בעל דירה יפצה שוכרים ב-20 אלף ש' בגין לשון הרע

בני זוג מורים מהצפון עזבו את הנכס לפני תום החוזה בגלל רעש. בתגובה שלח בעל הדירה מכתב משמיץ לבתי הספר שלהם, ובו ייחס להם הונאה

עו"ד יצחק חזותפורסם: 18.12.18 , 08:15

מבית משפט השלום בעכו קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישו בני זוג מורים נגד בעלי הדירה ששכרו, משום ששלח מכתב למנהלי בתי הספר שבהם הועסקו וייחס להם הונאה והפרת החוזה. השופט ג'מיל נאסר דחה את טענת ההגנה שהעלה הנתבע בדבר "אמת דיברתי", וקבע שהוא יפצה את השוכרים לשעבר ב-20 אלף שקל.

בנובמבר 2015 הודיעו בני הזוג לבעל הדירה על רצונם לעזוב לפני תום תקופת השכירות על רקע עבודות בנייה שהתבצעו בסמוך והפריעו להם. בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות הם טענו שהוא הסכים, אבל לאחר מכן מימש ללא התראה את צ'ק הביטחון שמסרו לו. תביעה זו הסתיימה בחיוב של בני הזוג לשלם 70% מצ'ק הביטחון.

לשון הרע

כך נדחתה תביעת ההשתקה של "סופרגז"

עו"ד שרון בירון מרקוביץ'

מהנדס ממשרד התשתיות הזהיר בכתבה בערוץ 2 מפני הובלת גז טבעי דחוס. החברה תבעה אותו על לשון הרע, אבל ננזפה על ידי בית המשפט

כך נדחתה תביעת ההשתקה של "סופרגז"

בעקבות זאת הם הגישו את תביעת לשון הרע לבית משפט השלום. הם ציינו כי בסמוך למועד עזיבתם שלח בעל הדירה מכתב שהוציא דיבתם רעה למספר רב של נמענים: בין היתר לבעל הבית החדש שלהם, למנהלי בתי ספר שבהם הם מועסקים, למשרד החינוך, הסתדרות המורים, עיריית נהריה ועוד. לטענתם תוכן המכתב היה חמור ופגע בשמם הטוב תוך "רמיסת כבודם כאנשי חינוך".

הנתבע טען מנגד שתוכן המכתב "כולו אמת לאמיתה" ושליחתו הייתה חובתו האזרחית. לדבריו הוא נשלח למספר מצומצם של אנשי חינוך שהיה עליהם לדעת על התנהלות המורים שלהם. הוא עמד על כך שהייתה נחיצות ליידע את מעסיקיהם "לאור דברים מזוויעים שקוראים על בעלי תפקידים הסורחים על משמרתם".

הנתבע הכחיש שאישר לבני הזוג לצאת מוקדם מהנכס והבהיר שדרש מהם לשלם את יתרת דמי השכירות עד לתום החוזה וכן פיצוי על נזקים שגרמו בדירה. לדבריו, לאחר שהסתיים ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות, רצה אחריו הנתבעת ברחוב וקיללה אותו קשות לאוזני יושבי בית קפה.

"כולם מכירים את כולם"

אבל השופט ג'מיל נאסר קיבל את התביעה והבהיר שבשורה של פסקי דין נקבע כי ייחוס עבירות פליליות לאדם עלול לגרור יחס שלילי כלפיו ולהוות לשון הרע. לדבריו, מעיון במכתב עולה כי בעל הדירה ייחס לתובעים עבירת הונאה כלפיו, הפרה חד-צדדית של חוזה השכירות, הותרת חוב כספי וגרימת נזקים במושכר.

בפסק הדין צוין שבדברים שכתב הנתבע היה פוטנציאל לגיבוש דעה שלילית על אודות התובעים ואף להביא להשפלתם או "לעשותם ללעג ולבוז בעיני הבריות". הדבר נכון ביתר שאת כשמדובר באנשי חינוך העובדים באזור יחסית מצומצם שבו "כולם מכירים את כולם".

השופט נאסר דחה את טענת ההגנה המרכזית של הנתבע, שלפיה עומדת לו הגנת "אמת בפרסום". הוא לא שוכנע שהתובעים "חרשו מזימה בסתר" להונות כספית את בעל הדירה וניכר כי ביקשו לעזוב בשל אי-הנוחות שנגרמה להם.

עוד נקבע כי לא היה בפרסום עניין ציבורי שכן מדובר בסכסוך כספי פעוט בין אנשים פרטיים. בסיכומו של דבר חויב בעל הדירה לשלם לתובעים 20 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל והחזר אגרה.