פרץ דרך: הרגע בו ארתור אש הדהים את העולם / "ההיסטוריון"
בדיוק לפני 50 שנה עשה הטניסאי האגדי היסטוריה כשהפך לאפרו-אמריקני הראשון בפסגת הדירוג האמריקני. מי שזכה באליפות ארה"ב למרות שהגיע כחובבן ונלחם במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אמנם הלך לעולמו ב-1993, אך המורשת שלו חיה מתמיד
השבוע לפני 50 שנה עשה ארתור אש היסטוריה כשהפך לטניסאי האפרו-אמריקני הראשון שהעפיל לפסגת הדירוג של ההתאחדות האמריקנית. הדירוג העולמי שאנו מכירים היום, התפרסם אמנם לראשונה רק ב-1973, אך לא ניתן להתעלם מההישג של אש בשנת 1968 המופלאה. הטניסאי הגיע לאליפות ארצות הברית הפתוחה כחובבן והפתיע עם זכייה בטורניר. אגב בשונה מהיום, הגראנד סלאם נערך אז בפורסט הילס על דשא.
ארתור אש נולד ב־1943 בריצ'מונד, וירג'יניה. בשנת 1963 קיבל מלגת טניס באוניברסיטת קליפורניה בלוס־אנג'לס (UCLA) והיה לשחור הראשון בנבחרת הדייויס האמריקאית. ב־1965 זכה באליפות המכללות של ארה"ב. מאוחר יותר התגייס לצבא וכשהשתחרר ב־1968 זכה, כאמור, בטורניר הגראנד־סלאם הראשון שלו. בהמשך אותה שנה הניף גם את גביע דייויס.
במהלך הקריירה נמנעה השתתפותו באליפות דרום אפריקה הפתוחה בשל צבע עורו ובכך עזר למעשה להעלות לדיון ציבורי את מדיניות האפרטהייד במדינה. אש קרא לבטל את הטורניר כחלק מהסבב המקצועני.
ב־1970 זכה באליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס וב־1975 הוסיף לרשימה גם את התואר בווימבלדון והפך לאפרו־אמריקני הראשון שזוכה בשלושה מטורנירי הגראנד־סלאם ליחידים.
לאחר שעבר התקף לב ונזקק לניתוח מעקפים, הוא פרש מטניס מקצועני ב־1980. חמש שנים אחר־כך נכנס להיכל התהילה הבינלאומי של הענף. ב־1992 נחשף כי נדבק באיידס, וכעבור כשנה הלך לעולמו מסיבוכים שנגרמו מהמחלה כשטרם מלאו לו חמישים.
שמו של ארתור אש הונצח באצטדיון הטניס הגדול בעולם, שהוקם ב־1997 ונמצא בפארק פלאשינג מדו בעיר ניו־יורק. במגרש זה נערכים המשחקים המרכזיים וכמובן הגמר באליפות ארצות הברית הפתוחה.
לפנייה לכתב/ת 
