"מיני-מרקל" נבחרה ליורשת של הקנצלרית
אנגרט קרמפ-קרנבאואר נבחרה ליו"ר מפלגתה של מרקל, שהודיעה באוקטובר כי היא פורשת מתפקיד יושבת הראש וכי לא תנסה להיבחר שוב לקנצלרית ב-2021. קרמפ-קרנבאואר, בעלת ברית קרובה של מרקל, מתחילה כעת את מסעה אל השלטון
אנגרט קרמפ-קרנבאואר, מזכ"לית המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בגרמניה (CDU), נבחרה הערב (יום ו') ברוב של 517 קולות מתוך 999 להחליף את הקנצרלית אנגלה מרקל כיושבת ראש המפלגה. מרקל, שהודיעה בסתיו האחרון על פרישתה מתפקיד יושבת הראש, תמשיך אמנם לכהן כקנצלרית גרמניה, אולם בסוף כהונתה ב-2021 תפרוש גם מתפקיד זה, ואז תהיה קרמפ-קרנבאואר מועמדת המפלגה לתפקיד הקנצלרית.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בסוף אוקטובר הודיעה מרקל לחברי מפלגתה כי לא תתמודד על כהונה נוספת כיושבת ראש המפלגה וכי הכהונה הנוכחית שלה כקנצלרית תהיה האחרונה. "הממשלה איבדה את האמון, ואני מקבלת את האחריות למה שקרה מאז הבחירות הפדרליות בשנה שעברה", אמרה מרקל. "אני מאמינה שעלינו לפתוח דף חדש". כבר חודשים לפני כן, בפברואר, החליטה מרקל למנות את קרמפ-קרנבאואר לתפקיד המזכירה הכללית של המפלגה – צעד שנחשב לסימון היורשת שלה.
מרקל בת ה-64 הייתה יושבת ראש ה-CDU במשך 18 שנה, מאז שנת 2000. בהודעת הפרישה של באוקטובר הבהירה כי כשתסיים את כהונתה כקנצלרית לא תנסה להיבחר לשום תפקיד פוליטי אחר.
קרמפ-קרנבאואר מגיעה מרקע קתולי ומערב גרמני – בניגוד לשורשיה הפרוטסטנטיים והמזרח גרמניים של מרקל. מבחינה חברתית היא שמרנית, ומתנגדת לנישואי גאים. היא ידועה גם כתומכת של זכויות עובדים ובעד העלאת שכר המינימום.
בזכות הגישה הרציונלית שלה לפוליטיקה קיבלה קרמפ-קרנבאואר את הכינוי "מיני מרקל". מ-2011 עד 2018 היא הייתה ראש הממשלה של המדינה הגרמנית הקטנה סארלנד שנמצאת בגבול צרפת. בניסיון להרחיק את עצמה ממרקל וסגנון המנהיגות שלה אמרה קרמפ-קרנבאואר שהמפלגה הנוצרית דמוקרטית צריכה להחזיר מעט מה"תשוקה" שאבדה כדי למשוך את קהל הבוחרים הצעירים. אנגרט, שלעיתים מכונה גם AKK (ראשי התיבות של שמה) היא בת למורה לחינוך מיוחד ונשואה למהנדס כרייה.
הכישלון בבחירות הוביל לפרישה
ההודעה באוקטובר על החלטתה של מרקל לפרוש מראשות ה-CDU באה אחרי שהמפלגה ספגה עוד כישלון בבחירות לרשויות המקומיות, הפעם במדינת המחוז הסן. המפלגה הגיעה למקום הראשון שם, אבל איבדה הרבה מכוחה. מנגד נרשמה התחזקות של מפלגת הירוקים ושל מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", המתמקדת במצעה בהתנגדות למהגרים, בעיקר המוסלמים, שמרקל אפשרה בשנים האחרונות את כניסתם לגרמניה. לפני כחודשיים ספגה מפלגתה של מרקל מכה גם בבחירות בבוואריה.
פתיחת שערי גרמניה ליותר ממיליון מהגרים מהמזרח התיכון, חלקם הגדול פליטי מלחמה מסוריה ומעיראק, פגעה מאוד בשיעור האהדה למרקל מאז שנת 2015. כבר בבחירות הכלליות שנערכו בשנה שעברה הצליחה "אלטרנטיבה לגרמניה" להגיע להישג חסר תקדים ולזכות ב-94 מושבים בבונדסטג. ביוני השנה איים משבר בין מרקל לבין שר הפנים שלה סביב סוגיית המהגרים להביא לקריסת ממשלתה.
מרקל, שזו כהונתה הרביעית כקנצלרית גרמניה, נחשבה במשך העשור האחרון למנהיגה החזקה ביותר בעולם, והיא זכתה לשבחים רבים על האופן שבו ניהלה את משבר האירו. מגזינים נחשבים, בהם "פורבס", הכתירו אותה שנה אחר שנה לאישה החזקה בתבל. ביוני השנה זכתה לסיקור נרחב תמונה מוועידת מדינות ה-G7 שבה היא נראית רוכנת בסמכותיות על שולחן לעברו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כמנהלת הישיבה. בינה לבין טראמפ יש חילוקי דעות עמוקים.
חולשתה היחסית של מרקל בפוליטיקה הגרמנית עשויה להגביל כעת את יכולתה להנהיג את האיחוד האירופי, דווקא בימים שבהם מתמודד האיחוד עם הברקזיט, עם משבר התקציב האיטלקי ועם התחזקותן של מפלגות פופוליסטיות לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי, שייערכו במאי הקרוב.
לפנייה לכתב/ת 
