"איש חשוב מאוד": לראות את יהודה לוי ולהתכווץ מכאב
העונה השנייה של הסדרה משווה, מעלה ומתאכזרת לדמות שהשחקן מגלם. כשהוא לבד בהוליווד, בלי בת הזוג ובלי המעריצים המנחמים, עולמו של יהודה לוי קורס לתוך עצמו והתוצאה, ובכן, מצוינת. אלא שלפעמים זה ממש קשה לצפייה
לא קל להיות יהודה לוי. בין אם זאת במציאות רוויית האינסידנטים התחבורתיים אליהם הוא נקלע לאחרונה, ובין אם זה בדרמה "איש חשוב מאוד", שהעונה השנייה שלה עלתה בימים האחרונים ל-VOD, ותעלה בחמישי הקרוב (21:05) ב-HOT3.
יהודה לוי מהעונה הראשונה של "איש חשוב מאוד" היה ממילא אדם שהייתם מוותרים על כרטיס הכניסה לעור שלו ומעדיפים ערב של הסתרחות על הספה שלכם מול הטלוויזיה במקום, והעונה השניה של "אח"מ" בהחלט עולה שלב, כמו שהבטיחו הפרומואים. בעונה הראשונה לוי התמודד עם דרישות המעמד שלו כסלב מקומי בארץ הקודש, הפעם הוא מבקש לפדות את הז'יטון ואורז את עצמו לסיבוב בהוליווד הרחוקה.
זה מתחיל מאודישן אחד שקורס אל תוך עצמו ושבעקבותיו מתעקש לוי להישאר בניכר ולהצליח כנגד כל הסיכויים לשכנע גם את הגויים שהוא מוכשר. אבל החוקים באמריקה הם אחרים ולוי מתקשה מאוד להתמודד עם הצניחה החופשית במעמד שלו, שמתרחשת ברגע שהוא מחתים דרכון.
זה לקח יותר מארבע שנים אבל העונה השנייה של "איש חשוב מאוד" בהחלט משווה ומעלה את הראשונה. האומץ שאיתו צלל לוי השחקן לדמות של סלב-על שמפתח יחסים עם פשוטת-עם מסוג תואר-שני-בספרות-אנגלית בהחלט משמש אותו גם בעונה הזאת. מדובר באתגר כי לפחות לפי חמשת הפרקים הראשונים, העונה הזו לא מציעה אפילו את מעט הנחמה שהציעה הקודמת בצורת העולם השפוי של רונה זלצר והגיחה שלה לעולם ההרסני של לוי. הו לא. לפי ספר החוקים הלא כתוב של הדרמות בעידן הנוכחי, דרמה שרוצה לעלות שלב צריכה להעלות גם את רמת האכזריות, והעונה השניה של "איש חשוב מאוד" לגמרי לא חומלת על האיש המאוד חשוב שלה.
עוד ביקורות טלוויזיה:
כי הפעם, כמו שנהוג לומר בעדה שאינה שלי, נגמר הבית מלון. המאבק שכרוך ברצון לחיות חיים נורמלים באמצעות יחסים עם אשה רגילה, ולהתאזן מול כל מה שמציעים חייו של השחקן המפורסם, המאבק הזה כבר איננו. בעונה הזאת שירלי מושיוף, היוצרת-תסריטאית-בימאית וכנראה גם נערת המים, שיגרה אותו דווקא אל תהומות הסחי והכאפות הגנריות והמשפילות של התעשייה ההוליוודית, שבה אנשים צעירים תקועים שנים בלימבו בין אודישנים לפרסומת לדגני בוקר ובין לימודי משחק שאינם מסתיימים לעולם. בעולם הזה יהודה לוי הוא איש מאוד לא חשוב, איש רגיל, הוא האדם הבלתי נראה שמתבקש לרסן את האגו שלו לטובת הכללים הבלתי מתגמשים, ובהצלחה עם זה.
וכמו שהתסריט לא מפספס אף הזדמנות להתאכזר ללוי הדמות, עד כדי כך שהצפייה לרגעים הופכת מכאיבה ממש, גם לוי השחקן מכניס לחמישי ונכנס עם הראש בקיר בכל הכוח. לא מפספס אף הזדמנות לגרד לעצמו את הגלדים עד שהם חוזרים לדמם במה שנראה כמו מיצג מפואר של מזוכיזם, אבל כזה שמשתלם לכל הצדדים. כבר מהעונה הראשונה אפשר היה להסיק שמדובר בתפקיד של פעם בחיים. תפקיד שנתפר במיוחד ללוי ומאפשר לו לפרוש את מנעד מיומנויות המשחק שלו עד אחרונת הנוצות. אולי זה התפקיד שבעקבותיו יגיעו תפקידים מאתגרים נוספים, מורכבים לא פחות, אבל "איש חשוב מאוד" תמיד תהיה זאת שהעניקה ליהודה לוי את ההזדמנות להראות למה הוא מסוגל, והעניקה לנו את יהודה לוי.
