ריאיון בווטסאפ, ילד שלא היה: כך נחשף העיתונאי השקרן
רוח גבית למכחישי שואה ולצועקים "פייק ניוז": במערב חוששים מהשלכות מעשיו של קלאס רלוציוס, עיתונאי עטור פרסים שזייף לפחות 14 כתבות ב"דר שפיגל". בפי אסירה של הנאצים שתל מילים, על מרואיין שהמציא טען: "הוא סירב להצטלם". רלוציוס: "פחדתי מכישלון", חברו שחשף אותו: "הבוסים לא האמינו לי". ארה"ב דורשת חקירה: "הרבה מהשקרים – כתב עלינו"
השבועון הגרמני היוקרתי "דר שפיגל", שחשף השבוע כי אחד מכתביו הבכירים המציא סיפורים עיתונאיים במשך שנים, פרסם בסוף השבוע דו"ח מיוחד בן 23 עמודים על האופן שבו הצליח הכתב, קלאס רלוציוס, לזייף ראיונות ועובדות ולעטר את כתבותיו בגוזמאות. בגרמניה ובמערב חוששים שלמעשיו של קלאס יהיו השלכות מרחיקות לכת על אמינותה של התקשורת העולמית בעיני הציבור.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
רלוציוס עצמו ירד למחתרת. בשיחת הבירור עם עורכיו, לפני שנעלם, הספיק להסביר להם: "זה לא שחיפשתי את הדבר הגדול הבא. פשוט חששתי מכישלון. הפחד להיכשל גדל ככל שנעשיתי מצליח יותר". רוב כתבותיו של רלוציוס עדיין זמינות באתר ה"דר שפיגל", אך צורפה להן הערה שלפיה הוא חשוד בזיוף נרחב של עובדות והדבר נמצא בבדיקה.
על עמוד השער של "גיליון ההתנצלות" של "דר שפיגל" השבוע מתנוסס הכיתוב "ספר את זה כמו שזה" – הרעיון שהנחה את מייסד העיתון רודולף אוגשטיין. כיתוב זה מתנוסס גם בכניסה למשרדים הראשיים של העיתון, בהמבורג. במאמר המערכת של "דר שפיגל" מתנצלים עורכיו על הטעות האיומה שבעבודה עם רלוציוס, מבטיחים לעשות כל שביכולתם כדי לחזק שוב את אמינות העיתון בעיני קוראיו, ומדגישים כי הסיפורים השקריים שהתפרסמו ב"דר שפיגל" הם "הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לעורכים של כלי תקשורת".
בין הסיפורים של רלוציוס שהיו שקר ברובם או בחלקם אפשר למנות כמה מכתבותיו המפורסמות ביותר, כגון ריאיון עם קשישה בת 99 שנאבקה במשטר הנאצי; כתבה על ילד סורי המאמין כי ציור גרפיטי שלו, שעורר מהומות בעיר דרעא, הצית את מלחמת האזרחים הסורית; סיפור על הילדים הסורים אלין ואחמד מהעיר חלב שהפכו לילדים-עבדים בטורקיה; תחקיר על ילדים שאומנו על-ידי דאעש בעיראק להפוך למחבלים מתאבדים; וחייו של אסיר תימני שנכלא בשוגג בכלא גואנטנמו ואיבד את הרצון להשתחרר.
45 דקות הפכו לשעתיים
התרמית של רלוציוס התגלתה כשאחד מעמיתיו, חואן מורנו, עבד איתו על כתבה משותפת בנוגע להתרחשויות בגבול מקסיקו-ארה"ב. מורנו החל לחשוד שפרטים בדיווחו של רלוציוס מומצאים לחלוטין, ומשלא הצליח לשכנע את הממונים עליו כי רלוציוס בודה מליבו עובדות וסיפורים – יצא למסע פרטי בן כמה שבועות ובמימון עצמי לגילוי האמת, וחשף את מעלליו של העיתונאי הסורר. הוא הצליח להגיע לשני מקורות-לכאורה שצוטטו בהרחבה על-ידי רלוציוס בכתבה, שפורסמה בנובמבר, ושניהם סיפרו שמעולם לא פגשו את רלוציוס.
מורנו סיפר שרלוציוס היה איש חביב ואהוב על עמיתיו, אבל ציין גם שמעמדו ככוכב של העיתונות הגרמנית אפשר לו להסתיר את מעשיו. נורת אזהרה הבהבה במוחו של מורנו כשרלוציוס טען כי אחד המרואיינים בכתבה על הנעשה בגבול מקסיקו סירב להצטלם. מורנו גילה שאותו מרואיין-לכאורה דווקא נחשף בהבלטה בתקשורת האמריקנית, ולא נראה שיש לו קושי להצטלם עבור מי שמראיין אותו באמת.
אחד הסיפורים המזויפים הגדולים מכול של רלוציוס היה ריאיון בן 5,000 מילה עם טראוטה לפרנץ בת ה-99, השורדת האחרונה מקבוצת הסטודנטים הגרמנים "הוורד הלבן", שהתנגדה למשטר הנאצי ונאסרה על-ידיו. פסקאות שלמות בריאיון איתה, שפורסם ב-21 בספטמבר השנה, הומצאו, ולפרנץ מעידה כי אף שרלוציוס אכן נפגש איתה – הוא שתל מילים בפיה.
כך למשל, בניסיון לקשור את סיפורה של לפרנץ למהומות האלימות שנרשמו באוגוסט השנה בעיר הגרמנית קמניץ בהשתתפות פעילי ימין קיצוני, כתב רלוציוס שהיא סיפרה לו כך על מה שראתה בדיווחי החדשות מגרמניה: "גרמנים מצדיעים במועל יד בכביש הפתוח, בדיוק כמו פעם. אני זקנה, אבל אני עדיין שמה לב לכול. האופן שבו אנשים מדברים בימים אלה על פליטים כעל פושעים או כעל עדרי בקר גורם לאוזניים שלי להזדקר".
לפרנץ מעידה כי את הציטוט הזה, כמו גם דברים אחרים שייחס לה, רלוציוס המציא לחלוטין. אם לא די בכך, לדברי משפחתה הריאיון שערך איתה נמשך 45 דקות, ולא שעתיים – כפי שטען בכתבתו. העובדה שרלוציוס זייף פרטים רבים בכתבה שעניינה מלחמת העולם השנייה, השואה והימין הקיצוני – רגישה במיוחד בשל החשש בגרמניה שכתיבת שקרים על מעללי הנאצים, האיומים ממילא, רק תחזק מכחישי שואה.
כתבה מומצאת אחרת שזיכתה את רלוציוס בתשבחות, וגם בפרס נחשב, היא הכתבה על הילד הסורי מועאוויה, המאמין שכתובת גרפיטי שצייר נגד הנשיא בשאר אסד היא שהציתה את מלחמת האזרחים הסורית. רלוציוס טען כי ערך את הריאיון דרך ווטסאפ, אולם כעת בודקים ב"דר שפיגל" אם ריאיון כזה אמנם התקיים, ואם כן – כיצד ניתן לוודא בכלל מי היה בצד השני של הטלפון. לדברי המגזין, נראה ששלל פרטים בכתבה, אם לא כולם, היו מומצאים – מציטוטים, דרך דמויות ועד מקומות.
הימין הקיצוני: "שנים של פייק ניוז"
שגרירות ארה"ב בברלין פרסמה אתמול הודעה שבה הביעה דאגה עמוקה מהפרשה, ובמכתב ששלח לשבועון קרא שגריר ארה"ב בגרמניה לפתוח בחקירה עצמאית. הוא הדגיש את העובדה שרבות מהכתבות השקריות של רלוציוס התמקדו בחיים בארה"ב. "הגילויים האחרונים, שלפיהם במשך שבע שנים פורסמו ב'דר שפיגל' סיפורים מומצאים לחלוטין ופרטים המוליכים שולל, מטרידים את השגרירות האמריקנית, במיוחד משום שכמה מהסיפורים המזויפים האלה התמקדו במדיניות ארה"ב ובחלקים מסוימים בציבור האמריקני", נמסר בהודעת השגרירות.
עורכי ה"דר שפיגל" הודו כי הם בני מזל שאחד מעובדיהם הצליח לחשוף את הפרשה, אבל עבור אחרים הנזק כבר נעשה. בימים שבהם כלי תקשורת ברחבי העולם מתמודדים גם כך עם היעדר אמון מצד הציבור, במיוחד על רקע הטמעת המונח "פייק ניוז" שבו מרבה דונלד טראמפ להשתמש, מעשיו של רלוציוס עלולים לתת רוח גבית למי שמנסים לזרוע ספקות בדיווחי התקשורת ולהאשים אותה בשקרים.
"המפסידים הם כל העיתונאים במדינה שעורכים את הבדיקות והחקירות שלהם בנסיבות קשות, וכן עורכים הנוברים בטקסטים ובוחנים את איכותם ואת אמינותם", נכתב במאמר המערכת של העיתון "זודויטשה צייטונג". במאמר צוין כי פוליטיקאים ממפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" מיהרו לנצל את ההזדמנות ולהציג את הפרשה כראיה נגד כלי התקשורת כולם.
המפלגה, שתומכיה מרבים לתקוף את כלי התקשורת המרכזיים בגרמניה ולטעון שהם שקרניים, לא הסתירה את שמחתה לאיד. חבר פרלמנט מטעמה, גץ פרומינג, כתב בטוויטר: "באופן אירוני, ה'דר שפיגל' – כלי התקשורת שמחשיב את עצמו למוביל ושאוהב לתקוף את טראמפ, את אלטרנטיבה לגרמניה ואת דומיהם – פרסם במשך שנים את הפייק ניוז הטובים ביותר באמצעות רלוציוס".
על רקע הפרשה קרא ערוץ הטלוויזיה הממלכתי "דויטשה ולה" לציבור שלא לחרוץ את דינה של התקשורת כולה רק בגלל מקרה אחד, יחיד ומסוכן. "גם לפניו היו נוכלים שנתנו רוח גבית למי שטוענים שהתקשורת שקרנית. אבל 'התקשורת השקרנית' אינה קיימת. רובנו עושים את עבודתנו בכנות וביושר כדי לתת קול לילדים כמו הסורים אלין ואחמד מהעיר חלב".
לפנייה לכתב/ת 
