כאלף אסירים משוחררים: "רוצים לעשות שינוי, לא נחזור לכלא"
מאות עבריינים, בהם עברייני מין וגברים מכים, שוחררו הבוקר לחופשי מוקדם מהצפוי בשל הצפיפות בבתי הסוהר. קרוביהם הגיעו אל שערי הכלא כדי לקבל את פניהם. "פשוט רוצה להמשיך בחיי", סיפר אחד מהם ל-ynet, "הספיק לי". ואחר אמר: "עדיף אם היו משחררים אותי למסגרת מסוימת - כי אני במצב של סיכון. אשתדל מאוד שלא לחזור למאסר"
כאלף אסירים יצאו הבוקר (ה') את שערי הכלא בשל פסיקת בג"ץ שקובעת כי יש לאפשר מרחב מחיה מינימלי ראוי. בשל הצפיפות הרבה, הוחלט על שחרורם המוקדם של האסירים, בהם עברייני מין וגברים מכים. כשהוא מלווה באשתו וילדיו שבאו לקבל את פניו - אמר אחד מהם ל-ynet: "טוב להשתחרר מוקדם. הפתיעו אותנו. לא נחזור לפה". ממוצע הימים שהופחת לכלל האסירים עומד על 41 ימים. כמו כן, ישנם כאלה שהופחת להם שבוע בלבד מעונש המאסר.
נח, אסיר שהשתחרר מכלא הדרים, סיפר גם הוא על התחושות: נשפטתי ל-16 חודשי מאסר על ניסיון לרצח והפעלת בית הימורים. שוחררתי ארבעה חודשים מוקדם יותר. עורכי הדין שלי סיפרו לי על כך כבר לפני חודשיים ואני מרגיש טוב. עכשיו אמשיך בחיי. אין לי בשביל מה לחזור לכלא. הספיק לי".
צעירה שהגיעה לפגוש את החבר שלה שהשתחרר הבוקר סיפרה כי "זו הפתעה שהוא משתחרר מוקדם. הוא נשפט לשנתיים ועכשיו הוא משתחרר חודשיים לפני הסוף. הוא וחברים שלו בכלא שמחים על השחרור המוקדם. כל המאסר שלו היה סיוט, במיוחד כשהוא היה בכלא אשל בדרום. בכלא מעשיהו היה לו יותר טוב. מעבר לסיוט שלו זה היה סיוט לכל המשפחה וגם לי בתור חברה שלו. זהו אני מקווה שהוא לא יחזור לכלא".
עם זאת, מאיר, אסיר נוסף שיצא לחופשי מוקדם מהצפוי, היה פחות אופטימי: "נשפטתי ל-40 חודשי מאסר על התפרצות וגניבה. קיצרו לי ארבעה חודשים וחצי". הוא הוסיף: "אני מרגיש טוב, אבל היה עדיף אם היו משחררים אותי למסגרת מסוימת כי אני במצב של סיכון. אשתדל מאוד שלא לחזור למאסר. אני רוצה ללכת לעבוד ולעשות שינוי בחיי".
גם עברייני מין שפגעו בילדים ישתחררו
ההחלטה שעליה מדובר היא תוצאה של שינוי חוק השחרור המוקדם, שנבע מפסק דין של בג"ץ מהשנה שעברה, שקבע כי הצפיפות בבתי הסוהר רבה מדי ויש להקצות שטח מחיה מינימלי לכל אסיר. המדינה לא הצליחה לעמוד בכך ולכן, כדי להפחית את הצפיפות כנדרש בפסיקה, היא נאלצת לשחרר כעת 957 אסירים לפני תום תקופת מאסרם, 238 מהם עברייני אלימות במשפחה ו-42 עברייני מין.
ג', עובדת סוציאלית במקלט, מספרת כי הנשים חשות אכזבה צורבת מהתנהלות המדינה. "הגברים שתקפו אותן קיבלו פחות משנת מאסר אחת על דברים קשים מאוד ועכשיו מקצרים להם כמה חודשים, בערך שליש מהעונש", היא אומרת. "התחושות מעבר לחרדה ולשינוי תוכניות, הן של כעס ומרמור. האישה נפגעה מאוד וגם ככה העונשים הם לא מספיק חמורים ומרתיעים. זה תהליך מאוד מורכב וקשה בשביל אישה להגיש תלונה במשטרה. אחת מהנשים הייתה צריכה להגיע לבית המשפט ולספר את הדברים שקרו לה, מול התוקף שלה, בשביל שהשופט ישתכנע. היא הייתה בחרדה עצומה לפני הדיון, במהלכו וגם אחריו, היה לה מאוד קשה לדבר, אבל היא הצליחה והוא קיבל שמונה חודשים ובסוף נוכו לו בכזאת קלות חודשיים מתוכם".
רינת מסבירה כי ההחלטה לשחרר את הגברים האלימים טרם הזמן משפיעה גם על שאר הנשים במקלט. "יש פה נשים שהגיעו לא מזמן והן בהתלבטות מאוד גדולה אם להגיש תלונה על הבעל", היא מספרת. "הן בחרדות, חששות והתלבטות אם זה שווה, אם זה יעיל. עכשיו כשהן שומעות את זה הן אומרות לעצמן שלא כדאי לעשות את כל ההליך הזה, אם במילא בעוד חצי שנה הוא ייצא מהכלא. כי הוא רק יכעס יותר ויהיה עוד יותר אלים כשהוא ישתחרר בגלל התלונה, ובסוף המדינה גם ככה מתייחסת לזה בכזאת קלות ראש וסלחנות".
ג' הוסיפה כי השחרור המוקדם גם פוגע ביכולת לשקם את הגברים עצמם. "אסירים שהיו חצי שנה בכלא לא יכולים לעבור תהליך של שיקום וטיפול", היא אומרת. "המשמעות היא שהתוכנית שלהם נקטעה באמצע ולא תהיה לה המשכיות בקהילה, זה מגוחך".
בין האסירים ששוחררו נמצאים גם עברייני מין שפגעו בילדים. המועצה לשלום הילד פנתה בעניין לנציבת שירות בתי הסוהר, רב גונדר עפרה קלינגר. "להחלטה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על קטינים", כתבה היועצת המשפטית של המועצה, עו"ד כרמית פולק-כהן.
"למיטב ידיעתנו, נכון למועד כתיבת מכתב זה, טרם ניתנו צווי פיקוח כנדרש על פי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, על אף שמחלק מעברייני המין המדוברים נשקפת מסוכנות", כתבה פולק-כהן. "משמעות הדבר היא כי ילדים יהיו בהכרח חשופים לסכנה לפגיעות איומות. עבריין מין שישוחרר ממאסר ביום חמישי יוכל לחזור לגור אל מול דלת ביתו של הקטין בו פגע באין מפריע. אנו סבורים כי השילוב שבין מועדותם של עברייני מין לבין פגיעותם של קטינים והנזק וההשלכות הקשות של עבירות מין עליהם, מחייב מתן הגנה מקסימלית לקטינים והעברת מסר ברור וחד משמעי מצד המדינה כי שלומם וביטחונם של קטינים אינו הפקר".
יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת, שלחה מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, בניסיון למנוע את השחרור הצפוי. "ההחלטה חסרת האחריות הזו מצטרפת לכישלון המהדהד של מדינת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, שנובע בעיקר מזלזול של מוסדות המדינה בחיים של נשים נפגעות אלימות ובסכנה האורבת להן", אמרה. "אנו קוראות להקפיא את ההחלטה ולבצע עבודה מקצועית הנשענת על כלים של הערכת מסוכנות עם המומחים ומשפחות נפגעות האלימות לפני שחרור כל אחד ואחד מהם. אגרוף הפנים שעליו דיבר ראש הממשלה מופנה כעת לעשרות הנשים נפגעות האלימות שמיום חמישי הקרוב יסתובבו כמטרה מהלכת".
יו"ר נעמת, גליה וולוך, אמרה אף היא כי "השחרור הסיטונאי של אסירים הוא מעשה לא אחראי ומסוכן. נשים רבות שחוו טראומה נוראית של תקיפה ואונס נאלצות כעת להתמודד עם טראומה חדשה -
שחרורם לחופשי של אלה שמיררו את חייהן. לא הגיוני שהפתרון שמצאה מדינת ישראל למצוקת המקום בבתי הכלא הוא שחרורם של מאות פושעים ללא שום פיקוח אמיתי על שילובם בחברה ביום שאחרי. זו מציאות מזעזעת ומטורפת".
משדולת הנשים בישראל נמסר כי מדובר ב"החלטה מבהילה ומקוממת במיוחד. שחרורם של מאות גברים, ללא תוכניות טיפול ייעודיות ומקיפות תעמיד עוד נשים רבות במצב של סיכון ואף חשש לחייהן. זוהי סטירת לחי בפרצופנו ועוד מאות פצצות מתקתקות שיהלכו כעת בינינו".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, תקפה אף היא את ההחלטה ואמרה כי "לכל עבריין מאלה הצפויים להשתחרר יש אישה או משפחה שלמה שתחזור עכשיו לחיות בצל הפחד והאימה. וזה מסר חמור מאוד שמשודר לנשים - ייתכן ותמצאו את הפוגע שלכן בפתח הדלת ממש מהר ועוד לפני שהשכיל להבין את הפסול במעשיו".
לפנייה לכתב/ת 
