בנק לאומי ישלם 222 אלף שקל: "יש חובות גם כלפי מי שאינו לקוח"

אדם כיסה חוב משכנתא של לקוח הסניף, אבל האחרון ביקש להחיות את המשכנתא והכסף חזר לחשבונו. ביהמ"ש קיבל את תביעתו של המלווה

עו"ד אריה חגאגפורסם: 17.12.18 , 08:16

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את בנק לאומי לשלם כ-222 אלף שקל לאדם שכיסה הלוואת משכנתא ללקוח הבנק ולא קיבל את כספו חזרה, משום שהסניף החיה את המשכנתא. השופטת דורית קוברסקי הזכירה שעל בנק מוטלות חובות גם כלפי מי שאינו לקוח שלו.

הפרשה החלה ב-2009, אז הלווה התובע כספים לחברו, לקוח של לאומי, וזה שיעבד לטובתו את דירתו במשכנתה בדרגה שנייה, כיוון שעל הנכס כבר הייתה משכנתה לטובת הבנק. בשלב מסוים, ביקש המלווה לממש את המשכנתה לטובתו משום שחברו לא החזיר לו את כספו, ונאלץ קודם כל לפדות את המשכנתה של הבנק בסכום של 202,885 שקל.

ביהמ"ש:

"הבנק נהג בחוסר תום לב. הלקוח לא יוגבל"

מערכת psakdin

לקוח הפועלים שחשבונו הוגבל בגלל צ'קים ללא כיסוי זכה בערעור. השופט גולדקורן: "ברצותו, הבנק 'מעלים עין' מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון צ'קים"

שופט: "הבנק נהג בחוסר תום לב. הלקוח לא יוגבל"

לימים הסתבר לו שהבנק נענה לבקשת חברו והחיה את המשכנתה תוך העברת הכספים לחשבונו, במקום להחזיר אותם למלווה. בעקבות זאת הוא ניהל הליך נגד הבנק בסופו הגיעו להסדר שלפיו יקבל את הדירה לידיו וישלם לבנק הוצאות של 7,500 שקל.

מחברו התובע הוא לא הצליח לגבות את הכספים ולפיכך הגיש את התביעה הנוכחית שבה ביקש מהבנק את החזר כספו בנוסף להוצאות שבהן חויב. הבנק טען להגנתו שאין בינו לבין התובע מערכת יחסים מחייבת, והוא צריך להתחשבן עם הלווה. לדבריו, הוא לא יכול היה לדעת שהמלווה הוא זה שהפקיד את הכספים, משום שזהותו לא צוינה במסמך ההפקדה. לצד זאת הגיש הבנק הודעת צד שלישי נגד הלווה, שהתעשר שלא כדין על חשבון התובע.

אבל השופטת דורית קוברסקי ציינה כי "הפסיקה הכירה בקיומן של חובות המוטלות על בנק גם כלפי מי שאינו לקוחו, כאשר ניתן לצפות שייפגע כתוצאה מרשלנות הבנק, וזאת על רקע מעמדו הנורמטיבי של הבנק במשק ובחיי המסחר והציפייה שינהג באמינות וביושר".

היא סברה שהבנק התרשל כשלא יידע את התובע על החייאת המשכנתה לפני שהעביר את הכספים לחשבונו של הלקוח. טענת הבנק שלפיה לא יכול היה לדעת את זהות המפקיד נדחתה לנוכח חמישה מכתבים ששלח לבנק בא כוחו של התובע, כאשר באחד מהם צוין שמו במפורש.

מעבר לכך, השופטת ציינה שהבנק הביא לעדות פקיד שלא היה מעורב בעניין ולא יכול היה לשפוך עליו אור – וגם זה נזקף לחובתו.

לסיכום נקבע כי הבנק יכול היה למנוע את הסיכון לו רק היה בודק עם התובע את הדברים לפני שנענה לבקשת הלקוח. משלא עשה זאת, הוא התרשל ואחראי לפצות את התובע על נזקיו. עם זאת, השופטת קוברסקי לא סברה שהבנק צריך להחזיר את הוצאות המשפט שחויב בהם התובע – בהתחשב בכך שהוא שיזם את ההליך והסכים להסדר במסגרתו.

היא קיבלה את הודעת הצד השלישי של הבנק נגד הלקוח, אך הבהירה כי החיוב של הבנק לא תלוי בכך. כלומר, זכאות הבנק להחזר לא גורעת מחיובו לשלם לתובע את כספו (כיום כ-222 אלף שקל) בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.