חוגג סוחט כסף מהאוהדים / פלג בחמישי
בעלי בית"ר ירושלים מנצל את המפגש עם מכבי ת"א כדי למכור כרטיס מועדון. וגם: מכבי חיפה משתטחת, והטקס המגוחך של רגב
צפו בשיחה של חוגג עם אוהדי בית"ר
הגזלן
137 שקל לקבוצת תחתית
באחד ממערכוני "ארץ נהדרת" פונה הקופאית לובה ללקוח עם עגלה עמוסת מצרכים: "יש לך כרטיס מועדון?" אחרי שנענתה בשלילה היא אומרת לו: "רוצה קונה שוקופלקס מקבל מעמד למחבת ב־9.90?" זו הצעה הגונה. מדובר במוצר שלא בחר ובתמריץ שספק אם ירצה. בקופה של משה חוגג (שגם הוא עובד עם עגלות), ה"דיל" עובד אחרת. מסחטת כסף, במבצע.
אם לא תוציא כרטיס "בית"ריסט" תמורת 9 שקלים בחודש, תידרש לשלם עבור משחק הגביע מול מכבי ת"א - המוצר הכי אטרקטיבי בחנות, בזכות היריבה כמובן - מחיר מופקע של 137 שקל (כולל עמלה). לחברי מועדון מוצע כרטיס ב־71, אבל הם ישלמו עד סוף העונה עוד כמה עשרות שקלים. כלומר, הבעלים של בית"ר ירושלים לא מציע הוזלה לחברי המועדון שלו, אלא מייקר מאוד את המוצר למי שאינם כאלה. והכל עבור סחורה, איך נתבטא בעדינות, לא ממש טרייה.
למשחק מול מכבי נתניה בתחילת החודש נמכרו כרטיסים ב־50 שקל (ללא עמלה), ולחברי מועדון ניתנו 50 אחוזי הנחה. מחיר כרטיס ליציעים המרכזיים במשחק מול האלופה מבאר־שבע, בנובמבר, עמד על 104 שקל (כולל עמלות). במשחק הליגה נגד מכבי ת"א התלוננו אוהדים של בית"ר כי 100 שקל זה מחיר מוגזם. היום, אם לא ייכנעו לאולטימטום ה"בית"ריסט", הם ישלמו הרבה יותר. את הגדולות של הליגה בית"ר כבר אירחה העונה, יודע חוגג, וזו הזדמנות אחרונה להפעיל לחץ על האנשים הכי נאמנים למועדון. אלה שהיו שם, כשהוא עוד תמך באלונה ברקת.
הרגולטור במשחקי הגביע הוא ההתאחדות, אך היו"ר משה זוארץ אינו מתערב. בנאום שנשא בשבוע שעבר דיבר זוארץ על תשתיות ותקציבים, אך לא ממש התייחס לזלזול באוהדים. ככה חוגג יכול לחגוג עליהם, ואם הקבוצה תעלה שלב, אולי הוא גם יחייב אותם לרכוש “בית”ריסט” בביטקוין. בניגוד אליו, עבורם לא מדובר באהבה שנקנתה בכסף ואין סיכוי שייצאו לרחובות באפודים צהובים-שחורים.
וכך כתב הבעלים החוצפן בפייסבוק: "מי שאין לו בית"ריסט לא שותף מבחינתי ולכן ישלם 120 שקלים (ללא העמלה של משרד הכרטיסים), מחיר זול יותר מהצגה בהבימה (200 שקלים) ומחיר ראוי לדעתי למשחק כזה. מעבר לכספים הרבים שאני תורם למועדון, החלטתי גם אני לעשות בית"ריסט במחיר של כוס קפה לחודש". כן, פתאום הוא "תורם" למועדון, ובנדיבותו הרבה דורש גם מהם "לתרום". או שיקבלו קנס.
אז ככה: מחירי הכרטיסים לרוב ההצגות בהבימה פחותים בהרבה. למחזה היוקרתי "המלך ליר" (שייערך במקביל למשחק במוצ"ש) ניתן להשיג כרטיס ב-76 שקל לשורה הראשונה ביציע, או ב-101 שקל לאולם, בלי לדרוש מהלקוחות שירכשו "הבימיסט". כל זה במחזה של וויליאם שייקספיר, עם צוות גדול של מעצבי במה ותלבושות, באולם ממוזג עם מקומות מרופדים ונקיים, לובי מפואר וחניון תת-קרקעי צמוד. כמעט כמו בטדי.
בהבימה, מנגד, אין סיכוי שצופים יעדיפו להטיל מימיהם על קירות המבנה, יעמדו בלי חולצות, יסתירו לאלה שמאחוריהם ויגדפו את השחקנים. האחרונים, מצידם, לא יורקים מדי כמה דקות על הבמה. משך ההצגה "המלך ליר" הוא למעלה משעתיים וחצי (בלי בזבוזי זמן), והסגל משופע בכוכבים כמו ליא קניג ונורמן עיסא (כן, להם יש שחקן ערבי!). העיקר שחוגג, עם תיאטרון האבסורד שלו, עורך השוואות.
המיואשים
אומן במקום אימון בחיפה
מי היה מאמין שמכבי חיפה תיראה כה קטנה ליד מכבי ת"א אחרי המחווה שעשה לשחקניו איתי מרדכי? בשבוע שלפני המשחק החליט העוזר - שכשל עם כל המאמנים הקודמים וקודם - “לא להעמיס פיזית ומנטלית על השחקנים” והוציאם לחופשה בת יומיים. שון וייסמן, רז מאיר ורמי גרשון ניצלו את האפטר, המריאו לקבר רבי נחמן באומן, וביקשו ממנו עזרה אישית וקבוצתית. בדיוק סוג ההקרבה המתבקש מבחורי ישיבה על הספסל.
למחרת, כך דיווחה התקשורת, ביקרו 11 משחקני הקבוצה בקבר האר"י הקדוש, הדליקו נרות, התפללו וערכו טבילה במקווה כדי להיטהר. בהרכב (המאוד הגנתי) שפתח בצפת נכללו מלבד שלושת שחקני החיזוק ששבו מאוקראינה שלושה שוערים - חיימוב, גלזר וגיל אופק (כנראה בברכת מאמן השוערים, אנ.. אנט.. אנטמן), וגם סאן מנחם, עופרי ארד, אופיר מזרחי, רועי קהת ושלומי אזולאי. כלומר, לא רק האוהדים הירוקים מיואשים. גם השחקנים מבינים שחסרה בקבוצה השגחה עליונה.
מכבי ת"א, חשוב להזכיר, ניצלה את היומיים הללו לאימונים - והסוף ידוע. כמו שנוהגים שחקנינו לומר: חבורה של גברים מול חבורה של קברים. את השער המצמק לירוקים כבש סינטיהו סלליך, שלא השתטח בשום מקום, והשחקן היחיד שבאמת תיפקד היה מוחמד עוואד. לזכות הצדיקים היהודים ייאמר שהם לא ניסו להתריס, ומעל התמונות מהמקומות הקדושים שפירסמו באינסטגרם לא נכתב: הדוסים.
הקרקס
רלף קליין או עידו פאריינטה?
"אתם ורק אתם מחליטים. מי יהיו ספורטאי וספורטאית ה־70 של ישראל? מי יהיו מאמן או מאמנת ה־70? ומיהי קבוצת ה־70? הצביעו והשפיעו". כך כתבה בפייסבוק שרת הרוח והצלצולים מירי רגב לקראת "טקס פרסי המצוינות" שייערך בשבוע הבא, ואשר ראוי יותר לשם: "בדיחת המאה".
אז קודם כל, זה ממש לא רק אתם. את המועמדים בחרו עבורכם כמה איגנורנטים ו/או אינטרסנטים בשירות משרד הספורט. וכך, בין המועמדות לספורטאית ה־70 תוכלו למצוא את אסתר רוט־שחמורוב האגדית, לצד... נילי בלאק מהאיגרוף התאילנדי.
גם שחיינית העבר שלומית ניר־טור (שתי מדליות ארד במשחקי אסיה) מועמדת. האתלטית חנה שזיפי (שלוש זהב באותם משחקים) - לא ברשימה. ואגב, ניר־טור משמשת כיום כמנהלת המחלקה לספורט נשים במשרד התרבות והספורט. על התואר "ספורטאי ה־70" יתחרו גל פרידמן ומיקי ברקוביץ' עם... ליאור סופר מהסקי מים בכבלים. אורן סמדג'ה (שמחניף לשרה על בסיס קבוע) בפנים, יחד עם אריק זאבי, שהגיע להישגים גדולים פי כמה.
סמדג'ה מועמד כמובן גם ל"מאמן ה־70", עם עוד מלחך פנכה של השרה, משה פונטי. אלכס אשכנזי, שהוביל את זאבי להישגים גדולים יותר, נשכח. והעיקר שמאמן הג'יו-ג'יטסו עידו פאריינטה מועמד לתואר, לצד מתחרים אלמונים יחסית כמו רלף קליין ועמנואל שפר.
בקרב המסקרן על תואר "קבוצת ה־70" תמצאו את א.ס רמה"ש 1999,
שמוזכרת באותה נשימה ורשימה עם מכבי ת"א של פארקר ושאראס, ונבחרת ישראל שזכתה בסגנות אליפות אירופה 1979. מועמדת נוספת היא "רביעיית השליחים 1999, 100x4"... רק לא כתוב באיזה ענף (שלא לדבר על שמות השליחים).
כמה עולה הטקס? ממשרד התרבות והספורט נמסר כי הסכום נע בין 1.2 ל־1.5 מיליון שקל בחסות הטוטו. כששרת הטקסים והפוסטים זקוקה למצלמות, כספי ציבור שנזרקים בחגיגות השבעים בטלים בשישים. ככה זה כשהמנכ"ל והיועצים שלה חסרי הבנה בספורט, זאת דרכם של המקורבים לקבל הקצבות מוגדלות ותעודות הוקרה מצחיקות.
בטח עכשיו, כשריח הפריימריז באוויר והפוליטיקאים מתים להתחכך בסלבס (מי אמר נאוה בוקר ולא קיבל?). רק הליקוק יכול.
לפנייה לכתב/ת 
