אנו לפני יום כיפור נוסף, הפעם מול הפלסטינים
הזחיחות, היהירות והקיפאון המדיני של ממשלת 73 הביאו לאלפי הרוגים שהובילו להסכם מדיני. עד מתי תשב ממשלת ישראל על הגדר הפלסטינית?
עברו יותר מ-50 שנה וחלק גדול מהתנועות הפוליטיות בישראל עדיין בטוחות שאפשר להחזיק בשטחי יהודה ושומרון - בעבר גם בשטחי עזה - ולהגיע להסדר שלום עם הפלסטינים. גם שר הביטחון משה דיין הכריז פעם ש"עדיף שארם א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם א-שייח". כידוע, הכרזתו לא עמדה במבחן המציאות. הסכם שלום נחתם עם מצרים לאחר שוויתרנו על שטחי סיני וחזרנו לגבול הבינלאומי, אבל רק לאחר שלמרבה הצער שילמנו מחיר כבד מאוד: מאות הרוגים ועוד אלפי פצועים במלחמת ההתשה, ולאחר מכן 2,700 הרוגים ועוד כ-10,000 פצועים במלחמת יום הכיפורים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הסימנים לכך שאנחנו חוזרים על אותו סיפור ישן ועגום מהבהבים מכל כיוון אפשרי. בעשר השנים האחרונות מעדיפים המנהיגים להתכסות בזחיחות שאפיינה את הממשלה של 1973, רק שהפעם מתרחשים אותם מהלכים מול הפלסטינים. הממשלה טומנת את ראשה באדמה עד יעבור זעם. הפעולות היחידות שהיא נוקטת שגויות והרסניות, ובינתיים הפצצה מתקתקת.
ראש אמ"ן וראש שב"כ כבר הזהירו בישיבות קבינט ובוועדת חוץ וביטחון בכנסת שרק בשנה האחרונה הם הצליחו למנוע כ-500 אירועי טרור בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית, והזהירו שהקיפאון מוביל אותנו לכאוס ולאירועי טרור נוספים. אנחנו בדרך למציאות של שפיכות דמים מתמשכת, כואבת ונוראית בפעם השלישית. אולי אפשר יהיה להכריע את המצב באופן נקודתי באמצעות תגובה צבאית, אבל כפי שאנחנו כבר יודעים זה יהיה פתרון זמני. זאת לא הדרך לשים קץ לזעם ולאלימות. בכל הזדמנות יצוץ ויופיע הטרור, והמחיר שלו יהיה עוד הרוגים ועוד פצועים.
המנהיגים שלנו בוחרים להתכחש לתמונת המצב הברורה. הם מתעלמים מלקחי העבר ואינם משנים אסטרטגיה, אף שהתוצאות העגומות ידועות מראש. הרי אנחנו יודעים בדיוק לאן יוביל אותנו עוד מבצע צבאי. אירועי הטרור כבר נוכחים במציאות היום-יומית שלנו, מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה תתעורר?
הישראבלוף של נתניהו
כל עוד הממשלה כבולה למפלגות בעלות אידאולוגיות משיחיות פנטיות, יהיה בלתי אפשרי להגיע לפתרון אמיתי ועמוק. האבסורד הוא שבמקום לקרב את הרשות ולהגיע לשיחות עם הפלסטינים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מטפח את חמאס. בפעם הרביעית הוא מאפשר העברה של סכומי כסף גדולים לעזה ומציג את זה כפתרון חלקי. אבל הפתרון הזה הוא ישראבלוף. יש פה ניסיון עלוב ליצור מצג שווא של טיפול בבעיה, כאשר הפעולות עצמן מעידות על כניעה ברורה לחמאס.
הישראבלוף של נתניהו גובה מאתנו מחיר גבוה. כתוצאה ממנו כל אירוע פעוט מוביל לפיצוץ כביר, כל מתיחות מובילה לירי רקטות של חמאס לישראל. המצב הביטחוני לא ייפתר על ידי התוויית מדיניות של אי-עשייה. זה נמצא בידיים שלנו, לא בידיים של חמאס, והגיע הזמן שהממשלה תתחיל ללכת בכיוון הנכון.
המצב נפיץ מכיוון שלא קיים עם שהסכים אי פעם לחיות לאורך זמן תחת כיבוש. את השיעור הזה אפשר ללמוד מדפי ההיסטוריה שמלאים בסיפורים על עמים שבסופו של דבר התמרדו נגד כובשיהם. לא נברא עם שנכנע לכיבוש, ובצדק. כיבוש מוביל תמיד ללחץ כלכלי וביטחוני, ומשמעותו היא לחיות בין מחסומים, ללא עצמאות, ותחת איום מתמיד של חיילים עם אלות ועם רובים. מצב כזה ברור שיוביל להתקוממות.
זוכרים שהיה פה אחרת
משנות ה-90 ועד לפני כעשר שנים התקדמו ראשי הממשלה מכל המפלגות בתהליך המדיני עם הפלסטינים בצורה משמעותית. זה התחיל בתקופתו של יצחק רבין ז"ל, והמשיך הלאה אצל אהוד ברק, עם אריק שרון ז"ל בהתנתקות, ואפילו תחת בנימין נתניהו, שהתחבק עם יאסר ערפאת וחתם על הסכם חברון - מסמך שאפילו יצחק רבין לא היה מעז להגיע אליו. באותה תקופה פורה הוקם פורום אירופאי שסייע לייצר תשתית שמשלבת את הכלכלה הפלסטינית עם הכלכלה הישראלית. אבל מאז הכול נעצר. הקשר היחיד עם הרשות הפלסטינית שמרמז על נכונות לשיתוף פעולה בא לידי ביטוי בתיאומים ביטחוניים, ולא מעבר לזה.
בשנים האחרונות, בעוד אנו קופאים על שמרינו, מתרחשים שינויים משמעותיים במזרח התיכון. סוריה נחלשה ומצרים התחברה למדינות המפרץ ולמדינות נוספות שמתנגדות לשיעים ולאיראנים. נוצר חיבור על רקע אינטרסים בין מדינות ערב, וממשלת ישראל לא מפענחת בצורה נכונה את המהלכים האלה. המציאות הזאת, שלא הייתה קיימת לפני 30 שנה, מאפשרת לממשלה לפעול לראשונה ולזכות בגב של המדינות האלה. יש כיום תשתית מצוינת שיכולה לשמש כבסיס לשיחות שלום.
אני לא יודע אם קיים ולו קיר אחד במסדרונות הממשלה שלא מתנוססות עליו כתובות שמזהירות מפני הזחיחות שבה מתנהלים המנהיגים שלנו. הממשלה אינה קשובה לשטח, בדיוק כמו שקרה לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר הזחיחות, היהירות וחוסר המעש הביאו את ההרוגים ואלה בתורם הביאו פתרון המדיני. זה היה המסלול.
כולם יודעים מהו הפתרון למצב הביטחוני במדינת ישראל כיום, ואין צורך לעבור שוב במסלול עקוב מדם כדי להגיע אליו.
- שמעון שבס היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
