חטא הגרגרנות: הקשר בין שפע, אורח חיים - ומשקל
ללא שינוי בחשיבה ובהרגלים גם הדיאטה הטובה ביותר לא תעזור, ואנחנו נחזור ונשמין. אז איך נוכל להתמודד עם הפיתויים שחברת השפע שאנחנו חיים בה מציעה לנו ולהצליח לחיות בריא - וגם לשמור על המשקל שלנו?
אחד הסרטים המרתקים והמיתולוגיים של הבמאי דייוויד פינצ'ר, '7 חטאים' עוסק בקורותיהם של שני בלשי משטרה אשר חוקרים יחדיו סדרה של מעשי רצח אשר עד מהרה מתברר שהם מעשי רצח פולחניים, המשקפים את שבעת החטאים הגדולים לפי הדת הנוצרית: גרגרנות, חמדנות, עצלות, תאוות בשרים, גאווה, קנאה וזעם (מתוך:"ויקיפדיה").
אבל מה לשבעה חטאים ולאיכות חיים? שני חטאים מהם קשורים לתחום אורח חיים בריא: גרגרנות ועצלנות. הכתבה הזו תעסוק באחד מהם - הגרגרנות, שמבטאת לרוב צריכת יתר של מזון, שתייה, אלכוהול, "בלי חשבון" ובעיקר מזוהה עם נהנתנות צריכה של מעדנים ומזון יוקרתי במיוחד.
המשימה הראשונה של הבלשים בסרט היא פענוח רצח של אדם שמן במיוחד שהפתולוג קובע כי האיש הואבס בכפייה במזון רב, ואחר כך ספג בעיטה שקרעה את קיבתו והובילה למותו כתוצאה מדימום פנימי. כמו כלל הסרט, גם קטע זה דרמטי ופלסטי במיוחד.
החלק העצוב הוא ניתן לראות מקבילה לכך בחברת השפע של ימינו אנו: מצבים של האבסה עצמית או אכילת יתר מדעת, או שלא מדעת קושי לעמוד בפני השפע וההיצע שיש לחברת השפע להציע.
מדי שנה לוקים מיליוני אנשים במחלות וקשיים תפקודיים כתוצאה ממשקל יתר ואכילת יתר.השמנה הוגדרה כמחלה כבר לפני מספר שנים בשל ההשלכות הקשות והשליליות שלה על מרבית תחומי החיים: בריאותי, אסתטי, סוציולוגי, קוגניטיבי, תוחלת חיים, איכות חיים, פשרות בתחומי חיים רבים ועוד.
השמנה באה לידי ביטוי גם בעלייה באחוזי השומן ולאו דווקא במשקל הגוף. הרי במצבים שהמשקל עולה (במקרים בהם מבצעים פעילות גופנית אנאירובית ואירובית יחד ומקפידים על תפריט תזונתי) תחול ירידה באחוזי השומן בחלק ניכר מהמקרים. לכן, ישנם גם כאלה שהינם בעלי BMI תקין אך אחוזי השומן בגופם גבוהים מהממוצע ולכן מבחינה פיזיולוגית – שמנים.
הידע העצום בתחום - לא מוביל לפתרון
השנים האחרונות מאופיינות בפריחה עצומה של מחקרים וידע על תהליך ההשמנה. אך כל זאת ללא הועיל. קיים פער משמעותי בין הפן התיאורטי מחקרי ובין היישום בשטח. למרות כל הידע, עדיין המגמה של ההשמנה נמצאת בעלייה מתמדת בכל הגילאים, לרבות אצל ילדים ובני נוער. רק בישראל, כ-30% מהם סובלים מעודף משקל.
הקושי הזה מבטא גם את המרכזיות של מזון בחיינו - המסמל את החיים, שהרי ללא אוכל אדם אינו יכול להתקיים. בהמשך מזון מסמל נחמה - תחושת שובע משרה רוגע ומכאן – נחמה, ומזון הוא גם מקום לאנרגיות ותחושת עירנות - לאחר צריכת סוכר למשל.
זו הסיבה שכל ניסיון להגביל צריכת מזון או לשנות הרגלי אכילה או שלילת מזונות, נתקל באופן מיידי וטבעי בהתנגדות. וכאשר מדובר בהתנגדות, הרי שעל מנת לבצע שינוי יש לפעול בכמה וכמה מישורים במקביל. המישור הפסיכולוגי - שינוי הרגלים, חשיבה ותפיסה, המישור התזונתי - שינוי הרגלי אכילה והמישור הספורטיבי- שינוי הרגלי פעילות גופנית.
מזון דיאטטי ופעילות גופנית - הם לא תמיד פתרון
אז איך נוצר מצב שאין ירידה במשקל גם כאשר נצרכים מוצרים "דיאטטיים"? התשובה היא כי לעיתים אנשים אוכלים "הרבה דיאטה"- השמנה הנה תולדה של צריכת קלוריות. צריכה רבה מדי של קלוריות לעומת ההוצאה היומית תוביל להשמנה. כך שגם עם מזון דיאטטי, 'בריאותי' מסוגים שונים ועוד, התוצאה – השמנה ברמות שונות.
לכן, הפתרון אינו נעוץ בהכרח באכילת מוצרי דיאט, אלא הוא חייב להיות כלל מערכתי. מוצרים "דיאטטיים" עם הערך הקלורי הנמוך שיש בהם יובילו להשמנה במידה והצריכה הקלורית, כאמור, גבוהה יותר מההוצאה.
שילוב של פעילות גופנית חשוב מאוד בכלל ובתהליך ירידה במשקל – בפרט. אך, עדיין, לא מספיק להסתמך עליה. על מנת שהיא תהיה אפקטיבית יש צורך לבצע אותה בהיקפים די גדולים.
בנוסף, יש להקפיד על עצימות גבוהה דיה, תפריט היפוקלורי (דל בקלוריות) וכדומה. אם לא כך, ההשמנה והעלייה במשקל יימשכו. ניתן לראות זאת בנקל אצל מתאמנים רבים בחדרי הכושר, בפארקים, בפעילויות אירוביות שונות בחוץ וכדומה. כלומר, פעילות ספורטיבית לא תוביל בהכרח לירידה במשקל ללא שינוי בהרגלים ובחשיבה גם יחד.
שינוי הרגלים - תחילתו של הפתרון
שינוי הרגלים זו משימה סיזיפית, לא פשוטה, המצריכה התערבות של אנשי מקצוע במרבית המקרים. אי לכך, ניתן גם להבחין שאנשים עוברים תהליך מדהים של ירידה במשקל ושינוי חיובי אסתטי אך לא מצליחים לשמור על התוצאות שהושגו.
המוח תמיד מנצח במערכה. ללא שינוי בחשיבה גם שינוי במשקל ואחוזי השומן לא יהיו. לראיה ניתן להביא את קבוצות הירידה במשקל, כשאלה שכבר הגיעו למשקל תקין, עדיין ממשיכים להגיע לקבוצות הללו על מנת לשמור על התוצאות, לעיתים, במשך שנים. זאת על מנת לשמור על עצמם ולא לחזור חזרה למשקל הראשוני.
ואחרי הידע, ההבנה והשינוי הגדול עדיין תמיד תמיד יש גורמים העלולים לחבל בהישגים וביכולת לשמור על משקל תקין.
מצוקות נפשיות
דיכאון, דיסמורפיה, ביטחון עצמי נמוך, חוסר מקובלות חברתית, אי הצלחה בתחומי החיים השונים, שכול ועוד מהווים רק רשימה חלקית של בעיות פסיכולוגיות שונות שבגינן אנשים עולים במשקל ובאחוזי השומן. ממש כך. לכן, ללא טיפול בבעיה יחול קושי, כנראה, לעשות שינוי גופני.
לדוגמה, ניתן להביא מקרים (שלמרבה הצער – שכיחים) של נשים שעברו הטרדות מיניות או גרוע מכך – אונס וסובלות מעודף משקל מהותי. בנוסף, ישנם גם מקרים רבים אחרים בהם ניתן לראות את התופעה השכיחה. כך שניתן לומר שללא טיפול בבעיה, בשורשיה, בהיבט הפסיכולוגי או אפילו לעיתים – פסיכיאטרי לא יהיה פתרון לבעיה.
פיתויים, פיתויים, פיתויים
גם כאשר המשקל תקין, הראש לעיתים עדיין נשאר "שמן". די אם נזכיר גם את החשיפה חסרת התקדים במדיה לרבות בטלוויזיה אשר בשנים האחרונות עוסקת רבות במזון, על כל גווניו.
בשעות הערב צפייה בטלוויזיה יכולה לגרום לתחושת רעב לנוכח התבשילים והמאפים המפתים המוצגים לכולנו. אנשים רבים אוכלים מחוץ לבית, ומקומות בהם ישנו "בופה", אכול כפי יכולתך. "הכל כלול", הם למעשה הזמנה להאבסה ברמות הקיצוניות ביותר שיש, עד כדי כך שארוחה עשויה להכיל גם 3,000-5,000 קלוריות ויותר.
חשוב לדעת, אגב, שאנשים מתקשים עד מאוד לכמת את כמות הקלוריות במזונות השונים. הרי קפה הפוך עם 3 אחוז שומן ומאפה (קרואסון, מאפה קינמון תמים וכדומה) עשויים להכיל למעלה מ-600 קלוריות. מכאן, שעלייה במשקל ביום יום היא דבר פשוט למדי ושכיח בקרב האוכלוסייה לסוגיה גם בשל אי כימות המזון שנצרך על בסיס קבוע על ידם.
במקרים אלה מדובר על הפעלת עומס רב על מערכת העיכול על בסיס קבוע, הגדלת נפח הקיבה, השמנה ודאית בשל הצריכה הקלורית העצומה ועוד. מכאן המצב מידרדר עוד ועוד מכיוון שנעשה דבר שבשגרה לאכול ללא שום צורך פיזיולוגי לכך (לא בשל רעב) וההרגל חוזר על עצמו מדי יום ביומו מספר פעמים. התוצאה? הרסנית.
בסופו של דבר, ידע, מודעות, השקעה והתייחסות רב מערכתית ורב מקצועית, יסייעו לכל מי שמעוניין להפחית ממשקלו ולשנות את אורחות חייו. אנשים שמבצעים את השינוי באופן עמוק ויסודי, יכולים להתמיד לאורך זמן.
ד"ר איתי זיו (Ph.D), מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
דגנית גלסמן–פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, ופסיכולוגית ספורט
לפנייה לכתב/ת 
