נטמנו שני הלוחמים שנרצחו בפיגוע הירי בבנימין: "מי המחבל השפל שלקח לי אותך?"
סמל יוסף (יוסי) כהן וסמל-ראשון יובֶל מור יוסף ז"ל, שנרצחו בפיגוע הירי בצומת גבעת אסף, הובאו למנוחות. אביו החורג של כהן ספד: "כולך אהבה, כולך נתינה, כולך נשמה". המורה של מור יוסף בהלווייתו: "לב ענק היה לך, לב של אהבה". מפקד חטיבת כפיר שבה שירתו השניים: "רוחנו לא תיפול"
פרידה מהלוחמים: בירושלים ובאשקלון הובאו היום (ו') סמל יוסף (יוסי) כהן (19) ז"ל וסמל-ראשון יובֶל מור יוסף (20) ז"ל שנרצחו אתמול בפיגוע הירי בצומת גבעת אסף בבנימין. מסע ההלוויה של סמל כהן יצא לדרכו מבית ההלוויות שמגר בבירה והוא נטמן בחלקת ברסלב בהר הזיתים בעיר. במקביל, סמ"ר מור יוסף נטמן בבית העלמין הצבאי באשקלון. ynet העביר את ההלוויות בשידור ישיר.
מאות בני אדם, בהם קרובים וחברים, ליוו את כהן בהלוויה האזרחית לבקשת משפחתו. אודל, אמו של יוסף, ניגשה למיטה שעליה הונחה גופתו על מנת להיפרד ממנו. בהלוויה נכחו סגן שר הביטחון אלי בן-דהן, חברי הכנסת מוטי יוגב ואורן חזן, ראש העיר ירושלים משה ליאון וכן עליזה בלוך, ראש העיר בית שמש, שבה התגוררה המשפחה עד לאחרונה.
אביו החורג של כהן, הרב אליהו מירב, פרץ בבכי בדברי ההספד וקרא עליו קדיש: "יוסף, ילד מתוק, ילד צדיק, לא האמנתי שנגיע לרגע הזה. כולנו מאמינים שה' נתן וה' לקח, לא ידענו, לא האמנו, לר חשבנו, כולך לב, כולך זהב, כולך טהור. כמה שנים גידלתי אותך, ילד נפלא, קדוש, טהור, כולך אהבה, כולך נתינה, כולך נשמה. כמה שנים גידלתי אותך, ילד נפלא, קדוש, טהור, כולך אהבה, כולך נתינה, כולך נשמה".
בהמשך דבריו התייחס האב החורג לאביו הביולוגי המנוח של יוסף, הרב איתן כהן ז"ל: "איתן היקר, אתה שמח עם הבן היקר שלך עכשיו? אתה רוקד איתו למעלה? די לשנאת אחים, די לשנאת החינם, זה בלתי נסבל, שכולם יבינו שאנחנו עם אחד. יוסף, תעלה למעלה ותנחם משם את אימא שלך היקרה, את האחים שלך היתומים".
ראש הישיבה שבה למד כהן, הרב הרמן, אמר: "כשנפגשנו היית בן 14, שבור ורצוץ בגלל המחלה של אביך, היה קשה להוציא ממך חיוך. אבל היית עקשן והחלטת שאתה רוצה להחזיר לעצמך את השמחה. לחמת למען החיים שלך, העתיד שלך. הפכת להיות בחור מלא שמחת חיים שלא נותן לשום דבר לשבור אותו. אנחנו יהודים חרדים. אנחנו לא לוחמים רק שלוש שנים. אנחנו נלחמים 120 שנה".
ראש הישיבה סיפר שלקראת ראש השנה יצא כהן מהארץ כדי להתפלל בחג על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן, אוקראינה, למרות אזהרת מפקדיו שלו שזה יפגע לו בקידום לפיקוד/קצונה. הוא היה שלם עם ההחלטה והסביר: הרוחניות חשובה לי יותר. ראש הישיבה: "עכשיו אנחנו רואים כמה צדקת".
הרב יצחק בר חיים, מרבני עמותת נצח יהודה שמלווה את הגדוד החרדי, אמר: "אנחנו עומדים כאן בפרשה במקום בשמחה על יוסף חי, טרוף טורף יוסף. מה הכפילות? הייתה טריפה אחת של יוסף הצדיק ויש עוד טריפה שעתידה לבוא. היום המשפחה של נצח יהודה מקריבה. איך אני יכול עוד להספיד אותך? כמה רציתי להיות, לברך אותך. אבא שלך יוצא לקראתך עכשיו (בעולם האמת). במקום שאני אראה את אימא שלך הצדיקה מלווה אותך לחופה, עכשיו אנחנו מלווים אותך למנוחת עולמים".
מפקדו של כהן, רב-סרן מתי שבח, ספד אף הוא: "יוסף היקר, יוסף הצדיק. אני עומד לפניך היום כנציג של גדוד נצח יהודה ומשפחת נצח יהודה של חטיבת כפיר. פעם אחרונה שאני פגשתי אותך לפני כמה וכמה חודשים היית עם כל הפלוגה בטקס. קיבלת את הכומתה, היית מאושר עם כל החברים וכל המפקדים. הייתה בך שמחה גדולה שסוף סוף אתה הולך לבצע פעילות מבצאית, להגן על עם ישראל, דבר שעבדת קשה בשביל וביחד עם כל החברים".
המפקד אמר עוד: "שמונה חודשים ליוויתי אותך, הסתכלתי עליכם מתאמנים, מתגברים על קשיים, משתפרים ומתכוננים למשימה החשובה שבה נפלת - משימה שבה צריך להגן על עם ישראל. יוסף, אתה היית לוחם אמיתי, לוחם בנפש. על כמה קשיים הגברת, התקדמת ולא ויתרת וכל הזמן בשמחה ובאור פנים. דיברתי אתמול עם חברים שלך שהיו איתך לאורך הדרך אמרו לי תמיד נכון לעזור לכל אחד, גם כשכולם עייפים אחרי אימון קשה. תמיד יוסף אמר 'מה צריך עזרה? אני פה'".
סמל כהן ז"ל היה כאמור יתום מאב, אמו התחתנה בשנית עם טייס קרב בחיל האוויר שחזר בתשובה. אביו הרב איתן כהן ז"ל היה רופא שיניים שטיפל בין היתר במנהיג הקהילה החרדית-ליטאית הרב חיים קנייבסקי.
יוסף שירת כחייל בודד בגדוד "נצח יהודה" בחטיבת כפיר, ובמהלך שירותו התגורר בדיור שמותאם לחיילים בודדים מטעם הצבא.
כ-2,000 בני אדם, ובכללם סגן השר מייקל אורן, סגן השר יצחק כהן וח"כ סופה לנדבר, השתתפו בהלוויה של סמ"ר מור יוסף. מפקד חטיבת כפיר, אלוף-משנה ציון רצון, ספד לו: "יובל. באתי לכאן בשם גדוד נצח יהודה, חטיבת כפיר וכלל חיילי צה"ל על מנת לחלוק לך כבוד אחרון. לדאבוני, לא הכרתי אותך באופן אישי אך בשעות האחרונות שמעתי עליך רבות מחבריך ומפקדיך. בנערותך היית שחקן כדורסל, ויתרת על חלום זה על מנת לשרת בשירות משמעותי כלוחם בצבא הגנה לישראל".
מפקד החטיבה הוסיף: "חבריך סיפרו לי על אדם מיוחד, אדם שעזרה לזולת הייתה נר לרגליו. היית אדם צנוע ושקט בעל לב טוב ורחב. אהוב על כל חבריך. לכתך בטרם עת השאירה חלל עצום בלבנו, חלל שלעולם לא נצליח לאחות. היית עמוד תווך שעליו נשענה משפחתך. כל חופשה שהייתה לך מהצבא הייתה מוקדשת למשפחתך, להוריך ולאחיותיך על מנת לסייע ולתמוך במשפחה. בשבוע האחרון וביתר שאת פעלו הלוחמים יומם ולילה על מנת לתפוס את המחבלים שביצעו את הפיגוע בצומת עפרה. אתמול, יום חמישי בבוקר השיגו כדורי המחבלים הנתעבים אשר גדעו את חייך בטרם עת".
אל"מ רצון ציין עוד: "לאורך כל תקופת שירותך בגדוד עמדה לנגד עיניך ולנגד עיני כולנו משימה אחת: הגנה על אזרחי מדינת ישראל. אני מבטיח לך שרוחנו לא תיפול. נמשיך בעוז במשימות ההגנה וההתקפה ונעשה הכול על מנת שאזרחי ישראל ימשיכו לחיות את חייהם בביטחון. לא ננוח ולא נשקוט עד אשר נשים ידינו על המרצח הנתעב. מותו של יובל ימשיך ללוות את הגדוד ורוחו תמיד תהיה עמנו".
החברה, מיכל בוגנים, הקריאה הספד שכתבה ליובל בפייסבוק: "אהוב שלי. כמה שעות הייתי בדרך אל הבית שלך מפוצצת במחשבות. אני בשוק. הגוף שלי לא מעכל, הראש שלי לא מבין והלב שלי לא מפסיק להרגיש כאב, אהבה, חרטה, דאגה, כעס. צדקתי שחשבתי שאתה אהבת חיי, צדקתי. סיימת את החיים שלך עם האהבה הכי גדולה שיש. כל כך צעיר ורק בחודש הבא היית אמור לחגוג 21. לא נתפס לי, אהוב שלי אתה כל כך ילד. מי זה הרוצח המחבל השפל שלקח לי אותך? לוחם שלי".
החברה אמרה עוד: "אני אוהבת אותך מאוד, והיום זה ברור לי שאלוקים לוקח רק את הטובים. אני לא מפסיקה להתגעגע. תמיד תישאר בלב שלי. היית אמור לחזור הביתה אתמול, אבל כנראה זה כבר לא יקרה אף פעם. כמה חיכינו ליום חמישי. יובל שלי, זה לא נתפס. לא משהו שאפשר לקלוט. בפעם האחרונה - אני אוהבת אותך ומקווה שאתה שומע אותי מלמעלה. אני לא אשכח אותך לעולם, אתה נצור בלב שלי לעד. כל מה שרציתי להיות האישה שלך לתמיד. הלב שלי מרוסק".
הרב אריאל מורה, ראש ישיבת ההסדר בקריית אונו, ספד לתלמידו: "יובל תלמידנו היקר והאהוב. רואה אני אותך ונזכר בדברים שכתב הרמב"ם ודומה בעיניי שכל מילה לא נכתבה אלא עבורך, שכן אחוז היית במידת הענווה. כשהגעת לישיבה לא רצית שנדע ואילולא אביך היקר השתבח בך לא היינו יודעים כלל. יובל, דיבורך בנחת היה וראשך כפוף היה ועיניך לארץ. כשנעמדת לדבר עמדת בקומתך התמירה וסיפרת בגאווה על הצבא אך תמיד קולך היה שקט ובנחת ועיניך בענווה הביטו לארץ.
"כשנזכר אני בך עולה דמותך לבוש בקופוצ'ון הכחול שלך וכולך רכון על הספר במקום מושבך בבית המדרש. לא תמיד היה ברור לך כיצד לקיים את הדברים וידעת לפנות אלינו ולבקש עצה וכך זכית ללמוד להתקדם. לב ענק היה לך, לב של אהבה, לב שטיפל במסירות בשתי האחיות שלך. לב שהתגאה בהן. עם הלב החם שלך התחבבת על כולנו - הצוות, חבריך לשיעור, חברי הקהילה ואף על ילדינו הקטנים".
אורי שליו, בן דודו של החייל, אמר בדברי ההספד: "יובל החייל היקר שלנו, הלב כואב והראש מסרב להאמין. נפלת על הגנת הארץ שלנו, הגנת המשפחות שלנו, הגנת על חבריך. שמך יובל כי נולדת בשנת היובל למדינת ישראל. תמיד הרשימה אותי הידיעה הגדולה שלך בתורה ובניגונים. תמיד ראיתי בך הנכד שממשיך את דרכו של סבא. מוטי תמיד אמר לי שהיית מתכונן לפרשה בדיוק כמו שסבא היה מתכונן ואתה תמיד הזכרת לו את סבא".
בן הדוד אמר עוד: "יהיו לי חסרות השיחות איתך, צחוקים, שיחות על NBA. תמיד היית גאה בכך שאתה משרת ביחידה קרבית וזה ברור, כי אלו הערכים הציוניים שהנחילו לך בבית. היית עמוד התווך של המשפחה בעזרה הגדולה שלך במשפחה. באירועים ראיתי שכל הילדים נושאים אליך עיניים ומביטים בך בהערצה, כולל בתי הבכורה. תמיד היית עם חיוך מאוזן לאוזן. אתה נשמה טובת לב. תמיד תחסר לכולנו. תנוח על משכבך בשלום, אני אוהב אותך".
"אימא תכף באה לשבת איתך"
מרדכי, אביו של יובל, אמר: "אתה ילד שעשועים. ילד של תורה, ילד של כיבוד הורים, ילד של חברה, ילד של עזרה, באת לעולם כדי לעזור. אני מבקש דבר אחד - אל תפסיק לעזור גם בעולם הבא. תמשיך להתפלל על הבנות. שנמשיך לגדל את הבנות בשמחה עם כל הקושי. הוא איתנו והוא יהיה איתנו לעד. נכון שאסרת עליי לפרסם ברבים שאתה יודע לקרוא בתורה. עשיתי את זה וכעסת עליי. זו העובדה. זה אתה, אני אוהב אותך".
האם אילנית אמרה: "יובל, סליחה שלא עשיתי בשבילך מספיק. סליחה אם לא הקשבתי לך או לא עניתי לך או לא הסברתי לך. יובל אני אוהבת אותך הכי בעולם. אימא שלך גם מתה באותה הזדמנות הזו, היא תכף באה לשבת איתך".
סמל-ראשון מור יוסף ז"ל שוחח כמה שעות לפני הפיגוע עם אביו וסיפר לו שלמרות שהיה אמור לצאת הביתה - הוא התנדב להחליף כמה מחבריו כדי שיוכלו לנוח. לחבריו שלח הקלטה בוואטסאפ: "אם אתה עובר בגבעת אסף, אל תשכח אותי אחי. אוהב אותך".
דודו של יובל, סמי מור יוסף, ספד לו: "משאת חייו הייתה לשרת ביחידה קרבית, זה מה שהוא עשה ורצה. הוא התעקש ללכת לקרבי, למרות המצב בארץ. הוא מאוד נהנה בשירות, תרם והתנדב. אבא שלו דיבר איתו הבוקר ויובל אמר לו שהוא אחרי משמרת לילה, היה צריך לצאת הביתה, אך התנדב להחליף אחרים בגזרה כדי שהם יוכלו לנוח".
אומר נגב, חברו הטוב של יובל, ספד: "הוא שלח הודעה שהוא הולך למשימה בגבעת אסף ומאז לא שמענו ממנו. הוא סיפר לנו שבוע שעבר על החוויות בצבא ואתמול בלילה כשהמחבל מברקן נתפס הוא שלח לנו על זה הודעה בקבוצה. הוא היה אמור לצאת היום הביתה אחרי המשימה, ונרצח ממש לפני. הוא שלח לנו הודעה שהוא בגבעת אסף והוא אוהב אותנו".
כוחות הביטחון ממשיכים במצוד אחר מבצעי הפיגוע, שבו נפצעו קשה גם לוחם נוסף ותושבת בית אל. תחקיר האירוע העלה כי המחבל ירד מרכב - וירה מטווח קצר לעבר הנפגעים. בחקירה עלה כי החוליה נמלטה מהמקום לאחר שגנבה את נשקו האישי של אחד הלוחמים שנרצח.
שלושת הלוחמים הוצבו במקום במסגרת משימת אבטחת תחנת האוטובוס בצומת. פרטים נוספים שעלו בתחקיר הצביעו כי החוליה מנתה כמה מחבלים ולפי ההערכות היא תכננה מראש את מקום מסתורה.
מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שאליו פונה הלוחם שנפצע קשה, נמסר הבוקר כי מצבו מוסיף להיות קשה וכי הוא עדיין בסכנת חיים. במצבה של תושבת בית אל חל שיפור לאחר שנותחה. במהלך היום היא תשוחרר למחלקה רגילה בבית החולים שערי צדק בבירה.
לפנייה לכתב/ת 
