שופט: "הבנק נהג בחוסר תום לב. הלקוח לא יוגבל"

לקוח הפועלים שחשבונו הוגבל בגלל צ'קים ללא כיסוי זכה בערעור. השופט גולדקורן: "ברצותו, הבנק 'מעלים עין' מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון צ'קים"

מערכת psakdinפורסם: 12.12.18 , 09:49

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש לקוח בנק הפועלים, והורה לגרוע שני צ'קים ממניין ההמחאות המסורבות שלו, בנימוק שהבנק נהג בחוסר תום לב. השופט אורי גולדקורן כתב בפסק הדין בציניות: "ברצותו, הבנק מעלים עין מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון צ'קים, והכול 'משיקולים עסקיים' שטיבם לא ידוע לו".

לפי חוק הצ'קים ניתן להגביל חשבון במקרה שבו נמשכו עשר המחאות ללא כיסוי במשך שנה. במקרה זה ניהל הלקוח חשבון בסניף של הבנק בחיפה, שבו ניתנה לו מסגרת אשראי של 10,000 שקל. במהלך אפריל-יוני 2018 הוא חרג ממסגרתו וקיבל מכתב התראה על הגבלות. בהמשך קיבל מכתב על החלת הגבלות, לאחר שכמה צ'קים שלא "חזרו" בנימוק של אכ"מ (אין כיסוי מספיק).

משפט כללי

נדחה מנכה צ'קים שתבע 312 אלף ש' מקשישים

עו"ד יעל אברהמי צאיג

בני 90 ו-85 נפלו קורבן להונאה כלכלית של אדם שמסר לתובע המחאות שלהם. בית המשפט שוכנע שהם פטורים מהתשלום מחמת עושק

מנכה צ'קים תבע 312 אלף ש' מקשישים - ונדחה

באמצעות עורכי הדין טל קמא ואלדד בן הרוש הוא ביקש לבטל את ספירת הצ'קים שסורבו. לטענתו, בינו לבין הפועלים נוצר "הסכם מכללא", שלפיו הבנק אִפשר לחשבון להימצא בחריגות ממסגרת האשראי בעשרות אלפי שקלים למשך כמה ימים, עד להפקדת כספים לסילוק החריגה. לדבריו, למרות החריגה, במועדים שונים הבנק כיבד הבנק חיובים של כרטיסי אשראי, וכן דרישת תשלום על סך 2,027 שקל מחנות מסוימת, כאשר החשבון היה ביתרת חובה של כ-9,000 שקל, ובכך הבנק "הביא" את היתרה לחריגה ממסגרת האשראי.

הוא הוסיף שעקב סכסוך בינו לבין צד שלישי, שעדיין תלוי ועומד בבית משפט, ניתנה לבנק "הוראת ביטול" לשני צ'קים עתידיים בסך 6,000 שקל, ולפיכך יש לגרוע אותם מכלל הרשימה. לדבריו, אותו צד שלישי ידע על מתן הוראת הביטול, ובכוונה הציג את הצ'קים לפירעון, בידיעה שהבנק יסרב לפרוע אותם ויגביל עקב כך את חשבונו.

מנגד הכחיש הבנק הסכמה כללית כלשהי, אך הודה ש"במקרים נקודתיים" ומתוך "שיקולים עסקיים" הוא כיבד צ'קים. לדבריו, טעות של צד שלישי מהווה עילה לגריעת צ'ק מרשימת הגבלה רק במקרים חריגים ומטעמי צדק.

הבנק לא הקפיד

לאחר שעיין בדפי החשבון מצא השופט אורי גולדקורן כי כבר במרץ 2018 סירב הבנק להצגה לפירעון של צ'ק בסך 6,000 שקל מאחר ש"התקבלה הוראת ביטול" (כאשר יתרת החובה בחשבון לא חרגה ממסגרת האשראי).

במצב דברים זה, שבו הבנק אחז ב"הוראת ביטול" של צ'קים שמשך המערער לפקודת הצד השלישי, קבע השופט כי הכללתם של שני צ'קים נוספים, מאפריל ומאי, במניין הצ'קים שסורבו, מהווה התנהגות שלא בתום לב.

בפסק הדין צוין כי לכאורה לא ניתן לקבל את טענות המערער בדבר הסכם מכללא בכל הקשור לתקופה שלאחר משלוח מכתב ההתראה, שבו הבנק הודיע לו שמעתה ואילך יקפיד על מסגרת האשראי. אלא שהשופט שוכנע שהבנק עצמו לא פעל לפי המסר ששלח, מאחר שכיבד את דרישת התשלום של אותה חנות, ש"העבירה" את החשבון למצב של חריגה.

מאחר שקבע כי הבנק נהג בחוסר תום לב הורה השופט גולדקורן על גריעת שני הצ'קים מהרשימה שפורטה בהודעה שנשלחה למערער, והתוצאה היא שחשבונו לא יוגבל. כמו כן, הבנק חויב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.