התוכנית הסודית של נסראללה והתשובה של איזנקוט
משחקי הסימולציה של הרמטכ"ל, הוויכוח על העיתוי, הגז המדמיע שהתפוצץ על איש חיזבאללה מול המצלמה - ולמה זה כן "מבצע", ואפילו גדול. כל מה שאפשר לספר על פרויקט המנהרות של נסראללה ועל התפיסה האסטרטגית של איזנקוט בעימות מול איראן ושלוחותיה, שמציבה את עזה בעדיפות שנייה
חיזבאללה ופטרוניו האיראנים אינם רוצים מלחמה עם ישראל בתקופה הנוכחית, וכנראה גם לא בעתיד הקרוב. על כך מצביעים מידע מודיעיני עדכני שהצטבר בישראל וגם במדינות מערביות, וגם העובדות בשטח. אבל לחיזבאללה לפחות יש כבר תוכנית מבצעית ואסטרטגית סדורה שעל פיה תתנהל מלחמת לבנון השלישית, שבה אמור הארגון לרשום לזכותו ניצחון תודעתי מובהק ואולי גם ניצחון פיזי על ישראל.
תוכנית המלחמה של חיזבאללה מבוססת על שני מאמצים: אחד - לזרוע הרס שיטתי בעורף הצבאי והאזרחי באמצעות מטחים רצופים של אלפי רקטות וטילים מדויקים, שיאתגרו את מערכות ההגנה מפני טילים הישראליות ויגברו עליהן; השני - מתקפת פתע קרקעית לתוך שטח ישראל במטרה להוציא את צה"ל והחברה הישראלית משיווי משקל, על ידי חדירה בהיקף שלא היה כמוהו מאז מלחמת השחרור.
אנשי הכוחות התוקפים של חיזבאללה, כוח רדואן, המסתייע במיליציות שיעיות איראניות, אמורים להשתלט על יישובים, לחטוף בני ערובה ושבויים, לחסום צירי תנועה עיקריים ולשבש את פעולת צה"ל - בין אם ינסה לבצע התקפות נגד בשטח ישראל ובין אם ינסה להיכנס לשטח לבנון כדי להסיר את האיום. הלוז האפשרי של המתקפה הקרקעית הזאת – הקלף הסודי שאותו שמר חיזבאללה בחשאיות גמורה גם מפני בכירים בארגון עצמו – היה מנהרות תת-קרקעיות רחבות שבהן יכולים לנוע במהירות ובזוגות זה לצד זה טורים של אנשי חיזבאללה והמיליציות.
את התוכנית הזאת מצליח בינתיים צה"ל לשבש: חרף מאמצי האיראנים ואנשי חיזבאללה, הם לא הצליחו להעביר ללבנון וגם לאיראן טילים מדויקים בכמות משמעותית. כתוצאה מכך אין לחיזבאללה כיום יכולת לבצע מתקפת טילים מדויקים על ישראל. יש לו אומנם בין 120 ל-130 אלף רקטות וטילים, שרובם לא מדויקים, לפחות 80% מהם צפויים ליפול בשטחים פתוחים ואת השאר יירטו מערכות כיפת ברזל, פטריוט, קלע דוד (שרביט קסמים), חץ 2 וחץ 3. זאת, מבלי להביא בחשבון את היכולת האווירית שיש כיום לישראל לתקוף את הטילים ואת התשתיות המדינתיות בלבנון, שלא היו לצה"ל כמותן אף פעם.
"המענה לאיום יכול להיות 'דאחייה בריבוע' ואפילו יותר מזה", בטוחים בצה"ל, בתזכורת לפגיעה המסיבית בלב ביירות ב-2006. חסן נסראללה אומנם הפיץ סרטון המבוסס על צילומים מתוכנת צילומי האוויר של גוגל עם קואורדינטות של הקריה ומחנות צבא ישראליים, אבל כדי שהאיום יתממש, אנשיו של נסראללה יצטרכו לירות אלפי טילים ורקטות על הקריה ושאנחנו לא נעשה כלום, רק נספוג. במילים פשוטות – עם הרקטות והטילים הלא מדויקים שיש להם עכשיו, הסרטון של חיזבאללה הוא איום ריק. זאת הודות למאמצים בשנתיים האחרונות במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות, שמורכבת ממאות פעולות חשאיות שרובן המכריע לא מתפרסם).
עוקבים אחרי המנהרות בצפון מאז צוק איתן
לצד ההצלחה המרשימה במניעת התחמשות חיזבאללה בטילים ורקטות מדויקים, התוכנית למתקפה קרקעית לתוך שטח ישראל הלכה וצברה תאוצה. חיזבאללה לא הסתיר את כוונותיו בעניין זה, אבל דבר אחד הוא שמר בסוד; את התוכנית להשתמש במנהרות כדי להשיג הפתעה מוחלטת כבר בדקות הראשונות, באמצעות כוחות שיגיחו מתוך מספר מוגבל של מנהרות, אבל יחסמו באמצעות טילי נ"ט ומארבים את כוחות צה"ל, בשעה שהכוחות המיוחדים של חיזבאללה (כוח רדואן) והמיליציות השיעיות דוהרים על פני הקרקע, מטפסים על המכשולים שהקים צה"ל בגבול ונכנסים ומשתלטים על כמה יישובים כמו מטולה, מנרה, אביבים, זרעית ואחרים.
עוד לפני שקהיליית המודיעין הבחינה במשהו בשטח, העריכו בצה"ל בסוף 2014 שחיזבאללה ינסה להשתמש במנהרות כשם שעשה חמאס בתחילת מבצע צוק איתן באותה שנה. לכן הוקם בפיקוד צפון צוות שאסף כל פירור מידע בעניין הזה, עד שהגיעו הוכחות ראשונות לכך שחיזבאללה אכן פועל כפי שהעריכו.
אולם בניגוד לטענות של תושבי גבול הצפון ששמעו חפירת מנהרות בתוך יישוביהם ואפילו מתחת לבתיהם, חיזבאללה חפר את מנהרותיו באופן שישרתו את מהלך הפתיחה של המבצע הצבאי. לכן המנהרות נחפרו לא אל מתחת לבתים שביישובים ואפילו לא בקרבתם המיידית, אלא לשטחים שמהם אפשר לנוע ברגל במהירות לעבר צירי תנועה ראשיים, כמו למשל כביש 90 המוליך למטולה, ולעבר נקודות שולטות צבאית שימנעו הגעת תגבורות. את הכניסה ליישובים כאמור אמורים לבצע כוחות לוחמי חיזבאללה שיגיעו מעל פני הקרקע.
במשך שנתיים עסק הרמטכ"ל גדי איזנקוט אישית בנושא המנהרות וקיים עשרות רבות של מפגשים ומשחקי סימולציה. השאלה הייתה מתי להתחיל לסכל את המנהרות; האם לפגוע בהן בשטח לבנון או לחכות שייכנסו לתוך שטח ישראל? או להימנע בכלל מפעולה ולחכות לחיזבאללאים שיגיחו מהמנהרות כשתפרוץ המלחמה? בינתיים, הצוות המודיעיני-טכנולוגי הגיע לתוצאות מרשימות, ואז הוכנסו לשימוש טכנולוגיות חדישות לגילוי מנהרות שאפשרו לאתר במדויק את מיקומן. נעשו גם ניסויים שבהם נמצאו אמצעי החדירה הטובים ביותר לתוך המנהרות, באמצעות קידוח לתוכן ואמצעים חשאיים.
ההיתוך בין המודיעין לטכנולוגיות ולאמצעים הטכנולוגיים הביא לכך שב-7 בנובמבר השנה הציג הרמטכ"ל לקבינט תוכנית לטיפול במנהרות, וגם את הנימוקים מדוע לא לטפל בהן כעת, שהוצגו על ידי ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף דרור שלום. הקבינט שמע את דעת הרמטכ"ל ואת דעת ראש חטיבת המחקר והחליט לתת אור ירוק. הביצוע נדחה בכמה שבועות כדי לאפשר עוד הכנות שקשורות לאמצעי טכנולוגי מסווג, והחל לצאת לפועל בתחילת השבוע.
ייתכן שכל אחת מהמנהרות תרופד בחומרי נפץ, ואם אנשי חיזבאללה ייכנסו אליהן הם כבר לא יקבלו התזה של גז מדמיע - כמו אותו חיזבאללאי בסרטון שפורסם - אלא יתפוצצו עם המנהרה. כדי לא להשאיר ספקות וכדי למנוע הסלמה מיותרת, העביר צה"ל באמצעות האו"ם ובאמצעי התקשורת אזהרה מפורשת לחיזבאללה בעניין זה. צה"ל נמנע מלפרט את מספר המנהרות ואת מיקומן, כדי שבחיזבאללה לא יבינו מה אנחנו יודעים ומה לא. שיגששו באפלה. נסראללה שותק, לפי ההערכות, כי הוא רוצה לאסוף מידע מהתקשורת הישראלית.
הסיבה לפרופיל התקשורתי של "מגן צפוני"
רבים בצה"ל מגחכים וגם קצת מתוסכלים מהוויכוח שמתנהל בתקשורת - אם מדובר ב"מבצע", או שמדובר באיזו פעולה בשטחנו שאינה ראויה לשם "מבצע", אלא לכל היותר יש לה תרומה חיובית לביטחון ישראל, לא פחות אבל גם לא יותר מזה.
אין ספק שמנקודת ראות צבאית טהורה, "מגן צפוני" הוא מבצע לכל דבר. מבצע גדול, מתגלגל, שעלול אף להוביל להסלמה חמורה, כולל מלחמה. נכון שעיקר הטיפול כרגע מתבצע בשטחנו. כך יותר נוח לעבוד עם כמה מכונות קידוח על כל מנהרה, וגם מפני שאין כאן חדירה לשטח לבנון שעלולה להצית מלחמה. אבל במבצע הזה משתתפים מאות לוחמים ואזרחים העובדים בשירות צה"ל באופן ישיר. בנוסף לכך עומדת בכוננות בשטח חטיבת הקומנדו, ומטוסי חיל האוויר חמושים ומוכנים להמריא בהתרעה של דקות.
אף פעם בישראל לא היסס איש להגדיר כ"מבצע" פעולה של הקומנדו הימי שנמשכה חמש שעות והשתתפו בה עשרים אנשים. פתאום התחלנו לדקדק בפלפולים על חודה של מחט אם מדובר אכן במבצע או בסתם פעולה. הסיבה לוויכוח המיותר והמגוחך הזה היא העובדה שבישראל היום הכל פוליטי. לכן גם הפרופיל התקשורתי הגבוה שנתן צה"ל ונתן ראש הממשלה לפעולה נתפס כניסיון של נתניהו להסיח את הדעת ממסקנות המשטרה בעניין תיק 4000 ומהחלטתו התבוסתנית של הקבינט - בהשפעת נתניהו והרמטכ"ל - שלא להלום בכל הכוח בעזה לפני כשבועיים.
הטענות האלו, המבוססות על הענקת משמעויות פנים-פוליטיות לפעולות צה"ל, מוטעות. הפרופיל התקשורתי הגבוה שניתן ל"מגן צפוני" נובע מהרצון למנף את עצם חשיפת מנהרות חיזבאללה כדי להוכיח לעולם שחיזבאללה הוא ארגון תוקפני, ולאזרחי לבנון - שחיזבאללה לא מגן עליהם כפי שהוא טוען אלא מסכן אותם במלחמה הרסנית.
חיזבאללה טוען כל העת שהוא מגן לבנון, ולכן רשאי להחזיק נשק גם כשיש למדינה צבא. חפירת המנהרות לתוך שטח ישראל מוכיחה שחיזבאללה בשליחות האיראנים הוא ארגון תוקפן שהקהילה הבינלאומית צריכה לנדות, וארה"ב רשאית וחייבת - יחד עם בעלות בריתה המערביות - להטיל עליו סנקציות חמורות.
יתרון נוסף שיש לפרופיל התקשורתי הגבוה שניתן למבצע הוא שחיזבאללה מבין כעת עד כמה הוא חדיר מודיעינית ועד כמה הוא שקוף לקהיליית המודיעין הישראלית, וזה מרכיב חשוב בהרתעה מפני מלחמה.
אלו בדיוק הסיבות שבגללן כנראה הסכים הרמטכ"ל להשתתף בהצהרה בשעת צפיית שיא של ראש הממשלה. נוכחותו לא נועדה לשרת את מטרותיו הפוליטיות של נתניהו, אלא לשרת את מתקפת הדיפלומטיה הציבורית שמנהלת ישראל נגד הכוונות התוקפניות של חיזבאללה ואת ההרתעה.
היו לא מעט מקרים שבהם התבקש איזנקוט להשתתף במסיבות עיתונאים עם פוליטיקאים בכירים, וסירב בנימוס. הפעם זה שונה, וברור שהרמטכ"ל אישית מנהל את כל ההיבטים של מבצע "מגן צפוני", כולל התודעתיים, הדיפלומטיים והאזרחיים. לא מפני שהוא רוצה בהכרה ציבורית ערב סיום תפקידו, אלא מפני שסיכול הקלף התת-קרקעי הסודי של חיזבאללה ומינופו בזירה הבינלאומית חשובים לו מאוד.
להרחיק מלחמה
חשוב לציין עוד נקודה אחת; להתמודדות עם חיזבאללה יש עדיפות ראשונה במעלה בעיני צמרת צה"ל על פני ההתמודדות עם חמאס. חיזבאללה ואיראן העומדת מאחוריו הם האויב החזק והעיקרי, וההתמודדות המוצלחת איתם מגדילה את ההרתעה האסטרטגית של ישראל ומרחיקה ממנה מלחמה, בעוד שההתכתשויות עם חמאס ברצועת עזה אף פעם לא מסתיימות בתוצאה חד-משמעית אלא בחזרה למצב הקודם. התפיסה האסטרטגית שמקובלת על הרמטכ"ל איזנקוט, והוא גם שניסח אותה, היא שעדיף להתמודד עם האויב החזק בשיטות שמפתיעות אותו ופוגעות בנקודות התורפה שלו פעם אחרי פעם - באמצעות מבצעים חשאיים ברובם שמחלישים אותו ומסכלים את כוונותיו. ומה שלא פחות חשוב, הם מתבצעים מתחת לסף המלחמה ואינם גוררים התלקחות אלא דווקא מרחיקים אותה.
באמצע שנת 2017 איזנקוט ביקש אישור מהקבינט להרחבת המב"מ לסיכול התבססות איראן בצפון, בניגוד לדעת חלק מאלופי המטכ"ל, שטענו שאם נפגע באיראנים תפרוץ מלחמה. הרמטכ"ל קיבל את אישור השרים - איראנים חזרו בארונות הביתה, ולמרות זאת בטהרן נאלצו להבליג. האסטרטגיה הזאת, של התמודדות עם האויב החזק באמצעות מאות פעולות חשאיות אך יעילות, כדי להשיג הרתעה אסטרטגית ולהרחיק את המלחמה, ייתכן שתירשם בהיסטוריה כ"דוקטרינת איזנקוט".