לגדל ילדים שמבינים בכסף

אני מתנצל מראש על מה שאני עומד לכתוב אבל מישהו צריך להגיד לכם את זה. על פי שורה של מחקרים אקדמאים, מתברר שאם הילדים שלכם לא יגדלו להיות "מוצלחים" בענייני כסף, זה בעיקר בגללכם ההורים.

אותם מחקרים מצאו שהדבר שמשפיע בצורה החזקה ביותר על היכולת של אדם בוגר להתנהל נכון עם כסף זה שילוב של שני דברים שקורים בבית שבו הם גדלים. הראשון הוא מה הילד ראה את ההורים שלו עושים עם כסף. השני הוא מה שההורים לימדו אותו לעשות באופן ישיר.

הממצאים מראים שאפילו אם ההורים נותנים דוגמה אישית טובה אבל לא מסבירים לילדים באופן גלוי וברור מה הדבר הנכון לעשות, אז הילדים לא יצליחו להפנים את כל המידע הדרוש להתנהלות פיננסית נכונה. אני אפילו לא רוצה להתחיל את הדיון לגבי הורים שנותנים דוגמה אישית לא טובה ואומרים לילדים בחצי קריצה: "כשתגדלו, אתם תהיה יותר אחראים".

מותר לדבר על כסף ליד הילדים(צילום: shutterstock)

אלו חדשות טובות ולא טובות כאחד. מצד אחד מסתבר שדי קל להכין את הילדים לעולם הפיננסי. מצד שני, כדי לעשות את זה, אתם תצטרכו להתנער לחלוטין מכלל לא כתוב שאומר: "אסור לדבר על כסף ליד הילדים" או הכלל המוכר יותר - "Not in front of the children".

השורה התחתונה היא שאנחנו צריכים לדבר עם הילדים על כסף כמה שיותר אבל בצורה בוגרת, נעימה ואחראית. רק כך הם יפנימו שכסף זה לא דבר שאמורים לפחד ממנו או להתבייש ממנו. הנה כמה הצעות ליישום שינוי תפיסתי כזה בחיי היום יום של המשפחה שלכם:

קראו עוד:

זו ההשפעה של פורטנייט על הילדים שלכם

אחרי הלידה עם בטן של חודש רביעי

הלילה הראשון של הבת שלי

1. אבא, תקנה לי (גילאי 35-10)

עד היום, כאשר הילד היה מבקש שתקנו לו דבר כלשהו שאיננו בגדר צורך מהותי של הילד, התשובות המקובלות היו כן או לא. במקום האופציות האלו, אני מציע לנהוג כך: חשבו על סקלה של 1 עד 100, עד כמה זה חשוב לכם שלילד יהיה את הדבר הזה.

אם לדוגמה הוא רוצה שתקנו לו מערכת תופים אימתנית, ואתם ממש לא רוצים שתהיה לו מערכת כזו, אתם עשויים לבחור במספר שבע מתוך 100. אם לעומת זאת הילד רוצה להירשם לחוג למדענים צעירים, יתכן שהתשובה שלכם תהיה 80 מתוך 100.

עכשיו, חזרו לילד ותגידו לו: "שמעתי את הבקשה והחלטתי שאני מוכן לתמוך בבקשה שלך בגובה "X" מהמימון" כאשר אותו X הוא האחוז שהחלטתם עליו. בשלב הבא סביר שהילד יעלה את השאלה המתבקשת: "מאיפה אני אמור להשיג את שארית המימון"? השאלה הזו היא בדיוק ההזדמנות לדון על נושאים כמו אחריות אישית, יזמות, שיתוף פעולה והמשמעות של יצירת הכנסה.

ללמוד על יזמות מגיל צעיר(צילום: shutterstock)

2. דמי כיס (גילאי 15-7)

בהרבה בתים מקובל לחלק דמי כיס אך ברובם, מפספסים את ההזדמנות למנף את התהליך להזדמנות לימודית משמעותית. עדיף לתת דמי כיס פעם בחודש ולא פעם בשבוע. ההיגיון הוא שאנחנו מנסים להכין את הילדים למחזור הפיננסי המקובל בישראל שהוא חודשי.

בשלב מתקדם יותר, אפשר להציע לילדים לעלות את דמי הכיס בתנאי שהילדים ייקחו חלק מהכסף ויכניסו אותו לחיסכון לטווחי זמן של שנה לפחות. התרגיל הזה מדמה מנגנון של קרן השתלמות שבו המעסיק שם כסף במקביל אל העובד לטובת חיסכון לטווח בינוני.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

3. עבודה מול ספקים (גילאי 27-17)

החינוך הפיננסי אינו מוגבל רק לתהליך העברת כספים מההורים לכיוון הילדים. דמיינו לרגע סיטואציה שאתם כמבוגרים וודאי נתקלתם בה. קמתם בבוקר ונגשתם לצחצח שיניים. לפתע גילתם שיש סתימה בכיור. אולי אתם יודעים לטפל בבעיות כאלה לבד ואולי לא, אבל במקרה הזה, פשוט לא הצלחתם לשחרר את הסתימה ולכן נאלצתם לקרוא לאיש מקצוע.

איך בוחרים את איש מקצוע? איך יודעים מה המחיר הנכון? כן חשבונית/לא חשבונית? כאשר איש המקצוע מגיע, מה עושים? איך מוודאים שהעבודה התבצעה? כל אלו שאלות שרלוונטיות לסיטואציה. עכשיו, דמינו שאתם בני 25. בפעם הראשונה בחיים אתם חיים בבית משלכם. פתאום המים בכיור מתחילים לעלות! אתם עומדים חסרי אונים ומתקשרים להורים.

במקום התרחיש הזה, אני רוצה להציע חלופה אחרת - נצלו סיטואציות כאלו שמתרחשים אצלכם בבית, כדי להדגים לילדים איך אתם מתמודדים עם התהליך. שתפו את הילדים בכל השיקולים ממש עד השלב שאתם משלמים לשיפוצניק.

בשלבים מתקדמים יותר, אתם מוזמנים להטיל על הילדים עצמם לנהל חלקים מהתהליך עד שהם יהיו מתורגל ומוכנים להתמודד בכוחות עצמם עם החיים שממתינים להם בהמשך.

הכותב הוא בעל דוקטורט בנושא התנהגות צרכנים וחינוך פיננסי של התא המשפחתי. בימים אלו יצא ספרו "אבא, אמא: איך כסף בא לעולם?" בהוצאת ספרי צמרת. הספר הוא מדריך מעשי לחינוך כלכלי של ילדים.