התנדב להחליף אחרים - ונרצח. סיפורם של שני הלוחמים שנרצחו בפיגוע
סמ"ר יובל מור יוסף ז"ל, שנרצח בפיגוע הבוקר, היה אחרי משמרת לילה והיה אמור לצאת הביתה, אך התנדב להחליף את חבריו כדי שינוחו. כמה שעות לפני שנרצח שוחח עם אביו ושלח הודעה לחברו. קורבן הפיגוע השני הוא סמל יוסף כהן ז"ל. חברם ספד להם: "תמיד נתנו יד. אנשים טובים, מלח הארץ"
הותרו לפרסום שמותיהם של שני לוחמי הנח"ל החרדי שנרצחו בפיגוע הירי בגבעת אסף: סמ"ר יובל מור יוסף, בן 20 מאשקלון, וסמל יוסף כהן, בן 19 מבית שמש. מצבו של הלוחם שנפצע באורח אנוש מוגדר קשה מאוד ועדיין נשקפת סכנה לחייו. מבית החולים נמסר שמצבה של הצעירה שנפצעה עדיין קשה.
כמה שעות לפני הפיגוע שוחח סמ"ר מור יוסף עם אביו וסיפר לו שלמרות שהיה אמור לצאת הביתה הוא התנדב להחליף כמה מחבריו כדי שיוכלו לנוח. לחבריו שלח הקלטה בוואטסאפ: "אם אתה עובר בגבעת אסף, אל תשכח אותי אחי. אוהב אותך".
דודו של יובל, סמי מור יוסף, ספד לו: "משאת חייו הייתה לשרת ביחידה קרבית, זה מה שהוא עשה ורצה. הוא התעקש ללכת לקרבי, למרות המצב בארץ. הוא מאוד נהנה בשירות, תרם והתנדב. אבא שלו דיבר איתו הבוקר ויובל אמר לו שהוא אחרי משמרת לילה, היה צריך לצאת הביתה, אך התנדב להחליף אחרים בגזרה כדי שהם יוכלו לנוח".
אומר נגב, חברו הטוב של יובל, ספד: "הוא שלח הודעה שהוא הולך למשימה בגבעת אסף ומאז לא שמענו ממנו. הוא סיפר לנו שבוע שעבר על החוויות בצבא ואתמול בלילה כשהמחבל מברקן נתפס הוא שלח לנו על זה הודעה בקבוצה. הוא היה אמור לצאת היום הביתה אחרי המשימה, ונרצח ממש לפני. הוא שלח לנו הודעה שהוא בגבעת אסף והוא אוהב אותנו".
"קשה לתפוס את זה, קשה לקבל בשורה כזאת רעה. הוא היה בחור מדהים, קשה לדבר עליו בלשון עבר", סיפר הדוד סמי. "אנחנו דורשים ממשלת ישראל להרוג את המחבל. אבל גם מותו של המחבל לא ינחם את ההורים, אנחנו מתפללים לאלוהים שייתן את הכוח".
יהודית זדה, חברת המשפחה, ספדה לו: "מגיל 13 הוא קורא לנו בתורה בבית הכנסת ועכשיו אנחנו צריכים למצוא קורא חדש. הוא מעולם לא פגע באף אחד, צנוע, ביישן", ספדה חברת המשפחה יהודית זדה. "היה לו חשוב להתגייס, הוא רצה להיות מלח הארץ. למרות כל הקושי שהיה במשפחה, כששאלתי אותו הוא אמר לי 'רק קרבי'".
ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, ספד לבן עירו שנפל בפיגוע: "מדובר במשפחה ערכים שחווה ביומיום קשיים לא פשוטים. מדובר במשפחה שמגדלת שני ילדים בעלי צרכים מיוחדים, החייל הוא הבן היחיד. עם כל הקשיים הוא בחר להתגייס ליחידה שבה שירת - זה מעבר לציונות ולמה שחווים בצבא".
בית הספר מקיף אמית ב', שבו למד יובל, ייפתח בשעה 19:30 כדי לתת מעטפת לחבריו החיילים ששבים הערב הביתה. אליס מור, מנהלת חטיבת הביניים שבו יובל למד, סיפרה: "הוא היה ילד עם נתינה אינסופית וחיוך שלא נגמר. הבית שלו תמיד היה מקום ראשון". הלווייתו של מור יוסף תיערך מחר (שישי) בשעה 11:00 בחלקה הצבאית באשקלון.
"להיות אנשים טובים כל הזמן"
סמל יוסף כהן ז"ל היה יתום מאב, אמו התחתנה בשנית עם טייס קרב בחיל האוויר שחזר בתשובה ונהיה אברך. באחד הפוסטים שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו כתב: "זאת לא חוכמה לבוא לבקש סליחה מכולם ואז אחרי יום כיפור לשכוח מזה. עלינו להשתדל להיות אנשים טובים כל הזמן".
הלווייתו תתקיים מחר ב-10:30 בבית הלוויות העירוני ברחוב שמגר בירושלים. משם הוא יובא למנוחת עולמים בהר הזיתים ולא בחלקה צבאית.
יוסף הוא בנו של הרב איתן כהן ז"ל, רופא שיניים ידוע בבני ברק שטיפל בין היתר במנהיג הקהילה החרדית-ליטאית, הרב חיים קנייבסקי. יוסף שירת כחייל בודד בגדוד "נצח יהודה" מכיוון שמשפחתו לא קיבלה את החלטתו להתגייס לצה"ל. במהלך שירותו הוא התגורר בדיור שמותאם לחיילים בודדים מטעם הצבא.
אליהו מירב, אביו החורג של יוסי, אמר הערב ל-ynet: "קשה מאוד לדבר. יוסי נשמה נפלאה, אין כאלה, בחור נדיר. בשבת האחרונה יוסי אמר שהוא מודה לקדוש ברוך הוא על הזכות להגן על עם ישראל. זה הנשמה הזאת. לא האמנו, לא חשבנו. מזבח כפרה". מירב, טייס לשעבר שחזר בתשובה, סיפר שיוסי היה "הילד הקטן" שלו: "הוא היה בחור שלקח כל דבר ברצינות. בראש השנה החליט לנסוע באומן". הלווייתו של סמל יוסף כהן תצא מחר, שישי, בשעה 10:30 מבית הלוויות שמגר לבית העלמין האזרחי בהר הזיתים.
מ', שהכיר את יוסף ויובל ז"ל, סיפר ל-ynet: "כולם אהבו אותם, הם היו אנשים שהיו מוכנים תמיד להתנדב. כל מי שהיה צריך עזרה - הם היו נותנים לו יד. אנשים טובים, מלח הארץ. כשהרס"פ היה מבקש עזרה - תמיד הם היו הראשונים להתנדב. הייתה להם הרבה מוטיבציה".
"אני זוכר שכשהיינו בנופש גדודי ישבנו בשק"ם והלוחמים קנו אוכל. לאחד הלוחמים לא היה כסף לקנות שתייה, אז יוסי הוציא את הארנק שלו וקנה בשבילו. הוא לא רצה שכולם יאכלו חוץ מלוחם אחד".
חצי שעה לפני הפיגוע, הרב דוד פוקס, מרבני עמותת נצח יהודה שהכיר את החיילים שנפלו, ראה אותם ברכבו: "הם היו באמצע לשמור בתחנה, עברתי לידם עם הרכב שלי הדרך להעביר שיעורי תורה בכמה פילבוקסים ולא רציתי לעצור כדי לא להפריע להם".
"לשמוע שבחורים כאלה, נמרצים ושמחים, נופלים פתאום - זה כאב אדיר", הוסיף הרב פוקס. "פגשתי את החברים שלהם, הם קיבלו את זה בהלם. הכאב הגדול רק ממקד אותם עוד יותר במשימות שניצבות מול עיניהם עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
