50 שנה אחרי שנסגר: האתר ההיסטורי בבקעה ייפתח מחדש
גנדי ורפול הנחו בסוף שנות ה-60 למלכד את המתחם שהוכרז "שטח צבאי סגור", אבל אחרי חמישה עשורים נערכים לפתוח בשנה הבאה למבקרים את "ארץ המנזרים" בבקעת הירדן. שלושה מתוך שבעה מנזרים פונו ממוקשים - ובמשרד הביטחון כבר מחכים בקוצר רוח: "זה רגע מאוד מרגש"
מאות עובדים, אלפי מוקשים, אלף דונמים של היסטוריה - והכול באתר אחד. האתר ההיסטורי "ארץ המנזרים" בבקעת הירדן צפוי להיפתח בתוך כשנה למבקרים לאחר שנים רבות של שיקום, שיפוץ ופינוי מוקשים.
הרשות לפינוי מוקשים, באמצעות חברת "הלו" הבריטית וחברת הפיקוח הישראלית, מסיימים בימים אלה את פינוי המוקשים והנפלים הממולכדים משלושה מתוך שבעה מנזרים בשטח הסמוך לאתר הטבילה ההיסטורי "קאסר אל-יהוד". המנזרים הראשונים שפונו ממוקשים הם היווני, הפרנציסקני והאתיופי. שטח הפינוי משתרע על כאלף דונמים, שבהם פזורים כ-3,000 מוקשים.
המקום הוכרז כשטח צבאי סגור לפני כ-50 שנה בעקבות פיגועים רבים שאירעו באזור. מפקד פיקוד המרכז דאז, השר המנוח רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, ומפקד הבקעה דאז, השר המנוח רפאל איתן (רפול) ז"ל, החליטו למלכד את השטח. המטרה הייתה להגן על המתחם בעל החשיבות ההיסטורית ליהדות, שכן לפי המסורת בני ישראל חצו בנקודה זו את הירדן בדרכם לארץ ישראל. לפי הנצרות, זהו המקום שבו טבל יוחנן המטביל את ישו.
עד 1967 היה האתר תחת שלטון ירדני, ובשנת 1968 נסגר האתר - והגישה אליו לא התאפשרה. כיום רק חלק קטן מהאתר פתוח ונגיש למבקרים, והגיעו אליו כחצי מיליון תיירים בשנה.
בתום הפרויקט לפינוי המוקשים, יועבר האתר לחזקת בעלי הכנסיות - ואז יוכלו אזרחים ותיירים לבקר במקום. "בזמן הקרוב נהפוך את המקום הזה מ'ארץ המרדפים' (הכינוי שניתן לאזור בשל המרדפים אחר מחבלים שהיו בתחומו במהלך מלחמת ההתשה. אב"ק) ל'ארץ המנזרים'. זה רגע מאוד מרגש", אמר מרסל אביב, ראש הרשות הלאומית לפינוי מוקשים במשרד הביטחון.
אביב הוסיף כי "משרד הביטחון השקיע כאן כ-7.5 מיליון שקלים, וזה מלבד ההשקעה של גורמים חיצוניים שלוקחים חלק בהליך. סך כל הפרויקט נאמד בכ-20 מיליון שקלים. העבודה כאן נעשית בצורה מאוד איטית ומדודה שכן השטח מלא במוקשים. בכל זמן נתון עובדים כאן כ-50 בעלי מקצוע שיודעים לפתוח את השטח בצורה מבוקרת".
המתחם כולל כאמור כמה מנזרים שנבנו בתקופות שונות ושירתו את הנזירים שחיו בקרבת מקום לאתר הקדוש. המנזר היווני נבנה על יסודות המנזר הביזנטי הקדום ביותר באתר. זהו למעשה הגדול והחשוב שבמנזרי ירדן, והוא בנוי כמבצר עדויות היסטוריות מהמאה השישית לספירה. בנוסף ישנה במקום הקפלה הפרנציסקנית שנבנתה ב-1956.
"רואים את חדר האוכל של הנזירים"
בכל תהליך פינוי המוקשים והנגשת האתר, שארכו חודשים רבים, נתקלו אנשי הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון בשלל ממצאים היסטוריים המעידים על אורח חייהם של הנזירים באזור.
"כשהגענו לכנסייה האתיופית נחשפנו לממצאים באמת מיוחדים", הסביר משה הילמן, מפקח פרויקט "ארץ המנזרים" של הרשות לפינוי מוקשים. "רואים כאן ממש את מקום התפילה, חדרי השינה של הנזירים, חדר האוכל והמטבח, הכול ממש שמור. זהו אתר תיירות מיוחד שיביא לכאן מאות אלפי תיירים בשנה".
העבודות שנעשו בשיתוף מלא של צה"ל, מתרחשות מטרים בודדים מגבול ירדן ובשיתוף פעולה מלא ורציף עם הכוחות הירדניים.
נשיא המדינה ראובן ריבלין, אשר עודכן בדבר סיום הפינוי, בירך את הכוחות שפעלו בשטח על סיום העבודה. הנשיא מלווה את הפרוייקט זה שלוש שנים, ורק לאחרונה הציג לאפיפיור פרנציסקוס את מצב פינוי המוקשים - שאותו דחף ועודד למען הכשרת השטח.
הנשיא סיפר לאפיפיור כי הוא מקדם את הפרויקט מתוך רצון לפתח את אפשרויות הצליינות הנוצרית לארץ הקודש, ואמר כי "קידום האתר ופיתוחו יהוו נדבך משמעותי אשר יגשר בין העמים והדתות ויאפשר את הפיכתו של חזון הדו-קיום למציאות של ממש תחת שיתוף פעולה אזורי ישראלי, ירדני ופלסטיני". עוד הוסיף הנשיא כי המנזרים, שהיו עד כה ממוקשים ובלתי נגישים, יימסרו לבעליהם הנוצרים לשם שיקומם ופתיחתם כבר במחצית השניה של 2019 - עם השלמת הליך פינוי המוקשים באזור.
לפנייה לכתב/ת 
