ההסברה הכי טובה של ישראל - בסכנת סגירה
תמר דרסלר הקימה לפני שנתיים באי יווני מרכז קהילתי למבוגרים פליטים. המרכז, המתקיים מתרומות ומופעל כולו בהתנדבות מלאה, נמצא כיום בסכנת סגירה. בקריאה נרגשת היא מבקשת לסייע למקום להתקיים: "אם נסגור, כל האנשים האלו, מאות אנשים בשבוע, ישארו במחנה, ללא שום סיוע, ללא השכלה וללא אף אחד שידע איך קוראים להם, מאיפה באו, מי הם היו, מי הם רוצים להיות". תנו כתף
לפני שנתיים וחצי נחתתי כאן, אי יווני לא מוכר מול טורקיה, אי שאליו התנקזו ב-2016 כמעט רבע מיליון פליטים מסוריה, עיראק, אפגניסטן ועוד. רובם עברו הלאה, לאתונה, סלוניקי או לאירופה, ועשרות אלפים מתוכם נשארו כאן באיים, שהפכו לכלא לפליטים ביום בו נסגרו הגבולות של אירופה במרץ 2016 .
למרות התנאים הקשים במחנות, למרות היחס הקשה, למרות שאין עתיד, הם ממשיכים להגיע, ולא רק מסוריה ומאפגניסטן ועיראק, גם מתימן מוכת הרעב שבה מתים אלפי ילדים מדי חודש, מאיראן שבה אין חופש ואם העזת לדבר דמך מותר, מקונגו וקמרון שבהן מלחמות אזרחים שלא מגיעות לתקשורת אבל גובות מחיר בבשר, מדרום סודן ששוב מדממת, ואפילו פליטים שבורחים מחמאס בעזה.
בתוך כל ים הסבל הזה החלטתי לעשות משהו, משהו קטן. ביחד עם חברים ומתנדבים הקמתי כאן את אימג'ן - מרכז קהילתי למבוגרים, לפליטים מעל גיל 18.
בחרתי לעבוד דווקא עם בגירים למרות הקשיים, למרות שהרבה יותר קל לעבוד עם ילדים - זה מצטלם הרבה יותר טוב ונוגע בקלות בלבבות. אבל דווקא הפליטים מעל גיל 18 זקוקים לנו יותר.
להכיר בשם, לא במספר
הם זקוקים לנו כי אף אחד לא יאפשר להם ללמוד שפה, לא אנגלית ולא יוונית ולא גרמנית, והם זקוקים לנו כי אנחנו המקום היחידי שמכיר כל אדם בשמו, לא במספר שנתנו לו במחנה.
הם זקוקים לנו גם כי אנחנו מאמינים שהם אנשים בוגרים ואחראים והם מסוגלים גם ללמוד אבל גם ללמד, גם לבשל, גם להאכיל, גם לעזור, וגם לחשוב קדימה על מה יהיה אם יקבלו אופציה להגיע לאתונה או למדינות אירופה אחרות.
אנחנו לא עוסקים בטראומה ישירות, והאמינו לי שהסיפורים ששמעתי כאן כבר מזמן הגדישו את סאת הייסורים האפשרית. אנחנו עוסקים בעכשיו, בללמד, להאכיל, להסביר על הבדלי תרבות, להשיג תרופות וסלי מזון ונעליים, בלתרגל עם נשים הגנה עצמית ולהחזיק כאן דירת חירום לפליטות שעברו גיהנום ולא יכולות לגור במחנה.
אנחנו עוסקים גם באושר, בשיעורי מוזיקה, בבישול, בחקלאות עם הילדים במחנה, בחגיגת כל החגים, בפירות טריים לפעמים. המון פעמים כשעולים אצלנו במדרגות שומעים מוזיקה או צחוק או מריחים ריח של פסטה, אורז ושעועית, או מרק עדשים בסירי ענק.
להיות מקום חם ופתוח עבורם
הצוות שלנו הוא מתנדבים שמגיעים מכל קשת החברה הישראלית, מגיל 22 ועד 77, כולם מאמינים שצריך ואפשר לעשות משהו בתקופה בה חלק גדול מהאנשים בעולם חווה זוועות. הם מגיעים למינימום של חודש כדי ללמד ולעבוד בצוותא עם מתנדבים יוונים ומתנדבים מקרב קהילת הפליטים עצמה. יוונים, ישראלים, פליטים. כולנו עובדים ביחד, אנשים ששירתו בצבא מול פליטים ממדינות אויב, כולנו באותו מקום.
אני לא מקבלת שכר או החזר הוצאות. מעולם לא קיבלתי. מימון המרכז כולל שכירות, חשבונות, הסעות, מזון, תרופות, בגדים, ביטוח, מחברות , עטים, מה לא? עולה כשבעת אלפים יורו בחודש. קצת מעל 30 אלף שקל.
בשנתיים האחרונות עברו אצלנו במרכז שהקמנו למעלה מ-2,500 אנשים שזכו לסיוע במזון, בשיעורים, בסדנאות, בבגדים, בעזרה משפטית, רפואית, נפשית, סוציאלית, חברית. ברק להיות מקום חם ופתוח עבורם.
האופציה לנעול את הדלת ולהרגיש בטוחה
בדירת החירום שהקמנו כחלק מהמרכז מתגוררות נשים פליטות שעברו מסע של סבל בדרכן לחופש. כל כמה שבועות אחת מהן עוברת הלאה במסע ואנחנו קולטים מישהי חדשה. זה לא הרבה, אבל לחיות בדירה בטוחה, נקייה, שיש בה את האופציה לנעול את הדלת ולהרגיש בטוחה - בשבילן זה המון!
אבל המקום הזה, וכל מה שהצלחנו לעשות בו בשנתיים האחרונות עומד היום בסכנת סגירה, המקום ממומן מתרומות פרטיות בלבד, אין לנו משרד או משכורות או תקורה (אנחנו עמותה רשומה בישראל) ואין לנו סיוע מהאו"ם, או מהאיחוד האירופי. כל התרומות הולכות למימון הפעילות במרכז.
אנחנו זקוקים לנס. אם נסגור, כל האנשים האלו, מאות אנשים בשבוע, ישארו במחנה, ללא שום סיוע, ללא השכלה וללא אף אחד שידע איך קוראים להם, מאיפה באו, מי הם היו, מי הם רוצים להיות.
הגשם יורד בלי הפוגה, בארבע בבוקר פתחתי את הדלת לחלץ את החתולה, ירד ברד. במחנה ליד אנשים גרים באוהלים. מחר נצטרך להודיע לבעל הבית על הסגירה. ואיכשהו אני עדיין מקווה שיקרה משהו וכל זה לא ילך לאבדון.
אם היה צדק היינו זוכים למימון מלא ממדינת ישראל, כי תכל'ס - אנחנו ההסברה הכי טובה שיש. אבל אנחנו לא ממומנים, ולכן אנחנו זקוקים לכם, אל תתנו למקום הזה להסגר. אל תתנו לתקווה לגווע.
מחיר השכירות לחודש הוא 180 יורו שהם כ-790 שקלים אבל כל תרומה תסייע להגיע ליעד.
ניתן לתרום לנו בקישור מאובטח או בהעברה בנקאית לעמותת היומנס פור היומנס, בנק דיסקונט
סניף 187, חשבון 91751.
תודה בשם המתנדבים והפליטים.
לפנייה לכתב/ת 
