"ההנהגה הבאה תצמח מהם"
אומרים שזמנן של תנועות הנוער עבר מהעולם, שהיום את חיי החברה שלהם מנהלים הילדים דרך המסכים, אבל דווקא בגלל שהם לא מרימים את הראש מהסמארטפון, יש חשיבות לפעילות החברתית שיכולה לעזור להם להבין שיש סביבם עולם שלם. סיפור משפחתי בתנועה
בשיתוף תנועת הנוער העובד והלומד
"בדור המסכים בו אנו חיים יש חשיבות עצומה לכך שילדים ונערים ייפגשו פעמיים בשבוע לפעילות בקן ושלוש-ארבע פעמים בשנה יצאו לטיולים עם בני גילם. כך הם יחוו אינטראקציה בין אישית, ערבות הדדית ואכפתיות אחד כלפי השני ואם הם יהפכו אחר כך למדריכים, מה טוב". כך אומרת אביטל רימר ברלינר, בוגרת תנועת הנוער העובד והלומד, אמא ל-4 ילדים החברים בתנועה ובת להורים שגם הם התחנכו והתעצבו בתנועות הנוער בשנות ה-50.
למעלה מ-90 שנה שתנועת הנוער העובד והלומד חיה ופועלת ובמהלך שנים ארוכות אלו נקשרה נפש התנועה בנפשן של משפחות רבות שמצאו בה את עולם הערכים והערבות ההדדית אותו חיפשו. כך העבירו אב לבנו, והבן לדור השלישי את לפיד בשורת התנועה עד ימינו אנו, ימים שיש בהם קולות הטוענים שפעילות תנועתית שכזו היא נחלת העבר ואין לה קשר לדור המסכים והסמארטפונים של המאה ה-21. "יש לנו ילד בן 15 תלמיד בכיתה י' שהוא חניך תנועה ועוד מעט יהיה גם מדריך כיאה למסורת המשפחתית וילד קטן יותר שהוא עדיין חניך. דווקא בגלל השינויים החברתיים הגדולים אותם אנו עוברים, תנועות הנוער חשובות היום שבעתיים מבעבר", אומרת רימר.
לדבריה, "זוהי הצלת נפשות של ממש לדור הנוכחי. אם אקח לדוגמה את התנועה בה גדלתי, הרי שמלבד המקרן הבודד שיש בקן ומחשב לצרכי בדיקת נוכחות, מרבית הרעיונות והפעולות לא השתנו ומבחינתי התנועה מאוד עוזרת לילדים ולנוער של היום להרים את העיניים מהסמארטפונים ולאפשר להם קשר בלתי אמצעי עם חברים ולהנחיל בהם את אהבת הארץ על ידי טיולים וסיפורי מורשת ציונית. יש לכך חשיבות עצומה".
"גם מבחינת פן הילדות בתנועה הרי שיש בה המון כיף ילדותי עם מחנות וטיולים כך שזו מעין חממה שמאפשרת לצד ההשתובבות וההשתוללות גם פעולות ערכיות וחברתיות. השילוב הזה יוצר בני נוער טובים יותר ולאחר מכן אזרחים טובים ביותר במדינה".
סבה וסבתה של אביטל, צבי והניה לנגר ז"ל הכירו בתנועות הנוער בפולין בהן הם עברו חוות הכשרה בדרכם ארצה. בשנות השלושים הם עלו לישראל ונראה כי חיידק תנועות הנוער דבק גם בביתם שפרה, לימים אמה של רימר, אשר התחנכה והתעצבה בקן בורוכוב בגבעתיים של שנות ה-50. "אמי, שהייתה בוגרת הקן בגבעתיים, התגייסה לאחר מכן לצה"ל כמ"כית ויצאה להגשמה בקיבוץ מעוז חיים", מספרת רימר. "גם היא וגם אבי, בוגר השומר הצעיר, עודדו אותי בילדותי ללכת לפעילות תנועות הנוער ואני גדלתי והתחנכתי בקן תנועת הנוער העובד והלומד בפתח תקווה".
התנועה יצרה אצלכם חיבור משפחתי הדוק יותר בגלל הרקע המשותף לפעילות בה?
"בהחלט. התנועה מחברת למשל בין ילדיי לבין אמי כי כשהם נפגשים יש להם נושאי שיחה משותפים - היא שואלת אותם מה הם עושים בפעולות והיא מספרת להם מה הם עשו בפעולות בשנות החמישים. יש גם המון נקודות השקה כי הטיולים והמחנות בתנועה לא השתנו מהותית במהלך השנים. לצורך הדוגמה, הבן שלי יצא לטיול במצדה אז ההורים שלי סיפרו לו שבזמנם הם יצאו לטיול הזה ובמסגרתו הם סילקו אבנים ועזרו לעין גדי. אלו אמנם זמנים אחרים, אבל בכל זאת יש נקודות דמיון שמקרבות בין הדורות. ההורים שלי מאוד גאים במסלול התנועתי שהילדים בחרו בו".
תנועה משפחתית
הקשר בין התנועה למשפחה לא מסתיים כאן שכן גם גיא בעלה של אביטל, אותו הכירה במסגרת הנח"ל בקיבוץ גרופית היה גם הוא בוגר גאה של התנועה בקן "רמתיים" בהוד השרון. לשניים יש ארבעה ילדים וכפי שכבר ניתן להבין, גם הם קשורים מאוד לתנועה.
"גיא בעלי היה בגרעין הראשון שעשה שנת שירות עירונית אזרחית וכשילדינו רותם (23) ונטע (21) הלכו לכיוון של שנות שירות והשתלבות בתנועה כבוגרים ראינו בזה רק יתרונות", היא אומרת. "חשבנו שזה מקסים גם ככה לפני היציאה לצבא לעשות מעבר לעצמאות עוד באזרחות בסביבה יותר מוגנת. אתה חי עם חברים ולומד לחיות ולחלוק וזה הוכיח את עצמו. כיום נטע היא חיילת במסלול הנח"ל ורותם משמש כרכז קן ראש העין של התנועה וחבר בקיבוץ המחנכים של תנועת "דרור ישראל" בתל אביב".
כבת למשפחה עם קשרים לתנועה, מהי החשיבות שלה בעינייך לילדים ולנוער?
"אני מאמינה שתנועת נוער היא המקום הכי טבעי לגדול ולהתחנך בו כילד וכנער. זהו חינוך מעולה לערכים ולעצמאות אישית ויתירה מכך מדובר על סביבה חברתית עם ילדים ונערים טובים וערכיים. אני מסתכלת על המדריכים בתנועה ומבחינתי הם מודל לחיקוי עבור הילדים הצעירים שלי".
את חושבת שתנועת נוער והעשייה שבה יכולה להצמיח את מנהיגי המחר?
"לפי דעתי תנועת נוער היא כר פורה למנהיגים הבאים של החברה הישראלית, צעירים אידיאליסטים, איכותיים, מעורבים ורגישים לזולת. המעט תקווה שעוד נותרה בי היא שההנהגה הבאה תצמח מהם".
בשיתוף תנועת הנוער העובד והלומד
לפנייה לכתב/ת 
