהותי על קביעת התפקיד בצה"ל.

למעשה, המרוץ לעבר התפקיד "האיכותי", והאפשרות לצאת לפיקוד ולקצונה בהמשך השירות, מושפעים באופן דרמטי ביום הצו הראשון. כל אלה יצרו מציאות תחרותית שבה מי שלא מתכונן, פשוט לא מצליח. הכנה לצו הראשון משפרת את הסיכויים להגיע להישגים גבוהים יותר וכך לקבל את התפקידים האיכותיים ביותר הקיימים בצה"ל.

בסביבה התחרותית שבה אנו חיים כיום חשוב לאתר את הצרכים ואת הפתרונות לצמצום הפערים מתוך מטרה לאפשר סיכוי שווה לקבל תפקיד איכותי בצה"ל.