למרות החלטת הממשלה: אין תקציבים לנוער יוצא אתיופיה ומהמגזר הערבי
כבר שלוש שנים שמשרד החינוך מעכב העברת כספים לארגוני נוער – סניפים נסגרו והופסקו פעילויות לאלפים. "מדובר בהחלטה פוליטית", אמר גורם ל-ynet. תגובת המשרד: "החלטה הממשלה עסקה בחינוך בלתי פורמלי ולא בארגוני הנוער"
על אף שתי החלטות ממשלה לתגבר את ההשקעה בארגוני נוער בקרב יוצאי אתיופיה ובמגזר הערבי, מעכב משרד החינוך כבר שלוש שנים את העברת הכספים. למרות הפניות, המכתבים והדיונים בוועדת החינוך של הכנסת, אי העברת הכספים משמעותה – הפסקת פעילות לאלפי ילדים וסגירה של סניפים בקרב שתי הקבוצות.
גורם שמעורה בפרטים אמר כי "מדובר בהחלטה פוליטית". צריך להבדיל בין התוספת שניתנה לכלל ארגוני הנוער בשנים האחרונות לבין הכספים הייעודים למגזר הערבי וליוצאי אתיופיה מתוקף החלטות הממשלה (922) בנושא בשנת 2015 – שלא הועברו. בשתי ההחלטות הללו ניתן דגש על תקצוב החינוך בכלל והחינוך הלא-פורמלי בפרט.
באשר למגזר הערבי, ציין משרד החינוך כי יעביר לארגוני ולתנועות הנוער סכום כולל של 34 מיליון שקלים שמטרתו לייצר "שוויון בהשקעות על ידי תיקון תשתיות תקצוב להקצאה שווה, הסרת חסמים מערכתיים וחיזוק רשויות חלשות". למרות זאת, התקציב השנתי שעומד על כשבעה מיליון שקלים בשנה, עדיין לא הועבר.
מנכ"ל ארגון הנוער אג'יק, סלימאן אלעמור, שפועל בקרב בני נוער בדואיים בנגב אמר ל-ynet: "הצענו המון פיתרונות למשרד החינוך. אנחנו מאוד תלויים במשרד כי עיקר הפעילות שלנו היא בפריפריה וביישובים מוחלשים, כך שסיכויי הגבייה מהילדים הם נמוכים". אלעמור הוסיף: "משנת 2016 נסגרו עשרות סניפים וכעת ישנם אלפי ילדים שלא נמצאים בתוך הפעילות הזאת".
בתוך כך, נערכו בנושא שני דיונים בוועדת החינוך של הכנסת, בחודש יוני האחרון ולפני כשבוע. נעשתה פנייה בעניין לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, כמו כן נעשו פניות בעניין מצד חברי כנסת וראשי הארגונים למשרד החינוך.
ח"כ מירב בן ארי ממפלגת כולנו, חברת ועדת החינוך, שניהלה את הדיונים בעניין התקציב אמרה כי "הכסף הזה מיועד לחינוך הבלתי פורמלי במגזר הערבי. זה כסף שאמור היה להגיע כבר בתחילת השנה. בני נוער רבים משוועים לתקציב. פניתי למשרד החינוך באופן אישי, והן באמצעות הוועדה, הבטיחו לטפל בימים הקרובים".
חגי עמית גרוס ממנהל חברה ונוער במשרד החינוך אמר בחודש מרץ כי העברת התקציבים "אינה כדאית ועדיף להוסיף את הסכום כך שיתחלק על כלל הארגונים". עוד הוסיף גרוס כי "בשבועות הקרובים יבחנו דרכים חלופיות לתעדוף האוכלוסייה דוברת הערבית בארגוני הנוער". עד כה לא קיבלו הארגונים כל הודעה בנושא.
במכתב שנשלח בדצמבר 2017 בשם ארגונים הפועלים עם יוצאי אתיופיה, לטלל דולב ממשרד ראש הממשלה, האמונה על יישום החלטת הממשלה, נכתב כי "בהתבסס על הבטחות הממשלה, יצאו ארגוני הילדים והנוער לדרך, תוך הסתמכות על תקציבי התוכנית ליישום, ונכון להיום כ-873 מוטבים, ילדים ונוער ישראלים יוצאי אתיופיה, כבר פעילים ומשולבים בפעילות".
עוד נכתב כי "כאשר ארגוני הנוער כבר פועלים מול רשויות, משפחות, הורים וחניכים – אנו מרגישים אחריות רבה לעדכן אותך על ההודעה שקיבלנו במפתיע. הוקפא היישום של השינויים הנדרשים בתקנה וכי בעצם לא יועברו התקציבים והמשאבים".
ממועצת ארגוני הילדים והנוער נמסר: "למרות הרוח הגבית שניתנת ממשרד החינוך לפעילויות, במקרה זה אכן התחייב המשרד להעביר כספים לבני הנוער בחברה הערבית וליוצאי אתיופיה וטרם עשה כן. העניין ניתן לפיתרון ללא פגיעה בסקטורים אחרים ואנו קוראים למשרד לעמוד בהבטחותיו".
ממשרד החינוך נמסר: "החלטת הממשלה עסקה בחיזוק החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית. מתוקף החלטה חשובה זו, מתקצב המשרד מספר רב של שירותי חינוך בלתי פורמליים, כגון חוגים, קירוי מגרשי ספורט, תוכניות העצמה ועוד. יצוין, כי בהחלטה לא הייתה התחייבות לחיזוק ארגוני הנוער הערבים באופן פרטני ואלו תוגברו במסגרת תוספת של שבעה מיליון שקלים שהקצה המשרד לפעילות בשנת 2017. יובהר שגם החלטת הממשלה לחיזוק יוצאי אתיופיה לא נגעה בארגוני הנוער, ומתוקף החלטה זו מיישם המשרד את תכנית 'הדרך החדשה' והוסיף תקציבים שאפשרו בניית תוכנית חומש ועבודה ממוקדת, ובכלל זה מתן חוגים ושעות נוספות".
לפנייה לכתב/ת 
