נתונים חדשים: שיא של כל הזמנים במספר האברכים ותלמידי הישיבות
זינוק חד של למעלה מ-30% במספרם של לומדי התורה הרשומים בישראל, משנת 2014 ל-2017, ובמקביל - בלימה של כניסת חרדים ללימודים אקדמיים. כך עולה מנתוני "שנתון החברה החרדית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בממשלה הנוכחית יש תמריצים לבחורי ישיבות להישאר בכולל ולא לצאת לעבודה"
מספר תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים מגיע לשיא של כל הזמנים: לאחר עשור של עליות, ירידות ושינויי מגמות, בהשפעת מדיניות משתנה של הממשלה, זינק בשנים האחרונות מספרם של לומדי התורה הרשומים בישראל, ועמד בשנת 2017 על 124,450 - הגבוה ביותר בתולדות המדינה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
על פי "שנתון החברה החרדית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018, המבוסס על נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי הממשלה, צה"ל והביטוח הלאומי, נרשמה עלייה חדה של יותר מ-30% במספר התלמידים ביחס לשנת 2014. גם בניכוי ה"חוצניקים" - בחורי ישיבות מחו"ל הבאים ללמוד בישראל - מדובר בשיא חדש, המשקף זינוק של 21% בתוך שלוש שנים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- גם זה ג'וב: חנוך גלבשטיין הוא כרוז לוויות
- "מי שתקף אותי - פגע במאות ילדים"
- "ימות המשיח קרבים ובאים": היהודים בשואה שאמרו הכי הרבה קדיש
ב-2013, אחרי שנים של עלייה, נרשמה לראשונה ירידה במספר תלמידי הישיבות, בשיעור חד של כ-12.5%, ובשנה שאחריה הוא הצטמצם ב-3.5% נוספים. ואולם ב-2015 התהפכה המגמה עם קפיצה של 19% - בחזרה למימדים המקוריים מ-2012 (ואף מעט יותר מכך). בשנתיים האחרונות המשיך המספר לטפס – כאמור, עד לשיא חדש ב-2017.
בלימה באקדמיה
במקביל לזינוק במספר לומדי התורה, נרשמה באותה שנה, 2017, בלימה של כניסת חרדים ללימודים אקדמיים - לראשונה מאז פתיחת התוכניות הייעודיות לסטודנטים מהמגזר, וכאשר מספרם ירד מ-9,600 ל-9,400 (ללא האוניברסיטה הפתוחה).
עורכי המחקר, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, משוכנעים כי הסיבה לירידה במספרם של לומדי התורה בשנים 2014-2013 והעלייה במספר הפונים ללימודים אקדמיים באותן השנים, הייתה הקיצוץ החד בתקציב הישיבות ובקצבאות הילדים בתקופת שר האוצר, יאיר לפיד, לצד הורדת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי בממשלה הקודמת.
עם חזרת ש"ס ויהדות התורה לקואליציה ב-2015 בוטלו ההחלטות המכונות ברחוב החרדי "גזירות לפיד", והמגמה התהפכה בהתאם - עד לשיא של כל הזמנים במספר תלמידי הישיבות והאברכים וכעת גם בלימת שילובם באקדמיה.
"בממשלה הנוכחית יש יותר תמריצים לבחורי ישיבות ובעיקר לאברכים, להישאר בכולל ולא לצאת לעבודה", אומר ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומצביע על הכפלת הקצבה של האברכים והסרת ההתניה של עבודת הגבר בהטבות במעונות היום. "תקציב הישיבות הוכפל בממשלה הנוכחית. יש תמריצים נוספים הקשורים לקצבת אברכים מתמידים, שנקראה בעבר 'הבטחת הכנסה'".
רק מחצית מהחרדים - בעלי דירה
הסבר נוסף לנתון האחרון הוא הפחתת התמיכה של המועצה להשכלה גבוהה במלגות לסטודנטים חרדים למשפט ולמנהל עסקים - מקצועות שהיו פופולאריים במיוחד בקרב אוכלוסייה זו.
לדברי מלאך, "יש פה תופעה מעניינת כי הממשלה עובדת בשני וקטורים: מצד אחד, ההשקעה בשילוב חרדים בתעסוקה נמשכת עם מלגות ותוכניות מיוחדות להכשרה מקצועית, לאקדמיה, לתעסוקה ומרכזי הכוונה תעסוקתית. אבל מצד שני, מסיבות קואליציוניות ניתנים כספים שגורמים לקבוצות גדולות לא להיכנס".
"השנתון החרדי" סוקר מגמות בולטות גם בתחומי החינוך, התעסוקה, הכלכלה, הצרכנות, הבריאות, החברה והפנאי, ובין היתר מצביע על ירידה בשיעור העוני, עלייה בגיל הנישואין - וגם כרסום של אחת הנורמות החזקות במגזר: מצוקת הדיור לא פוסחת על הזוגות הצעירים החרדים, ורק כמחצית מהם גרים בדירה שבבעלותם.