האם נרוויח ממהפכת הפנסיה? מנהלי הקרנות מנסים לשכנע אותנו שכן
המכרז לבחירת קרנות הפנסיה בדמי ניהול זולים במיוחד צפוי לשנות את מפת החיסכון הפנסיוני בישראל. איך זה ישפיע עלינו והאם דמי הניהול הם הפרמטר היחיד בבחירת קרן פנסיה? ארבעת מנהלי הקרנות בריאיון מיוחד ל-ynet
"חיסכון של מאות אלפי שקלים": שישה שבועות עברו מאז נפתחו ארבע קרנות הפנסיה המוזלות לציבור (קרנות ברירת המחדל) - ולמיליוני עובדים, שכירים ועצמאים, יש אפשרות להפקיד את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם בקרנות הפנסיה שנבחרו על ידי רשות שוק ההון. בכך הם יכולים להבטיח לעצמם דמי ניהול זולים למשך עשר שנים. בריאיון ל-ynet טוענים מנהלי הקרנות כי זוהי בשורה דרמטית עבור ציבור החוסכים - ומסבירים איך זה ישפיע עלינו.
עוד על פנסיה בערוץ הכסף שלי :
- עוד יותר זול: הקרב על הפנסיה שיוריד את דמי הניהול לתחתית
- רוצים הנחה? אל תחכו שהקרנות יתנדבו להוריד את דמי הניהול
- כל מה שצריך לדעת על קרנות הפנסיה המוזלות: מדריך
לפני כשנתיים זכו הלמן אלדובי ומיטב דש במכרז שביצעה רשות שוק ההון לבחירת שתי קרנות פנסיה בדמי ניהול מוזלים, שיהוו את קרנות ברירת המחדל של הציבור למשך שנתיים. לקראת סיום התקופה שהוגדרה, קיימה הרשות הליך בחירה חדש - במסגרתו נבחרו אלטשולר-שחם, מיטב דש, פסגות והלמן-אלדובי, ואלה מציעים לציבור העובדים המצטרפים אליהם דמי ניהול זולים במיוחד.
מעבר להוזלה בדמי הניהול, המהלך החדש נועד לפתוח את שוק הפנסיה לתחרות - ולטפל בריכוזיות הקיימת בענף הזה. לכן גם נקבע כי ייבחרו ארבע קרנות ולא שתי קרנות, כמו במכרז הקודם.
כיום קיימות בישראל תשע קרנות פנסיה, כאשר חמש קרנות נמצאות בבעלות חברות הביטוח - מגדל, מנורה, כלל הראל והפניקס. קרנות אלה שולטות בחיסכון הפנסיוני של הציבור ומחזיקות בנתח של 95% מסך החסכונות. במציאות שבה הקהל שבוי, יש הרבה פחות מוטיבציה להפחית בדמי הניהול - ולכן בחירת ארבע הקרנות נועדה לנסות וליצור שינוי נרחב יותר, שיטפל גם בבעיית הריכוזיות.
"משכורת של 10,000 שקל מביאה לחיסכון של 1.5 מיליון שקל"
"יש כאן הזדמנות לציבור הרחב, ואנשים אולי חוששים שלא בצדק", אומר איתי ברדה, מנכ"ל הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה. "הצטרפות לקרן פנסיה נראית מהלך מסובך, אבל זה חלק מהבשורה. אפשר להצטרף בקלות. כמה הקלקות - ואתה עובר לקרן פנסיה שחוסכת לך מאות אלפים". ברדה מעריך כי "ארבע קרנות הפנסיה הולכות להיות הצומחות ביותר. הצמיחה תעבור מחברות הביטוח לבתי ההשקעות".
לדברי יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם פנסיה וגמל, זהו מהלך דרמטי שעתיד לשנות את שוק הפנסיה בישראל. "צריך לזכור שהכסף שמופקד בחיסכון, זה הכסף הכי גדול שיהיה כנראה לרוב האנשים", הוא אומר. "לא כל כך מודעים לזה, אבל מי שיש לו משכורת של 10,000 שקל - מגיע בגיל הפנסיה לצבירה של 1.5 מיליון שקל. זה הרבה כסף וחשוב לגלות מעורבות".
גם רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש, מחזק את הדברים: "השם 'קרן ברירת מחדל' עושה לה לא טוב. צריך להגיד 'קרן נבחרת'. זה נשמע כאילו חייבו אותך. כאילו אין ברירה, אז שמו אותך בברירת מחדל. צריך להסתכל על זה בדיוק הפוך. זה מהלך דרמטי - המחוג של שוק הפנסיה זז בפעם האחרונה בשנת 1995 וזה יכול לקרות גם עכשיו".
אחת הטענות שנשמעות נגד קרנות ברירת המחדל היא שבדמי ניהול נמוכים, כשיש שלל הוצאות לקרן, לא ניתן לתת שירות איכותי - ויהיה קשה לעמוד בעומס של צירוף כל כך הרבה חוסכים. איך אתם מתייחסים לאמירה הזו?
"יש אולי משהו במה שהם אומרים", אומר טוב. "אולי לא יתנו מענה הולם בשירות. אבל צריך לזכור שאני מנהל מערך ענק גם ככה. מה שכן, המתחרים שלי ילמדו שהמעבר הזה לא יהיה טריוויאלי".
"אכלנו לא מעט מרורים בשנתיים האחרונות עד שכיילנו את השירות שלנו", מוסיף טוב (מיטב דש נבחרה גם במכרז הקודם שנמשך שנתיים). "פנסיה זה לא גמל ואת זה ילמדו המתחרים שלי, פסגות ואלטשולר. כל שיחה ארוכה יותר. זה הרבה יותר מורכב".
ברדה מהלמן אלדובי, שגם הוא צבר ניסיון כקרן שנבחרה בשנתיים האחרונות, דוחה את הטענות מכל וכל ומשמיע דעה נחרצת: "זו עוד שטות מצד חברות הביטוח. אתה יכול להבין שגוף שגובה דמי ניהול גבוהים יגיד את זה כדי להצדיק את מה שהוא עושה. רשות שוק ההון ביקשה להציג לה אישור של הדירקטוריון - איך אנחנו ננהל את כל המערך בדמי הניהול הללו וגם נרוויח.
"רשות שוק ההון עצמה עשתה בדיקה וקבעה את הרף. אנחנו רואים אחרי שנתיים של מכרז שאנחנו עומדים בזה כמו שצריך. יש לנו כבר ניסיון. אפשר לשפר פלאים את רמת השירות וגם לעמוד בקליטה של מספר מצטרפים גדול".
בפסגות ובאלטשולר שחם, שהצטרפו למכרז הנוכחי, טוענים כי גם הם ערוכים והשירות לא ייפגע. "פסגות מנהל היום פנסיות בסכומים של יותר מ-16 מיליארד שקל", אומרת יפעת מזרחי, מנכ"לית פסגות פנסיה וגמל. "תגברנו את מערכי השירות ואת מערכי התפעול. אם אנחנו לא נדע לתת שקט תפעולי למעסיק ושירות לחוסך, אנחנו לא נהיה שם".
אמירה נוספת שנשמעת היא שאולי הקרנות שלכם צעירות ומסוכנות יותר?
טוב: "זו טענה מטעה. בשנים הראשונות הקרן בצמיחה, הסיכון שלה הוא דווקא נמוך יותר כי יש תקופת אכשרה - המבוטח משלם במשך כמה שנים פרמיית ביטוח למקרה של נכות או מוות, אבל בפועל הוא לא תמיד מכוסה, כלומר ישנם מקרים שהקרן לא משלמת בשנים הללו.
"בנוסף, לכולנו יש מבטחי משנה על סיכוני נכות ושאירים. דווקא הקרנות הגדולות הן אלו שנכנסו לגירעונות בגלל זה. מפחידים אנשים בהצטרפות לקרנות הקטנות, אבל שכחו לציין שיש להם ביטוחי משנה".
ברדה: "אנחנו רואים את ה'פוילישטיקים' הללו של חברות הביטוח. הם ינסו לשכנע את הלקוחות להישאר בקרנות שלהם. הם בסיטואציה מאוד קשה. אני לא רואה איך הם מסתגלים. כדי להשאיר אותך אצלם, יצטרכו לרשום צ'ק של 300 אלף שקל... זה הפערים בדמי הניהול. חברות הביטוח יהיו בבעיה קשה ומי שירוויח זה הצרכן".
מלחמה על כל לקוח: "זה טוב לצרכנים"
בקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות, מודעים לכך שחברות הביטוח לא יוותרו בקלות. חברות הביטוח לא ישבו בחיבוק ידיים והן מתכוונות להיאבק בכל הכח כדי לשמור על נתחי השוק שלהם. שלא לציטוט אומרים גורמים המקורבים לקרנות ברירת המחדל כי לא מן הנמנע שחברות הביטוח יפעילו לחצים ויבצעו פעולות שונות, שניתן להגדיר אותן "בעייתיות" מבחינת הפיקוח.
"אני לא חושב שהם יעשו דברים לא חוקיים", אומר לוינשטיין, "אין ספק שהולכת להיות פה מלחמה ומאבק על כל לקוח, אבל זה דבר שהוא טוב לצרכנים".
דמי הניהול הנמוכים הם כאמור גולת הכותרת של קרנות הפנסיה ה"נבחרות". אבל אי אפשר להתעלם מכך שבבחירת חיסכון לטווח ארוך צריך לקחת בחשבון עוד כמה פרמטרים.
מה לדעתך צריכים להיות הפרמטרים לבחירת קרן פנסיה? מה המשקל שצריך לתת לדמי הניהול?
טוב: "עובד חדש שנכנס למקום עבודה, הפרמטר היחיד והבולט זה דמי הניהול. הייתי נותן לזה משקל של 80% בהחלטה, כי הפחתה בדמי הניהול, כשהם מאוד נמוכים, זה מגדיל את התשואה. כשמתחילים עבודה והשכר לא גדול, הפרמטרים האחרים פחות רלוונטיים. תשואה חשובה, אבל לא בהתחלה ובטח כשאין צבירות וגם אי אפשר לדעת מה יהיה".
לדבריו, "לגבי עובד ותיק, עם צבירה או שכר גבוה - צריך להסתכל גם על עוד דברים. המשקל של דמי הניהול צריך לנוע סביב 40%. בנוסף צריך להסתכל על תשואות עבר, בהנחה שזה משקף. זה לא מובטח, אבל זה משהו שכדאי לשים אליו לב".
"גורם נוסף זה האינטראקציה עם קרן הפנסיה", מוסיף טוב. "לכאורה אין כל כך אינטראקציה, אבל ישנם לא מעט צמתים במהלך השנים שזה קריטי. למשל, בשינוי עבודה, עליות שכר, שינוי במסלול ההשקעות וכדומה. במקרים כאלה מערכי השירות והמידע שמעניקה קרן הפנסיה הם קריטיים".
ברדה: "אני חושב שהפרמטרים הם איכות הגוף והמוניטין ולאחר מכן איכות המוצר. המשקל של דמי הניהול נע סביב 50%, אבל זה תלוי בצרכן. אם זה צרכן שמאוד מבין בתחום, זה פקטור שיכול להגיע גם ל-70%. דברים דומים אומרת מזרחי: "המשקל הראשון - לביטחון וליציבות. צריך לבחור גוף שיודע לנהל כסף ולאורך זמן".
לוינשטיין: "אתה צריך להסתכל מי הבעלים ואיך הם ינהלו את העסק בשנים הקרובות. כמה שנים יש לגוף ניסיון בחיסכון ארך טווח. דמי הניהול הם בערך 50% מהשיקול, 30% תשואות עבר - והשאר יציבות ומי הבעלים".
האתגר של סוכני הביטוח
קרנות הפנסיה, כאמור, פתוחות לכל המצטרפים, אך המסה העיקרית של המצטרפים היא אותם עובדים חדשים שלא בחרו בקרן פנסיה - והמעבידים ינתבו אותם לאחת מארבע הקרנות. האם הקרנות הזוכות יציעו למעסיקים דמי ניהול זולים יותר, אף מאלו שמוצעים בקרן לכלל המצטרפים?
בעוד במיטב-דש ובאלטשולר שחם מצהירים כי לפחות כרגע זה לא על הפרק, בפסגות ובהלמן- אלדובי מסתבר שיש סיכוי סביר שזה יקרה ומעדיפים שלא להרחיב לגבי תוכניותיהם.
קרנות הפנסיה החדשות מציבות אתגר לא קטן לסוכני הביטוח וגם למעסיקים שנעזרו בהם. עד כה, באמצעות צירוף עובדים לקרנות הפנסיה - סוכני הביטוח נהנו מתגמול של עמלות הפצה, כאשר צירפו קבוצות שלמות של עובדים לקרן.
אלא שהבהרה שפרסמה לאחרונה רשות שוק ההון, אוסרת על סוכני הביטוח לקבל תגמול על צירוף "המוני" של עובדים. על פי הרשות, סוכן יוכל לקבל תגמול - רק אם נפגש עם העובד כדי לצרף אותו. הגבלה זו, המצטרפת לדמי הניהול שגם כך נמוכים - בהם צריכים לחלוק גם קרן הפנסיה וגם הסוכן, מורידה את האטרקטיביות של קרנות הפנסיה בעיני סוכני הביטוח.
אתם תעבדו עם סוכני ביטוח. איך תתגמלו אותם?
רונן: אף סוכן לא עבד איתנו (במכרז הקודם), אף בנק לא המליץ - כי כל אחד רוצה להרוויח משהו. אנחנו נפעל עם סוכנים ועם הבנקים אצל אנשים עם צבירה יותר גדולה, עם שכר גבוה יותר. כאלה שיאפשרו לי לתת תגמול גבוה יותר למתווך, כי אני מסתכל קדימה ורואה שיש לי פוטנציאל".
מזרחי: "ככלל, סוכני הביטוח הם זרוע הפצה מאוד משמעותית בפסגות. אנחנו נשתף פעולה בכל מקום שאפשר".
ברדה: "אנחנו חושבים שהסוכן הוא מאוד חשוב, אבל הוא צריך למצוא את תפקידו בצורה כזאת שזה יהיה לו כלכלי. יש לנו קשיים ומגבלות רגולטוריות לתגמל את הסוכנים. אנחנו בוחנים דרכים לעשות את זה".
יאיר: "אצלנו 70% מהמצטרפים זה באמצעות סוכנים. כשסוכן ייפגש עם עובד הוא יקבל עמלה, אבל ברור שהתגמול יהיה יותר נמוך - כי זה העולם".
מה יקרה לשוק הפנסיה בעקבות המהלך בעוד שנה, בעוד 3 שנים - איזה שינויים אנחנו נראה?
"ארבע קרנות הפנסיה הולכות להיות הצומחות ביותר", אומר ברדה. "הצמיחה תעבור מחברות הביטוח לבתי ההשקעות. אנחנו נראה תהליכי התייעלות בחברות הביטוח. להערכתי יהיו פה עוד שני בתי השקעות שיהיו שחקנים מאוד משמעותיים עם נתחי שוק מאוד גדולים והם יצטרפו לשלוש חברות ביטוח".
מזרחי: "תהיה פה תזוזה. אבל זה תהליך. אנחנו לא נראה את זה קורה ב-2019 אבל יש פה תחרות אמתית וזה יוביל לשינוי".
לוינשטיין: "בעוד שלוש שנים תהיה תזוזה. נתח השוק של חברות הביטוח ירד מתחת ל-90%, כפי שהמצב כיום. הכיוון יהיה ל-70%-80% תוך שלוש עד חמש שנים. אני חושב שזה דבר טוב".
הכתבה המלאה תתפרסם במוסף "הכסף שלי" שיופץ ביום חמישי למנויי ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
