לא גוש שמאל, דרושה מפלגת עבודה חדשה
ישראל זקוקה למפלגה סוציאל-דמוקרטית שלא רק תצא מהשטחים, אלא תבנה מדינת רווחה ברוח החזון הציוני. המחנ"צ לא תורמת להתחדשות חברתית
הבחירות הוקדמו ושוב נשמעת הקריאה להקים גוש מרכז-שמאל כדי להפיל את בנימין נתניהו כיעד לאומי עליון. את נתניהו אכן יש להחליף, ולאו דווקא בשל מעשי השחיתות המיוחסים לו, שהרי לא הם מאיימים על עתיד המפעל הציוני, אלא על רקע היעדר מדיניות של יציאה מהשטחים ובגין הרס מערכות הרווחה. הראשון מאיים על הרוב היהודי במדינה וסופו שיהפכנו למדינה דו-לאומית; השנייה גורמת לעוני של כחמישית מהאוכלוסייה בישראל, בתוכה גמלאים רבים, ולכך שמערכות החינוך והבריאות הציבוריות הן מהנחשלות במדינות OECD. הפגיעה החברתית מנוגדת לחזון הציוני לא פחות מאובדן הרוב היהודי בגין הדבקות בשטחי יהודה ושומרון.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
קריאה זו לליכוד כל הכוחות במרכז-שמאל, לבד מזה שלא תביא בהכרח ליצירת גוש גדול מבחינה אלקטורלית, תעכב תהליכים חשובים ההכרחיים להתחדשות המפעל הציוני. ישראל זקוקה מעל הכול למפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה שלא רק תוציא אותנו מהשטחים, אלא תבנה מדינת רווחה ברוח החזון הציוני המקורי של צדק חברתי. מפלגה זו צריכה לבוא במקום מפלגת העבודה, וכך נכון להציגה בבחירות הבאות.
מפלגת העבודה הנוכחית מורכבת ברובה מחברי כנסת המבקשים להנציח את מעמדם כגילדה סגורה ללא תרומה ממשית להתחדשות חברתית. התחברותם של ציפי לבני, יאיר לפיד, העבודה בראשות אבי גבאי ואולי עוד כוח חדש, לא סוציאל-דמוקרטי ולא דמוקרטי, לא תחולל מפנה ממשי, והסקרים מוכיחים שגוש כזה גם לא יצליח להחליף את השלטון.
דמוקרטיה פנים-מפלגתית היא חלק מבנייה של חברה דמוקרטית. מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", מהווה פגיעה קשה בדמוקרטיה מעצם בנייתה כמפלגה בשליטתו המלאה של איש יחיד. "התנועה" של ציפי לבני אף היא מפלגה הנשלטת על ידי אדם אחד. שתיהן מהוות חלק מהמגמה של הקמת גופים פוליטיים שהעיקרון שלהם הוא "המפלגה זה אני", מגמה שנציגותיה מימין הן "כולנו" של משה כחלון ו"ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן.
מפלגת העבודה לא נשלטת על ידי איש יחיד, אולם היא סייעה לליכוד בתמיכה עקרונית, גם אם לא בהצבעה עצמה, להעביר את "חוק מימון הפריימריז" (תיקון 24 לחוק המפלגות), הקובע כי חברי כנסת מכהנים יקבלו מענק מאוצר המדינה (עד 320 אלף שקל לח"כ יחיד, בהתאם לגודל המפלגה) למימון הפריימריז שלהם, בעוד מתמודדים חדשים, רובם פחות מוכרים, יוכלו לקבל הלוואה מקופת המדינה בערבות בנקאית נוקשה וכן יהיו רשאים לאסוף תרומות. זהו סידור מושחת המנציח את כהונתם של הח"כים המכהנים כגילדה מקצועית. ככזה הוא משלים את הרס הדמוקרטיה על ידי מפלגות של שליט יחיד.
במקום זאת יש להתחיל בבניית מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה שתצעיד אותנו לעידן חדש. יהיה זה חידוש של תנועת העבודה ללא משקעי העבר, שמקורם בקליטתן הבלתי ראויה של עדות המזרח בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מפלגה זו תיבנה על יסודות דמוקרטיים מובהקים, ומועצה או ועידה תבחר את כל בעלי התפקידים והמועמדים למשרות/תפקידים ציבוריים.
המצע החברתי-כלכלי של מפלגה זו יהיה תוכנית לבניית מדינת רווחה. על בסיס מיסוי פרוגרסיבי יקבלו כל האזרחים, גם העשירים התורמים את חלקם במסים גבוהים יותר, שירותים שווים ומקיפים ללא שום תשלום נוסף: חינוך חינם מהגיל הרך עד האוניברסיטה, שירותי בריאות שוויוניים ומקיפים ללא השתתפות עצמית, קצבת זקנה בגובה שכר המינימום, קצבת נכות כללית מלאה בסדר גודל דומה ועוד ועוד.
מבחינה מדינית יהא מצעה של מפלגה זו חלוקת הארץ תוך שמירה על נכסים קרקעיים ביטחוניים ברוח "תוכנית אלון". יש להתחיל כבר עתה בבניין מפלגה כזאת, שוחרת דמוקרטיה, שוויון ופשרה מדינית, ולנסות להתמודד עמה בבחירות הקרובות.
- ד"ר אורי זילברשייד, מחבר הספר "שוויון חברתי? לא בחוקתנו!", מלמד וחוקר בבית הספר למדעי המדינה ובמרכז ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
