טסים לליסבון? סעו צפונה
ליסבון, שהפכה ליעד מבוקש מאוד בשנה האחרונה הודות לאירוויזיון ולקווים הישירים שנפתחו אליה לאורך כל השנה, היא לא הסיבה היחידה להגיע לפורטוגל. אושרי אלקסלסי הגיע למדינה דווקא בתקופה הגשומה, אבל זה לא מנע ממנו להתאהב בעמק היין הצפוני ובכל הדרך חזרה לבירה
נופים מדהימים, יין נהדר מאחד מאזורי היין העתיקים בעולם וכבישים פתוחים שמתפתלים בין הרים ועמקים סביב נהר הדואורו. אם הגעתם כזוג, משפחה או סתם באתם בשביל לסגור סופית את התהליכים לקבלת הדרכון הפורטוגזי הנכסף – לצפון פורטוגל יש לא מעט להציע, וזה עוד לפני שהגעתם לליסבון.
בצפון מסתתר עמק יין מרהיב ביופיו שאסור לפספס. אחרי שיימאס לכם מכל המרחבים הפתוחים, פורטו היא ה-יעד שכדאי לבקר בו לחוויה אורבנית קטנה שתרמז על ליסבון, שתבוא בהמשך. ביניהן תצטרכו לבחור בין עיירות וכפרים צבעוניים כי לא תוכלו להיכנס לכולם כנראה, ולפני שעליתם חזרה על המטוס, אל תשכחו לתת כבוד לבירת פורטוגל – ההנאה מובטחת.
עם טיסה ישירה לליסבון אומנם תגיעו לדרום המדינה, אך לא חסרות אפשרויות שונות ומגוונות לטייל ברחבי פורטוגל. ההמלצה שלנו: קחו רכב, הכבישים מצפון לדרום ובעמק הדואורו נהדרים ונוחים לנהיגה (תרשום תרשום, ישראל כץ) – מה גם שהבחירה ברכב תאפשר לכם לחוות כמה שיותר מהנוף המדהים של העמק, ולעצור איפה שתרצו כדי להוסיף עוד צילומים מרשימים לסטורי.
מתי לטוס? מתי שרוצים. יתרון ענק מבחינת הטיסה לפורטוגל הוא מזג האוויר הים-תיכוני שבו זכתה המדינה, המייצר טמפרטורות קרובות מאוד לאלו המורגשות בארץ - כך שגם החורף, שבא עלינו לשלום, לא אמור להטריד אתכם. לא צריך שכבות על גבי שכבות כדי ליהנות כשאתם מטיילים בפורטוגל בתקופה זו של השנה.
עמק הדואורו נמצא לגדותיו של נהר הדואורו, אחד הנהרות הגדולים בחצי האי האיברי. הנהר, שאורכו 897 קילומטרים, נובע בשטח ספרד וחוצה את צפון פורטוגל עד שהוא מגיע לאוקיינוס האטלנטי – לחופי פורטו. אם תרצו לשוט על הנהר ולהגיע לספרד, תוכלו לנשום מעט אוויר ספרדי לפני שתצטרכו לחזור, מכיוון שרוב שטח הנהר מכוסה בסלעים.
העמק נחשב לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) משנת 2001, מכיוון שבין השאר, תושבי העמק מייצרים יין במשך יותר מאלפיים שנה. הוא נחשב גם לאזור היין המוכרז הראשון בעולם, לאחר שבמאה ה-18 הוצא צו מלכותי שקבע כי העמק נחשב לאזור הרשמי לייצור יין הפורט המתוק (כן, גם יין רגיל נחשב).
נחתם בליסבון, לקחתם רכב ועליתם צפונה. הגיע הזמן להכיר את הקינטות (Quinta) - יקבים מהממים בגדלים שונים. מקינטה "קטנה" שמייצרת כעשרת אלפי חביות בשנה, ועד לקינטות גדולות יותר המייצרות עשרות אלפי חביות בשנה.
מלבד היין המשובח, לא מעט קינטות מייצרות גם את יין הפורט - היין המחוזק שמאפיין את האזור, ושמקורו בסוחרי יין אנגלים שחיפשו תחליפים ליין בורדו בזמן המלחמה עם צרפת במאה ה-17. לפיכך, לרוב יינות הפורט שמות אנגליים למרות מוצאם הפורטוגלי.
באחד היקבים שבהם ביקרנו, קינטה דו ואלאדו (Quinta do Vallado), לא רק שמייצרים יין ופורט מצוינים, הם גם מחזיקים מלון בוטיק במקום. חלק מחדרי המלון ממוקמים במבנים העתיקים של היקב, וחלקם במבנה מודרני יותר שנוסף בשנים האחרונות. בחדר הממוקם במבנה המסורתי תוכלו לזהות שני מדפים קטנים לצד החלון - מתברר שמדובר בשני מושבים לזוגות צעירים שנפגשו לראשונה, ויכלו לדבר על החיים עצמם בזמן שההורים תצפתו מבחוץ.
החדרים יפהפיים, האוכל טעים ובנוסף על כל הטוב הזה - במלון מחזיקים גינה אורגנית לטובת המטבח ומגדלים עצי זית שמייצרים שמן זית משובח - אפשר לרכוש במקום. למלון גם חדר כושר קטן שקירותיו שקופים לחלוטין - כי הוא משקיף על הנהר והעמק - כדי שלא תפספסו אף רגע מהנוף הזה.
יקב נוסף שבו ביקרנו היה, כאמור, מהמם ביופיו ואומנם לא מחזיק מלון בוטיק צמוד - אבל מגיע עם סיפור מדהים ומחמם לב. היקב קינטה דה קובלה (Quinta de Covela) החל לפעול באופן סדיר בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אחרי ששימש חלק מאחוזתו של במאי סרטים פורטוגזי מוערך בשם מנואל דה אוליביירה (הוא מת בגיל 106, רק נוף כזה יחזיק אותך בחיים כל כך הרבה זמן). ב-2008 המדינה שקעה במשבר כלכלי, יחד עם שאר מדינות גוש האירו, ובעלי היקב איבד אותו כשפשט רגל.
כשהועבר היקב לחזקת המדינה, ובניסיון לחסוך כסף, נותקה אספקת החשמל ליקב ועשרת אלפים חביות יין הלכו לפח. עד שב-2011 הגיע טוני סמית', עיתונאי לשעבר ב"ניו יורק טיימס" וב-AP, ויחד עם שותפו רכש את היקב. לא רק שסמית' ושותפו הפיחו חיים חדשים ביקב, הם העסיקו את כל העובדים שפוטרו ממנו ב-2008, כדי שיתפעלו אותו בדיוק כפי שהיה בימים שלפני הקריסה.
ביקב ניתן כמובן לעבור סיור וטעימות יין, אחד מהם הוא "היין הירוק" (Vinho Verde) - שהוא בכלל יין לבן. היין המיוחד מאפיין את האזור, ולמרות התרגום המילולי של המילה Verde ל"ירוק", במקרה הזה הכוונה היא לרעננות ולעובדה שהיין הוא יין צעיר. המלצה נוספת ב-Covela: יין הרוזה הנהדר שמיוצר ביקב.
יקב נוסף מומלץ, בעיקר לחובבי היינות האדומים, הוא קינטה דה קאסה אמרלה (Quinta da Casa Amarella) או יקב הבית הצהוב. זהו יקב הנחשב קטן יחסית ומייצר יינות אדומים נהדרים. הבעלים, ז'יל, ביקר לא מעט בישראל ואוהב מאוד מבקרים מהארץ. האווירה החורפית מחמיאה ליקב, שחבוי קצת מהכבישים החוצים את העמק. קפצו לאסוף כמה ערמונים מהעץ של ז'יל, יחד עם סיור ביקב וכמה טעימות.
אם באתם היישר מליסבון, העיר נמצאת כשלוש שעות נסיעה על כביש מהיר ומלא בנופים מהממים, משתי גדות הנהר. אומנם על אחת הגדות נמצאת העיר האחות גאיה (או וילה נובה דה גאיה, אם תרצו לדייק), אבל הטוב הוא אותו טוב. לחובבי היין והפורט, בגאיה מאוכסנות לא מעט (או יותר נכון, המון) חביות של היין המחוזק מהאזור.
בפורטו תחנת רכבת מהממת המכילה ציור ענק המורכב מכ-20 אלף אריחים כחולים ולבנים, מאפיין מובהק מאוד של המדינה - לא תפספסו אותו בשום עיר. האריחים נצבעו במשך עשר שנים שלמות על ידי אמן אחד ושניים משוליותיו, והודבקו במשך שנה שלמה כדי ליצור מין ציר זמן של פורטוגל על קירות הענק של התחנה - מומלץ מאוד.
שתי המלצות קטנות לעצירות בדרך, צפונה או דרומה. שתי ערים קטנות, מגניבות ומיוחדות שנמצאות על הדרך הן אובידוש ואביירו. מדרום לפורטו תוכלו למצוא את אביירו, "ונציה של פורטוגל", עיר שבה תעלות רבות ושאותה חוצה נהר בעל אותו השם.
אובידוש היא עיר ציורית הנמצאת במרכז פורטוגל, סמוך לחוף. היא ממוקמת על גבעה ומוקפת כולה חומה עתיקה. שימו לב שאי אפשר להיכנס ברכב לעיר הקטנה, אך יש חניון בכניסה שבו ניתן לחנות ולהיכנס רגלית.
העיר מלאה בבניינים בצבעים מאוד פורטוגליים כמו כחול, צהוב ולבן, ויש בה סמטאות קטנות ונחמדות שבהן אפשר, ומאוד מומלץ, לטייל. בעיר יש כל כך הרבה כנסיות ביחס למספר התושבים שאחת מהן, בסופו של השביל שחוצה את העיר, הפכה לחנות ספרים. מומלץ מאוד להגיע, ולהתרשם מהחיבור בין ציורים נוצריים עתיקים לספרים חדשים וישנים כאחד - הכניסה חינם, הספרים (כמובן) בתשלום.
אם בחרתם להתחיל איתה או לסיים איתה - אל לנו לשכוח את בירת פורטוגל. טיסות לליסבון מישראל אורכות כשש שעות, ויש לה המון מה להציע. רוצים קצת יהדות? מוזמנים ללכת ולטייל באזור אלפמה (Alfama), הרובע היהודי והצבעוני של העיר.
המלצה חמה חמה: לכו לאזור שיאדו, טיילו ברגל ואולי תעשו קצת שופינג בחנויות המבצבצות בכל סמטה (אל תדאגו, תמצאו שם גם רשתות גדולות ולא רק חנויות מקומיות). לחובבי השופינג הכבדים, במיוחד בחורף כשלפעמים קצת גשום ולא בא לטייל - חפשו את קניון ואשקו דה גאמה. אין כמעט חנות שלא תמצאו שם.
פורטוגל היא לא רק נופים יפים ואנשים חמים, היא גם אוכל נהדר. כיאה למדינה הנמצאת לחופי אוקיינוס ושעוברים בה כמה נהרות, דגים ופירות ים הם ה-Go to הקולינרי. עם זאת, גם למי שלא אוכל דגים ופירות ים יהיה מה לאכול - הפורטוגזים מבשלים נהדר, ולא יחסרו אופציות גם לצמחונים.
הסיפור של Covela הוא לא היחיד בשורת סיפורים על קריסות כלכליות בפורטוגל. המדינה נכנסה לסחרור עם המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, והמשבר הגיע לשיאו החל מ-2010. עם זאת, במדינה הצליחו כבר מ-2013 להפוך את המצב, וכעת כלכלת המדינה יציבה.
ההתייצבות הכלכלית הזו של פורטוגל הביאה אותה לנסות להפוך ליעד תיירותי גדול יותר, ולעמות רוב מדינות מערב אירופה, היא מדינה זולה יחסית. בשילוב עם אזרחים שלומדים אנגלית כשיעור חובה בבתי הספר, קיבלתם נותני שירות אדיבים ונחמדים - שגם יכולים לתקשר איתכם לאורך זמן.
אל על מפעילה החל מסוף אוקטובר שתי טיסות בשבוע בקו לליסבון. הטיסות יוצאות במטוסי בואינג 737-800, והחל מסוף מרץ 019, אל על תציע עד חמש טיסות שבועיות בקו. מחירי הטיסות לליסבון במחלקת תיירים Lite מתחילים ב-359 דולר, והמחיר במחלקת עסקים הוא החל מ-1,219 דולר. הטיסה אורכת שש שעות מתל אביב לליסבון, וחמש שעות וחצי בכיוון ההפוך.
הכותב היה אורח מטעם חברת אל על וסוכנות התיירות המקומית Wild Douro
