ההחלטה שתחסוך לשחקן פוקר מאות אלפי שקלים
אורי מילר, המתפרנס מטורנירים בחו"ל, ערער על החלטת פקיד השומה, וביהמ"ש קבע שהוא רשאי לנכות מהכנסותיו טיסות, שהייה ודמי השתתפות
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה
באופן חלקי ערעור שהגיש שחקן הפוקר הישראלי אורי מילר נגד פקיד שומה תל אביב, וקיבל החלטה שתחסוך לו מאות אלפי שקלים. פסק הדין של השופטת ירדנה סרוסי עסק בעיקר בהוצאות שמילר רשאי לנכות מהכנסותיו מתחילת דרכו המקצועית, בשנים 2012-2010, אז זכה במספר טורנירים בחוץ לארץ.
הוצאה נוספת במחלוקת הייתה "עמלת מממן". מילר טען שהשתתף בחלק מהטורנירים בחסות "גורמים מממנים" ששילמו עבורו את ההוצאות, וזאת בתמורה למרבית כספי הזכייה. עניין זה התמקד בטורניר שהתקיים בקפריסין, ובו זכה לדבריו ב-783,319 שקל (207,337 דולר), אך קיבל לידיו רק 10% מכספי הזכייה (56,670 שקל). יתרת כספי הזכייה, ציין, הועברה לידי הקזינו.
במסגרת ההליך הסכימו הצדדים שמדובר בהכנסות מ"משלח-יד" של מילר כשחקן פוקר מקצועי, ולא מ"הימורים והגרלות", שעליהן חל שיעור מס שונה ואין לנכות מהן הוצאות. במצב זה השאלה שנותרה הייתה אילו הוצאות ובאיזה שיעור ניתן לנכות מהכנסותיו. סוגיה זו הצריכה בירור עובדתית לגבי הוצאות טיסה, שהייה ודמי השתתפות בטורנירים.
דעה
פוקר הוא החיים עצמם. בואו נעשה אותו חוקי
אייל אשכר
קהילת הפוקר לא רוצה לפתוח כאן קזינו אלא למנוע ממאות אלפים להיחשב עבריינים. אלמנט המזל במשחק לא שונה מכל "הימור" בעסקים
מנגד, פקיד השומה טען שאין להכיר בעמלת מממן, ואף לא בהוצאות טיסה או דמי השתתפות, כיוון שמילר לא הביא אסמכתאות משכנעות להוכחת הטענה שהשתתפותו בטורנירים הייתה בחסות מממנים.
השופטת ירדנה סרוסי קבעה כי מאחר שמשחקי פוקר חוקיים בחו"ל, הרי שלא ניתן לצאת מנקודת הנחה שההכנסה של מילר אינה כשרה באופן המחייב אי-הכרה בהוצאות. בנוגע לעמלת המממן היא דחתה את עמדתו כיוון שלא הוכיח בראיות משכנעות שהקזינו אכן קיבל לידיו 90% מכספי הזכייה באותו טורניר.
במסגרת ההליך הסכים פקיד השומה, "לפנים משורת הדין", לקבל הוצאות טיסה ושהייה בסכום של יותר מ-580 אלף שקל. השופטת ציינה כי מוטב היה שלא להשתמש במונח "לפנים משורת הדין", מאחר שכל עוד המדינה לא הכירה בכך שמילר קיבל מימון כלשהו, היה על פקיד השומה להכיר בעובדה שהשחקן צריך היה לממן את העניין מכיסו ולאפשר לו את לנכות את הוצאות אלה.
סוגייה נוספת שהוכרעה לטובת מילר הייתה ניכוי דמי השתתפות בטורנירים – בסך כל כ-600 אלף שקל. השופטת סרוסי הבהירה ששני הצדדים מנסים לאחוז בחבל משתי קצותיו. מילר טוען למעשה לכפל הוצאה, בעוד שפקיד השומה טוען שהוא לא זכאי לשום הוצאה – לא עלות מממן ולא דמי השתתפות.
"טענת המשיב לפיה אין להכיר למערער, לא בהוצאות גורם מממן ולא בדמי השתתפות, חוטאת לעקרון תשלום מס אמת", כתבה. "המערער אמנם חייב בתשלום מס על רווחיו, אך רק על רווחיו האמיתיים לאחר שנוכו מהם ההוצאות בהן עמד, ולא מעבר לכך".
בנוסף הוחלט להפחית ב-50% סנקציה שהחיל פקיד השומה על מילר, כשקבע שלא יזכה להטבה של מדרגות מס משום שבאותה עת לא ניהל ספרים. השופטת סרוסי הזכירה שבאותה עת ריחף סימן שאלה מעל סיווג ההכנסה כמשלח יד (הימורים והגרלות אינם מחויבים בניהול ספרים). פקיד השומה חויב בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד שרון פישמן
- ב"כ המשיב: עו"ד מאיר פורת, פרקליטות מחוז ת"א (פיסקאלית)
- רו"ח שמוליק אלגרנטי עוסק במיסים
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
