נתניהו על גירוש משפחות מחבלים: "כלי יעיל". היועמ"ש: "לא חוקתי"
מנדלבליט חזר היום על התנגדותו לחוק גירוש משפחות מחבלים והדגיש כי "קיימת מניעה חוקתית מקידומו". עם זאת, ראש הממשלה הביעה תמיכה במהלך: "התועלת עולה על הנזק". מחרתיים החוק יעלה להצבעה בקריאה טרומית
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום (יום שני) במהלך ישיבת סיעת הליכוד לחוק גירוש משפחות מחבלים והבהיר כי הכוונה היא לסיים את הליך חקיקת החוק בשלמותו - חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה. "לדעתי תועלתו עולה על נזקו", אמר נתניהו. "המשפטנים אומרים שזה נוגד את ההלכה המשפטית כפי שהיא מוגדרת, והדבר הזה בוודאות יאותגר משפטית בהמשך, אבל אין לי שום ספק באפקטיביות של הכלי הזה".
אמש אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק, לאחר ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שעסקה, בין היתר, בהשלכות החוק. ההצעה אושרה למרות התנגדותו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שאמר במהלך הדיון בקבינט כי הוא מתנגד להצעה מכיוון שהיא מנוגדת לחוק הבינלאומי.
הבוקר הביע היועמ"ש שוב את התנגדותו, ובהודעה מטעמו נמסר כי "הסמכות שמוצעת עתה לחוקק פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. לכן קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת. בנוסף, ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים במישור הבינלאומי".
עוד הוסיף מנדלבליט: "טענות כאלה ואחרות כאילו עמדת היועץ המשפטי לממשלה פוגעת כביכול בביטחון המדינה משוללות כל יסוד. היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו פועלים יד ביד עם גופי הביטחון בסיוע לדרג המדיני בשמירה על ביטחון המדינה, תוך עמידה על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הפועלת על פי דין".
הצעת החוק, שאותה מקדמים יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט וח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), נדחתה כמה פעמים לבקשת נתניהו והועברה לדיון בקבינט. השרים הדגישו לאחר הישיבה כי הנימוק של מנדלבליט לא צריך לתקוע את החוק ויש לחוקק אותו למרות התנגדות היועמ"ש.
לדבריהם, עמדתו של מנדלבליט אינה מחייבת וניתן להעביר את החוק למרות התנגדותו. עמדת הליכוד אמש הייתה כי יש לתמוך בחוק ולהביאו להצבעה בקריאה ראשונה. ביום רביעי צפוי החוק לעלות להצבעה במליאת הכנסת בקריאה טרומית.
על פי ההצעה, אלוף פיקוד המרכז יוכל לגרש משפחת מחבל שפגע או ניסה לפגוע מאזור מגוריהם לאזור אחר ביהודה ושומרון בתוך שבעה ימים ממועד הפיגוע. מטרת ההצעה היא להביא להגברת ההרתעה.
"אישור החוק הוא צעד חשוב במלחמה נגד הטרור ובהשבת ההרתעה", אמר בנט. "המחבלים הפסיקו לפחד מאיתנו. יהודים נרצחים כי השתתפות בפיגועי טרור הפכה לביזנס משתלם והמשפטיזציה משתקת את מערכת הביטחון מלפעול. אני שמח שהחלטנו להעביר את החוק, למרות התנגדותם הנמצרת של המשפטנים הסובבים את נתניהו. אנחנו משיבים את ההרתעה כדי שישראל תחזור לנצח".
גורמים בלשכת רה"מ אמרו ל-ynet כי "מזה 20 שנה יש פסיקות של ביהמ"ש הקובעות שאפשר להרוס רק את בית המחבל, ואין להרוס את בית הסייענים, משפחה או בתי מחבלים שניסיונם לפגע סוכל. רה"מ נתניהו ידון עם היועמ"ש כדי לבדוק האם ניתן לשנות זאת".
אתמול אושרה בוועדת השרים גם הצעת החוק "יישובים ושכונות בהליכי הסדרה", שמכונה גם "חוק ההסדרה 2". החוק, שמקדם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי בתמיכת בנט, מעגן בחקיקה את מעמדם המיוחד של המאחזים והשכונות בהתנחלויות, שמוגדרים בהצעה יישובים ביהודה ושומרון הנמצאים על אדמות מדינה. במקרים רבים מדובר במקומות שבהם יש מחלוקת לגבי מעמד הקרקע לנוכח רישום בעלות פלסטינית.
גם ההצעה הזו אושרה למרות התנגדות היועמ"ש. מטעמו דיבר המשנה שלו, עו"ד רז נזרי, שלפי הודעת הדוברות "הציג בפני ועדת השרים לענייני חקיקה את התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה להצעת החוק". נזרי ציין, בין היתר, כי ההצעה "עלולה להוביל לפגיעה גורפת בזכות הקניין ומעוררת קשיים משפטיים רבים בהקשרים של שוויון בפני החוק ושלטון חוק".
לפנייה לכתב/ת 
