"האמנתי שנעשה לו עוול. טעיתי והטעיתי"
תלמידו הקרוב של הרב מוטי אלון ומי שהוביל את הקמפיין הציבורי לטיהור שמו, עורך חשבון נפש בעקבות הפרשה החדשה: "ייתכן שהספקנות שלנו הגבירה את הסכנה לפגיעה. אמשיך לקרוא לו 'הרב', כי אין למחוק את הטוב שאדם עשה, אבל המסע שלנו לטיהור שמו נגדע. אני מבקש את מחילת אנשי פורום תקנה. מתברר שהם צדקו"
כשקראתי את הפרסום האחרון על הרב מוטי אלון נצבט לי הלב. הכאב היה חד. הפרטים שהתפרסמו סגרו עליי והבהירו שטעיתי. העובדות הציבו בפניי אמת אכזרית וכואבת. המסע המאומץ של תלמידים ומוקירים, ואני ביניהם, לטיהור שמו, נגדע באחת - מבלי להביא תיקון. לפני שנים התגייסנו בגאווה לעמוד לצידו, ונלחמו על זכותנו לסנגר על מי שלימד את כולנו את כוחם של עין טובה, לב מקשיב ולימוד זכות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
כשהתפוצצה הפרשה בשעתה, הייתה לי, כמו לתלמידים רבים של הרב אלון, תחושה חזקה שלא נעשה עמו צדק. יצאתי לבדוק את הטענות ובאופן אישי נברתי בעובדות, בדקתי את פרטי הפרטים ונפגשתי עם חלק מחברי הפורום (אלה שהסכימו). ככל שהתקדמה הבדיקה העצמאית שלי, נחשפתי לסדקים משמעותיים בקביעות הנחרצות של "פורום תקנה", ונערמו עובדות שחיזקו את התחושה שנעשה פה עוול.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הצרפתים באים: תגובש תוכנית להגברת העלייה מצרפת
- החג שלא הכרתם: יהודי תוניסיה חוגגים את "חג הבנות"
- אונס זה עניין פוליטי: הרבנים שמשתיקים ושותקים/
פרופ' רוחמה וייס
מעל הכול, ריחף סירוב עיקש להאמין כי כאב גדול כזה יכול לצאת מאישיות גדולה, נשמה שכל כולה אינטנסיביות נדירה של נתינה וטוב. מתברר היום שבאינטנסיביות הזו היה גם פן אחר, מרכיב נסתר, שהטיפול בו חייב להקדים כל תהליך של בנייה.
המאבק שלנו הרחיק את הפתרון
אוי לנו כחברה אם נעניש אנשים על לא עוול בכפם. זהו בסיס היסוד של עיקרון הזיכוי מספק. כל חברה חייבת להיות נכונה לשלם מחירים, ואפילו לקחת סיכון על מנת שלא תיפול לתרבות של לינץ' בכיכרות. אולם מרגע שהותר הספק, חובה על מי שאחזו בו להרפות ולא להפוך אותו לאידאולוגיה קנאית.
הפרסומים האחרונים הבהירו כי הדגשת הספק הגבירה סיכונים לפגיעה, ולא סייעה גם לרב עצמו. אישית טעיתי והטעיתי אחרים לחשוב כי במקרה שלפנינו הטלת הספק מועילה. לצערי, התברר לי היום כי המאבק שניהלתי מתוך אמונה כנה במה שנתפס אז כעוול, הרחיק בסופו של דבר את הפתרון, מנע טיפול עומק ולא סייע לרב.
אני במודע קורא לו שוב ושוב "הרב". בשבילי הוא תמיד יהיה הרב. אני מאמין בכל לבי שאין כוח בעולם שיכול למחוק את הטוב שעושה אדם. מי שלא הכיר את ההוויה שהתרכזה סביבו לפני יותר מעשור, לא יוכל להבין את עוצמת ההזדהות, לא יוכל להבין כמה הכרת הטוב חשים מכיריו על כמויות העידוד והאהבה העמוקה שקרנו ממנו בשפע על כל סביבתו. אני מסרב למחוק את כל זה. אני מסרב גם להתכחש לרבדים מוצקים באישיותי-שלי שעוצבו בהשראתו. לצד זה, בנחרצות לא פחותה, אני מאמין שאסור לעצום עיניים מול עיוותים.
לתקן את הכאב
במבט מפוכח אני מבקש היום מחילה מאנשי פורום תקנה. מסתבר שהם היטיבו לראות את הבעיה ופעלו בזמנו מתוך דאגה כנה. זרקנו בהם אינספור חיצי ביקורת, שגם אם נאמרו בכוונה טהורה, פגעו בהם ובשמם הטוב והציגו אותם באור שלילי. היום מתברר שהם ראו נכוחה את מה שחלקנו מבינים רק עכשיו.
אני מרגיש חובה אישית לבקש את סליחתם של הרב אהרון ליכטנשטיין ז"ל ושל הרבנים יובל שרלו, איתן אייזמן, יעקב אריאל, בני להמן, יהושע שפירא ודוד סתיו, ושל מר ידידיה שטרן והגברת יהודית שילת - ייבדלו כולם לחיים ארוכים - על שביקרנו אותם בצורה נוקבת. סהדי במרום כי האמנתי שנעשה עוול גדול לרב אלון. היום אני מבין שהם פעלו מתוך דאגה ואחריות.
צר לי על ציבור גדול שפירשו את הטלת הספק מצדנו כמסע של טיוח וזלזול. אני מקווה שתימצא הדרך לעזור לכל מי שנפגע ממעשים פסולים, ולתקן את הכאב הגדול הזה בדרך שפויה, בנחישות וברגישות, מבלי לרמוס ולמעוך את הרב, את בני משפחתו הנפלאים ואת אשתו האצילית.
ואני מתפלל שהרב עצמו יקום מהשבר ויאחז במידת האמת.
- סייע בהבאת הדברים: קובי נחשוני