המדריך המלא לעולם הטעימות לתינוקות
מתי מתחילים, אילו מאכלים מומלצים, איך יודעים שיש לילד אלרגיה ומהן הכמויות הנכונות? רגע לפני שאתם חושפים את ילדיכם למזון מוצק - כל מה שצריך לדעת
עצם ההתעסקות של התינוק באוכל הינה הזדמנות נהדרת להתפתחות גם בפן המוטורי: להכניס את היד לפה, לחוש מרקמים שונים בפה וכן, גם לכלוך.
כדאי להיות מודעים לכך שתגובה אלרגית יכולה להתרחש גם אחרי חשיפה שנייה או שלישית. יש לבחור מזון אחד, לתת אותו במשך שלושה ימים ורק לאחר מכן לשלב מזון חדש. תינוקות נולדים עם העדפה לטעמים מתוקים ונטייה לדחות טעמים מרים. לכן עדיף לחשוף אותם למזונות פחות מתוקים, לדוגמה, להתחיל עם ירקות ורק אז לעבור לפירות.
המידע מבוסס על המלצות משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי, אך הוא אינו מחליף ייעוץ מקצועי ופרטני. אם תרגישו צורך לקבל ייעוץ אישי, ניתן להתייעץ עם דיאטנית ילדים לצורך הכוונה ספציפית אליכם ואל התינוק.
מתי?
על פי הנחיות משרד הבריאות יש להתחיל טעימות בגיל שישה חודשים. אין לתת טעימות לפני גיל ארבעה חודשים. בין גיל ארבעה חודשים לשישה חודשים ניתן לחשוף את התינוק למזון בצורת טעימות בכמויות מזעריות, אך רק לאחר שהתינוק מראה סימני מוכנות.
מהם סימני המוכנות? יציבות של הראש, בהושבת התינוק בתמיכה הוא לא "נוזל" מהכיסא, קירוב ידיים וחפצים שונים אל הפה, הפגנת סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפי התינוק (מהרגע שבו אתם יושבים בארוחה והוא לא מפסיק לבהות בכם אוכלים ולשלוח ידיים). יש להציע את המזון כשהתינוק נינוח וחש בטוב. בהתחלה יש להציע את הטעימות כשעה-שעתיים לאחר ההנקה/תמ"ל.
ומה קורה כשהחלטתם כי התינוק מראה מוכנות, הושבתם אותו מרוגשים בכיסא או בטרמפולינה, עמלתם בהכנה, אפילו צילמתם את התמונה של ה"לפני" והוא, איך לומר בעדינות, לא ממש זורם? קודם כל - הכל בסדר! כמו שלא כל התינוקות מתהפכים באותו הגיל, כך גם לא כל התינוקות מוכנים לטעימות באותו הגיל. כמו שיפורט בהמשך, חשוב לכבד את ההחלטה של התינוק, לחכות כמה ימים ורק אז לנסות שוב. כשהתינוק יראה מוכנות - הוא כבר יודיע לנו.
כמה?
זוהי אחת השאלות המורכבות יותר עבורנו, והפשוטות יותר עבורם. אנחנו יכולים רק לקנא ביכולת ויסות רעב ושובע אצל תינוקות. עידן השפע קילקל את היכולת של אנשים רבים להקשיב לאיתותים של הגוף. אז למזלנו התינוקות שלנו עדיין לא עוקבים אחרי כל השפים המובילים באינסטגרם, ויודעים בעצמם לכמה אוכל הם זקוקים.
לפעמים הם יאכלו יותר, לפעמים פחות, לפעמים בכלל לא. זה תלוי בכל כך הרבה גורמים: כמה הם אכלו בארוחה האחרונה, האם הם נהנים מהאכילה, אם הם עייפים, אם יש להם סבלנות, אם יש גירויים מסביב, אם יש קפיצת גדילה או אם משהו כואב להם.
בשלב הראשון של חשיפת התינוק יש להתחיל בטעימות בלבד: 2-1 כפיות או "לק" מהאצבע (כמובן לאחר שטיפת ידיים). רק אחרי גיל שישה חודשים, אפשר לאט-לאט להעלות כמויות בהתאם לרצון של התינוק. כדאי תמיד להכין מעט יותר על מנת לאפשר את האופציה לתינוק.
מתי יודעים שהתינוק לא מעוניין יותר? כשהוא מקמר את הגב, סוגר את הפה, יורק את המזון, מסתכל לצדדים או מתחיל לבכות למראה הכפית. יש תינוקות שהארוחה תחליף את ארוחת ההנקה/התמ"ל, יש תינוקות שזה ידחה את ההנקה/תמ"ל, יש תינוקות שזה יקטין את נפח ההנקה/התמ"ל ויש גם כאלה שימשיכו לאכול את אותה כמות בדיוק בהנקה/תמ"ל. גם במצב הזה חשוב להיות קשובים לתחושת הרעב שלהם ולזרום איתם.
התדירות המומלצת לשילוב מזונות משלימים:
החל מגילאי 6־8 חודשים: פעמיים עד שלוש פעמים ביום.
מגילאי 9־11 חודשים: שלוש עד ארבע פעמים ביום.
מגילאי 12־24 חודשים: לפי דרישת הפעוט, ובנוסף ניתן להגיש גם ארוחה או שתי ארוחות ביניים.
איך מאכילים?
כמו הרבה דברים בחיים, ה"איך" חשוב יותר מה"מה". לכן, לפני שנדבר על חשיבות המזון עצמו לגדילה ולעלייה במשקל, קודם כל נדבר על חוויית התינוקות מהאכילה. אכילה צריכה להיות מהנה עבורם. מעבר לערכים התזונתיים של המזון, עצם ההתעסקות של התינוק באוכל הינה הזדמנות נהדרת להתפתחות גם בפן המוטורי: לאפשר לחוש מרקמים חדשים, הכנסת היד לפה, יכולת לחוש מרקמים שונים בפה וכן גם לכלוך. אז נכון, הדייסון/מטאטא/חיית המחמד יעבדו בתקופה הקרובה שעות נוספות, אבל זה חלק מהעניין.
קראו עוד:
חיים עם משברים: מאיפה את מוצאת את הכוחות?
הגורם המפתיע שמשפיע על התפתחות ילדים
האכילה וההאכלה יכולות להיעשות בטרמפולינה, ובשלב מאוחר יותר, כשהוא מתיישב עצמאית, ניתן להושיבו על כיסא אוכל. אפשר לשים את האוכל בקערית או ישירות על השולחנית, ולהאכיל בעזרת כפית מותאמת תינוק. בזמן ההאכלה מומלץ לאפשר לתינוק להשתתף בחוויית האכילה על ידי מתן כפית ביד או "ללכלך" לו את היד עם המזון.
נוסף על כך, מאחר שבשנים הראשונות התינוק צופה בהתנהגות האכילה של הוריו ושל שאר בני המשפחה ומחקה אותם, מומלץ לעודד אכילה יחד עם יתר בני המשפחה סביב השולחן. אכילה משותפת ללא הסחות דעת כמו טלוויזיה/טאבלט/טלפון סלולרי תאפשר לתינוק להיות קשוב יותר לתחושת השובע שלו, ובמקביל להתחיל לקחת חלק מחוויית הארוחה המשפחתית.
מה מכינים?
השמיים הם הגבול. אם תמיד חלמתם להיות מאסטר שף, עופו על זה. מצד שני אם המטבח הוא לא הצד החזק שלכם, לא תאמינו כמה אפשרויות פתוחות בפניכם. במדריך זה אתמקד בהתחלת טעימות במרקם טחון.
אלרגיות
מאחר שתגובה אלרגית יכולה להתרחש גם אחרי חשיפה שנייה או שלישית, יש לבחור מזון אחד, לתת אותו במשך שלושה ימים ורק לאחר מכן לשלב מזון חדש. מומלץ להציע את החשיפות הראשונות בשעות הבוקר ולא בערבים ובסופי שבוע, בפרט מזונות הידועים כבעלי פוטנציאל לאלרגיה (בוטנים, שומשום־טחינה, סויה, ביצים, דגים, מוצרי חלב).
באופן זה ניתן ללכת על הצד הבטוח, ושיהיה לאן לפנות במידה ותתרחש תגובה אלרגית. לאחר שלוש חשיפות למזון מסוים ניתן להתחיל לשלב אותו עם מזון שהתינוק כבר נחשף אליו. לדוגמה: יום א' - קישוא, יום ב' - קישוא, יום ג' - קישוא, יום ד' - דלעת, יום ה' - דלעת + קישוא. באופן זה, במקרה שתאובחן אלרגיה, יהיה לגורם המוסמך פשוט יותר לבודד את הגורם האלרגני.
טעם
תינוקות נולדים עם העדפה לטעמים מתוקים ועם נטייה לדחות טעמים מרים. לכן, עדיף לחשוף אותם למזונות פחות מתוקים או בעלי מרכיבים מרירים. לדוגמה: להתחיל עם ירקות שהסיכוי שהם גורמים לאלרגיה קטן, ורק אז לעבור לפירות.
דוגמאות לירקות שניתן להתחיל איתם: קישוא, דלעת, גזר, בטטה, תפוח אדמה. ירקות נוספים להמשך הדרך: סלק, בצל, אפונה, ברוקולי.
פירות: תפוח, בננה, אגס, ולאחר מכן אפרסק, שזיף וכו'. מאחר שקיים סיכוי לאלרגיה מפירות טרופיים כמו מנגו ואננס או תותים, עדיף לחכות איתם לסוף.
מִגוון
לאחר החשיפה לירקות אין חוקים ברורים. המגוון תלוי גם בהעדפות התינוק, במסגרת שבה הוא נמצא ובמזונות שיש בבית: השכיחות בישראל לאנמיה מחוסר ברזל גבוהה, לכן מומלץ לשלב מזונות עשירים בברזל:
קטניות - עדשים מכל הצבעים ולאחר מכן אפונה, גרגירי חומוס, שעועית לבנה וכו'.
מוצרי בשר - הודו אדום ובשר בקר.
תינוקות זקוקים ל-40% שומן מסך האנרגיה היומית, ולכן מומלץ להוסיף לארוחה שומנים בריאים כמו שמן זית, טחינה, אבוקדו, חמאת בוטנים טבעית, שקדים טחונים, אגוזים טחונים וכו'. יש לשים לב כי גם החשיפה למקור שומן צריכה להיעשות בנפרד על מנת לשלול תגובה אלרגית.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בוטנים - מחקרים מראים כי חשיפה לבוטנים בגיל שישה חודשים מפחיתה את הסיכון לאלרגיה. מקור טוב לבוטנים הוא חמאת בוטנים טבעית. באופן זה, ניתן לחשוף את התינוק לבוטנים ללא תוספת המלח והסוכר המצויים בחטיף בוטנים למשל.
דגים - יש להקפיד להסיר עצמות קטנות מבשר הדגים או לחלופין לטחון היטב את הדגים.
ביצים - רק לאחר גיל חצי שנה.
דגנים - לדוגמה, ניתן להוסיף פסטה טחונה ושיבולת שועל.
מוצרי חלב - גבינות, לבן, יוגורט לא ממותק - כדאי להתחיל לשלב רק לאחר ביסוס שתי ארוחות כארוחה שלישית. אין לתת חלב ניגר עד גיל שנה (כן ניתן לשלב חלב ניגר כחלק ממתכונים כמו פשטידות).
איך מכינים?
כאשר מתחילים טעימות במרקם טחון, נרצה לעשות זאת ולשמר ככל האפשר את הוויטמינים במזון. זאת ניתן לעשות על ידי טיפול מינימלי ועל ידי אידוי.
ירקות: מכניסים לסיר מעט מים ועליו רשת אידוי עם ירקות שטופים, קלופים וחתוכים גס, ומכסים את הסיר. במהלך הבישול יש לשים לב שבמקרה שהמים התאדו והירקות לא התרככו יש להוסיף עוד מים לסיר.
לחלופין, ניתן להשתמש במכשיר אידוי ייעודי לתינוקות. כשהירקות רכים ניתן לרסק אותם למחית בבלנדר מוט או בבלנדר רגיל. יש לוודא כי הטמפרטורה מתאימה ולא חמה מדי. כאמור, כשהירקות מוכנים ניתן להוסיף שומן בריא כמו שמן זית.
קטניות: יש להשרות ולהחליף את המים מדי פעם, לבשל במים עד שהקטניות רכות ולטחון. אין חובה להשרות עדשים כתומות.
בשר/הודו/עוף/דגים: ניתן לאדות, לטחון ולהוסיף לירקות הטחונים. בהמשך אפשר להכין קציצות רכות ולתת כאוכל אצבעות.
ביצים: ניתן להכין ביצה קשה ולטחון או למעוך עם מזלג, ולהוסיף טחינה או אבוקדו. בהמשך אפשר לתת ביצה מקושקשת.
ומה לגבי שתייה?
התינוק אינו זקוק לתוספת מים עד גיל חצי שנה, כל עוד מזונו העיקרי הוא חלב אם או תרכובות מזון לתינוק. בגיל חצי שנה, עם המעבר לארוחות מגוונות, יש להוסיף מים לשתייה. אפשר מראש להרגילו לשתייה מכוס. ניתן להציע את המים בסיום כל ארוחת מוצקים. עד גיל שנה יש להרתיח את כל סוגי המים.
מומלץ להימנע ממשקאות ממותקים בסוכר, כגון תה לתינוקות, תה ירוק, תה רגיל, מיצי פירות, מיצים ומשקאות מוגזים. זאת על מנת להפחית את הסיכון לעששת שיניים וכדי לא להרגיל את התינוק לטעם מתוק. מאחר שאין מידע מלא לגבי הבטיחות בשימוש בתרכובות, תערובות וחליטות צמחים, יש להימנע מהשימוש בהן בתינוקות. משקאות סויה, חלב אורז וחלב שקדים אינם מומלצים לתינוק ואינם מחליפים הנקה או תמ"ל.
מה לא לתת?
כיום יש עודף אינפורמציה ברשתות החברתיות, גוגל, חברים וכמובן מהמשפחה, מהסבים והסבתות. בואו נעשה קצת סדר לגבי המזונות היותר בעייתיים לתינוקות. ההמלצות של ארגוני בריאות שונים בנוגע להגבלות שימוש בסוכר ונתרן, אשר צריכתם בעודף מזיקה:
נתרן (מלח): עד גיל שנה הצריכה היומית המומלצת של נתרן היא 370 מ"ג (כשישית כפית מלח). לכן, אין צורך להוסיף מלח או אבקות מרק למזון, בטח שלא בשלב הטעימות. לגיוון טעמים ניתן להוסיף תבלינים, עשבי תיבול, שום ובצל.
"חטיפי בריאות": לעיתים קרובות הורים מגישים לילדים בארוחות ביניים מזונות המכונים בטעות "חטיפי בריאות". חטיפים אלה נאכלים בין הארוחות, והדבר גורם לכך שהתינוק יאכל פחות בארוחה עצמה או שיאכל אותם נוסף על הארוחות העיקריות, דבר העלול בעתיד לגרום להשמנה.
במקרים רבים חטיפים אלה מכילים כמות גבוהה של סוכר, שומן ואנרגיה. מזונות אלו שייכים לקטגוריה של מזונות אולטרה־מעובדים, המכילים רכיבי תזונה מזיקים, וחסרים בהם רכיבי תזונה חיוניים המצויים במזונות טבעיים (מינרלים, ויטמינים, נוגדי חמצון וכדומה).
הרגלי אכילה והעדפות טעמים נקבעים בגיל צעיר, וחשיפת תינוקות למזון מעובד, המודגש בטעמים דומיננטיים הנובעים מסוכר ומלח, תגרום לדרישה ולהעדפת מזונות אלו גם בהיותם ילדים בוגרים ומבוגרים.
מאכלים אסורים ומסוכנים
דבש: אין לתת לפני גיל שנה - החשש הוא מרעלן המופרש מחיידק הקלוסטרידיום בוטולינום (בוטוליזם).
מאכלים העלולים לגרום לחנק בתינוקות ובפעוטות: פירות וירקות קשים - יש לחתוך לחתיכות קטנות, לרסק, לגרד או לטחון. מאכלים עגולים כמו ענבים יש לחצות לאורך ולחתוך לחתיכות קטנות. יש להימנע ממתן פיצוחים לילדים מתחת לגיל חמש שנים. •
הכותבת היא דיאטנית קלינית, חברת עמותת הדיאטנים "עתיד"
לפנייה לכתב/ת 
