פערי ההכנסות בין העשירונים בישראל התכווצו - אבל רק על הנייר
לפי ה-OECD, ישראל הייתה מדורגת במקום הראשון והמפוקפק שזיכה אותה בתואר "המדינה עם הפערים הגדולים ביותר בהכנסות". ל-ynet נודע שבעקבות התערבות בנק ישראל, הוסרו מהחישוב החיילים (שמרוויחים הכי מעט) - והפער צנח ביותר משליש. למרות זאת - אנחנו עדיין במצב לא טוב
אפשר להירגע - כלכלנית באולפן ynet: "החבילות של אסוס יגיעו"
מחירי הביצים יירדו ב-1.2% בלבד
המחיר הנמוך שמשלמים קבלנים על תאונות קטלניות
החישוב החדש מוריד את הפער בין העשירון התשיעי (עשירון אחד לפני העשירון העליון) לעשירון הראשון בישראל, מפי 7.22 לפי 4.76, כאשר המשמעות היא שהפער יורד ב-34%, ומסיר את ישראל מהמקום הראשון והמפוקפק של הפער הגדול ביותר בין מדינות הארגון. היחס שמחושב ב-OECD בין העשירון התשיעי לעשירון הראשון משקף למעשה את הפער בהכנסות בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך. זאת בהתייחס להכנסה ברוטו של מועסקים במשרה מלאה.
עם זאת, ישראל עדיין נותרת במקום גבוה ולא מחמיא – המקום השלישי, וזאת אחרי ארה"ב (פער של פי 5.05) וקוסטה ריקה (פער של פי 5).
שכרו של מי שצעיר מגיל 25 - לא מובא בחשבון
כזכור, כפי שפורסם ב-ynet, נכון לחודש יולי - מועד פרסום דו"ח התעסוקה השנתי של ה-OECD, פערי השכר בישראל המשיכו לעלות והיו הכי גבוהים בין מדינות הארגון. לפי נתונים אלה, העובדים המשתייכים לעשירון התשיעי בישראל השתכרו פי 7.22 מאלה המשתייכים לעשירון הראשון. יצויין שהנתונים הנוגעים לישראל נכונים לשנת 2016, בדומה למדינות נוספות בארגון, בעוד שמדינות אחרות שורגו על פי נתונים שנכונים לשנת 2017.
הפער בישראל היה יותר מכפול מממוצע הפער במדינות ה-OECD, שנותר יציב על פי 3.42 מאז תחילת העשור הקודם. הפער, כאמור, היה גדול יותר מהפער שנרשם בארה"ב, שעומד על 5.05, ויותר מהפער שנרשם בקוסטה ריקה (5), קולומביה (4.5), קוריאה (4.5), דנמרק (2.57), פינלנד (2.50) ואיטליה עם הפער הנמוך ביותר (2.25).
הנתונים, שהתבססו עד היום על הכנסות שכירים בני 15 ומעלה, הראו ביולי האחרון שהפער בין העשירון התשיעי לעשירון הראשון, שעמד ב-2011 על פי 4.91, גדל בשנת 2012 לפי 6.27, ירד ב-2013 לפי 5.7, קפץ ב-2014 לפי 7.01 והגיע לשיא ב-2016 של פי 7.22. יצויין כי בשנת 2012 נוספו החיילים בשירות חובה בישראל לסקר הוצאות והכנסות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עליו מתבסס המדד, מה שכנראה הביא לקפיצה החדה בין 2011 ל-2012, אולם פער זה המשיך לעלות גם בהמשך.
כעת, מתברר, בעקבות פנייה של בנק ישראל לארגון ה-OECD, הוחרגו מהנתונים גילאי החיילים ולכן הכנסות השכירים מתייחסות היום רק לגילאי העבודה של בני 25 עד בני 64. זה אומר ששכרו של כל מי שצעיר מגיל 25 לא מובא בחשבון לאחר העדכון. יתכן שהיה נכון יותר להוציא מהמדגם רק את החיילים ולא את כל קבוצת הגיל 15 עד 25, שכן לא כל מי שמשתייך לקבוצת גיל זו הוא חייל – ישנם גם סטודנטים שעובדים, למשל, ולשם השוואה, בשאר מדינות ה-OECD בקבוצת גיל 18 עד 25 ישנם גם צעירים שאינם סטודנטים שעובדים, ואף במשרה מלאה.
אולם בישראל לא ניתן לסמן רק את החיילים ולנפות אותם מהמדגם וזאת מטעמי סודיות ביטחונית. לכן התוצאה הבאה הטובה ביותר מתקבלת על ידי הגבלת המדגם לגילאי 25 עד 64, במחיר שההשוואה שתתקבל מול שאר מדינות ה-OECD לא תהיה מדויקת בצורה מושלמת, אבל עדיפה על משיכת נתוני העשירון הראשון מטה לאור שכר החיילים.
הפערים עדיין גבוהים - אבל לא הכי גבוהים
לפי הנתונים החדשים, שמתבססים על קבוצת הגיל 25 עד 64, ההכנסה המקסימלית של מועסקים במשרה מלאה בעשירון הראשון ב-2016 היתה 4,944 שקל ואילו ההכנסה המקסימלית של מועסקים במשרה מלאה בעשירון התשיעי, בני אותה קבוצת גיל, היתה 23,517 שקל.
מה שהכשיל את ישראל מבחינת גדילת פערי השכר היא הקפיצה ב-2012 לפער של פי 6.27. הסיבה לכך, כאמור, היא שבאותה שנה נכנסו חיילים בסדיר למדגם ההכנסות היות שאלו נחשבים למי שעובד במשרה מלאה. זה הוביל לכך שבנתוני 2016 ישראל דורגה כבר לפי פער שכר שגבוה ב-43% מהפער של המדינה המדורגת אחריה, ארה"ב (עם פער של פי 5.05) ויותר מכפול ממוצע ה-OECD. זה הציב את ישראל במעמד חריג.
עם הפער החדש, לפיו, כאמור, העשירון התשיעי בישראל מרוויח פי 4.76 מהעשירון הראשון, ניצבת ישראל במקום השלישי. כלומר, הפערים בישראל עדיין גבוהים, אך לא הגבוהים ביותר מבין מדינות ה-OECD. משמעות הדבר, הנותרת בעינה על אף השיפור הקל, היא ששוק העבודה בישראל אינו שוויוני.
בבנק ישראל מסיקים, לאור השינוי בנתונים, כי מקור ההבדלים בישראל הוא לא בשכר נמוך במיוחד של העשירון התחתון, אלא בהכנסות גבוהות יחסית של העשירון התשיעי.
בעקבות החישוב החדש אף שונה הפער גם בשנים הקודמות ל-5.10 בשנת 2015, 5.10 בשנת ב-2014, 4.84 ב-2013, 5.17 בשנת 2012 ו-4.78 בשנת 2011. ממוצע ה-OECD לשנת 2016 השתנה גם הוא בהתאם וכעת עומד על פער של פי 3.34.
מה-OECD נמסר בתגובה כי "אכן בוצע עדכון משמעותי כלפי מטה ביחס בין הכנסות העשירון התשיעי לעשירון הראשון בישראל לכל השנים 2012-2016. העדכון היה הכרחי על מנת להביא בחשבון את השינוי המשמעותי ב-2012 בסקר ההכנסות. בנק ישראל הסב את תשומת ליבנו לעובדה שסקר חדש של הוצאות והכנסות משקי הבית הוצג ב-2012, והחליף את הפורמט הקודם של הסקר. התוצאה של החלפת הסקר היתה שינוי מסגרת המדגם וחשוב מכך, הכנסת המשרתים בצבא, ובמיוחד החיילים בשירות חובה. ללא התאמת הנתונים, נוצרת קפיצה משמעותית ביחס בין העשירון התשיעי לעשירון התחתון בין 2011 ל-2012 בשל הכנסת מספר ניכר של משרתים בסדיר, שהם בעיקרם צעירים בעלי הכנסות קטנות.
"לכן, על מנת להתאים את הנתונים לשינוי ועל מנת לזהות מגמות יותר ארוכות טווח באי השוויון בהכנסות, החלטנו לצמצם את הנתונים להכנסות של מועסקים במשרה מלאה בגילאי 25 עד 64, בעוד שקודם לכן טווח הגילאים היה מגיל 15 ומעלה. זאת במטרה להשיג נתונים שניתן יותר בקלות להשוותם לנתונים שלפני 2012. בקרב קבוצת הגיל שנשארה, 25 עד 64, אי השוויון בהכנסות הוא קטן יותר ולכן צומצם הפער בין העשירון התשיעי לראשון בהשוואה למה שפורסם קודם לכן. יש לשים לב שגם בחלק מהמדינות האחרות הוחרגו מהמדד צעירים בעלי הכנסה נמוכה, כמו למשל מתמחים".
לפנייה לכתב/ת 
